hors de sa présence, il doit lui dire : Va, prends possession et acquiers.
שלא בפניו צריך למימר ליה לך חזק וקני
Bava batra 53a בבא בתרא
Structure du débat :Question 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rav posa la question : [Pour] un cadeau, comment [est-ce] ? Chmouel dit : Pourquoi Abba se pose-t-il la question ? Si pour une vente, où [l’acheteur] lui donne de l’argent, s’il lui a dit : Va, prends possession et acquiers, oui, et sinon, non, pour un cadeau, à plus forte raison ! Et Rav pense : Celui qui donne un cadeau donne d’un œil généreux.
בעי רב מתנה היאך אמר שמואל מאי תבעי ליה לאבא השתא ומה מכר דקא יהיב ליה זוזי אי א"ל לך חזק וקני אין אי לא לא מתנה לא כל שכן ורב סבר מאן דיהיב מתנה בעין יפה יהיב
Et combien est « si peu que ce soit » ? Conformément à Chmouel, car Chmouel a dit : S’il a élevé une clôture et l’a complétée jusqu’à dix [palmes], ou ouvert une brèche assez [large] pour qu’on y entre et qu’on en sorte, c’est une ’hazaka.
וכמה כל שהוא כדשמואל דאמר שמואל גדר גדר והשלימו לעשרה ופרץ פרצה כדי שיכנס ויצא בה הרי זו חזקה
Cette clôture, de quel cas s’agit-il ? Si l’on dit qu’auparavant on ne pouvait pas l’escalader et que maintenant non plus, qu’a-t-il fait ? Et si auparavant on pouvait l’escalader et que maintenant on ne peut plus, il a fait beaucoup ! Ce n’est nécessaire que lorsqu’auparavant on l’escaladait aisément et que maintenant on l’escalade difficilement.
האי גדר היכי דמי אילימא דמעיקרא לא הוו סלקי לה והשתא נמי לא סלקי לה מאי עבד ואלא דמעיקרא הוו סלקי לה והשתא לא סלקי לה טובא עבד לא צריכא דמעיקרא הוו סלקי לה ברווחא והשתא קא סלקי לה בדוחקא
Cette brèche, de quel cas s’agit-il ? Si l’on dit qu’auparavant on y entrait et que maintenant aussi on y entre, qu’a-t-il fait ? Et si auparavant on n’y entrait pas et que maintenant on y entre, il a fait beaucoup ! Ce n’est nécessaire que lorsqu’auparavant on y entrait difficilement et que maintenant on y entre aisément.
האי פרצה היכי דמי אילימא דמעיקרא הוו עיילי בה והשתא נמי עיילי בה מאי עבד ואלא דמעיקרא לא הוו עיילי בה והשתא קא עיילי בה טובא עבד לא צריכא דמעיקרא הוו עיילי בה בדוחקא והשתא עיילי בה ברווחא
Rabbi Assi dit au nom de Rabbi Yo’hanan : S’il a posé une pierre et que cela a été utile, ou ôté une pierre et que cela a été utile, c’est une ’hazaka. Que signifie « posé » et que signifie « ôté » ?
א"ר אסי א"ר יוחנן נתן צרור והועיל נטל צרור והועיל ה"ז חזקה מאי נתן ומאי נטל
Si l’on dit : il a posé une pierre et a barré [le passage de] l’eau [vers le champ], ou ôté une pierre et a fait sortir l’eau [du champ], celui-là ne fait que chasser un lion des biens de son prochain ! Mais plutôt : il a posé une pierre qui y retient l’eau [pour l’arrosage], ou ôté une pierre et l’a soulagé de l’eau.
אילימא נתן צרור וסכר מיא מינה נטל צרור ואפיק מיא מינה האי מבריח ארי מנכסי חברו הוא אלא נתן צרור דצמד לה מיא נטל צרור וארוח לה מיא
Et Rav Assi dit au nom de Rabbi Yo’hanan : Deux champs avec une seule borne entre eux : s’il a pris possession de l’un d’eux pour l’acquérir, il l’a acquis ;
ואמר רב אסי א"ר יוחנן שתי שדות ומצר אחד ביניהן החזיק באחת מהן לקנותה קנאה
Original : Bava Batra 53a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.