qui jette des [graines de] navet dans les fissures de la terre d’un converti, ce n’est pas une ’hazaka. Quelle en est la raison ? Au moment où il les jette, il n’y a pas d’amélioration ; maintenant qu’elle s’améliore, elle s’améliore d’elle-même.
דשדא ליפתא בי פילי דארעא דגר לא הוי חזקה מאי טעמא בעידנא דשדא לא הוי שבחא השתא דקא שבח ממילא קא שבח
Chmouel dit : Celui qui élague un palmier : [s’il le fait] en vue du palmier, il acquiert ; en vue du fourrage pour les bêtes, il n’acquiert pas. Comment cela ? S’il coupe de ce côté-ci et de ce côté-là, c’est en vue du palmier ; tout d’un seul côté, c’est en vue des bêtes.
אמר שמואל האי מאן דפשח דיקלא אדעתא דדיקלא קני אדעתא דחיותא לא קני היכי דמי שקל מהאי גיסא ומהאי גיסא אדעתא דדיקלא כולא מחד גיסא אדעתא דחיותא
Et Chmouel dit : Celui qui débroussaille : en vue de la terre, il acquiert ; en vue du bois, il n’acquiert pas. Comment cela ? S’il arrache les grands et les petits [arbustes], c’est en vue de la terre ; s’il arrache les grands et laisse les petits, c’est en vue du bois.
ואמר שמואל האי מאן דזכי זיכיא אדעתא דארעא קני אדעתא דציבי לא קני היכי דמי שקל רברבי וזוטרי אדעתא דארעא שקל רברבי ושבק זוטרי אדעתא דציבי
Et Chmouel dit : Celui qui nivelle [un terrain] : en vue de la terre, il acquiert ; en vue d’une aire de battage, il n’acquiert pas. Comment cela ? S’il prend les bosses et les jette dans les creux, c’est en vue de la terre ; [s’il met] bosse contre bosse et creux contre creux, c’est en vue d’une aire de battage.
ואמר שמואל האי מאן דאתקיל תיקלא אדעתא דארעא קני אדעתא דבי דרי לא קני היכי דמי שקל מוליא ושדא בנצא אדעתא דארעא מוליא במוליא ונצא בנצא אדעתא דבי דרי
Et Chmouel dit : Celui qui ouvre [un passage à] l’eau sur une terre : en vue de la terre, il acquiert ; en vue des poissons, il n’acquiert pas. Comment cela ? S’il ouvre deux vannes, l’une qui fait entrer [l’eau] et l’autre qui la fait sortir, c’est en vue des poissons ; une seule vanne, c’est en vue de la terre.
ואמר שמואל האי מאן דפתח מיא בארעא אדעתא דארעא קני אדעתא דכוורי לא קני היכי דמי פתח תרי בבי חד מעייל וחד מפיק אדעתא דכוורי חד בבא אדעתא דארעא
Une femme avait consommé [les fruits d’]un palmier en y grimpant au moyen d’une corde pendant treize ans. Un homme vint et bêcha un peu au-dessous. Elle vint devant Lévi — et certains disent : devant Mar ’Oukva —, qui maintint [le palmier] entre ses mains à lui. Elle vint crier devant lui. Il lui dit : Que puis-je faire pour toi, puisque tu n’as pas pris possession comme les gens prennent possession ?
ההיא איתתא דאכלה דיקלא בתפשיחא תליסר שנין אתא ההוא רפיק תותיה פורתא אתא לקמיה דלוי ואמרי לה קמיה דמר עוקבא אוקמיה בידיה אתאי קא צווחא קמיה אמר לה מאי אעביד לך דלא אחזיקת כדמחזקי אינשי
Il a été dit : Un champ délimité par ses bornes : Rav Houna dit au nom de Rav : Dès qu’il y a donné un seul coup de houe, il l’a acquis en entier. Et Chmouel dit : Il n’a acquis que l’emplacement de son coup de houe.
איתמר שדה המסויימת במצריה אמר רב הונא אמר רב כיון שהכיש בה מכוש אחד קנה כולה ושמואל אמר לא קנה אלא מקום מכושו בלבד
Original : Bava Batra 54a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.