et [le voisin] peut protester ; moins d’un palme, elle n’a pas de ’hazaka et il ne peut pas protester.
ויכול למחות פחות מטפח אין לו חזקה ואין יכול למחות:
Bava batra 59b בבא בתרא
Structure du débat :Michna 1Baraïta 1Question 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
GUEMARA: Rabbi Assi dit au nom de Rabbi Mani — et certains disent : Rabbi Ya’akov dit au nom de Rabbi Mani : S’il a acquis une ’hazaka sur un palme, il l’a acquise sur quatre. Que veut-il dire ? Abayé dit : Voici ce qu’il veut dire : s’il a acquis une ’hazaka sur une largeur d’un palme et une longueur de quatre, il l’a acquise sur une largeur de quatre.
גמ׳ אמר רבי אסי אמר רבי מני ואמרי לה אמר רבי יעקב אמר רבי מני החזיק בטפח החזיק בד' מאי קאמר אמר אביי ה"ק החזיק רוחב טפח במשך ארבע החזיק ברוחב ארבע:
« Moins d’un palme, elle n’a pas de ’hazaka et il ne peut pas protester. » Rav Houna dit : On ne l’a enseigné que [pour] le propriétaire du toit à l’égard du propriétaire de la cour ; mais le propriétaire de la cour à l’égard du propriétaire du toit peut protester. Et Rav Yehouda dit : Même le propriétaire de la cour à l’égard du propriétaire du toit ne peut pas protester.
פחות מטפח אין לו חזקה ואינו יכול למחות: אמר רב הונא לא שנו אלא בעל הגג בבעל החצר אבל בעל החצר בבעל הגג יכול למחות ורב יהודה אמר אפילו בעל חצר בבעל הגג אינו יכול למחות
Disons qu’ils divergent sur [la question de savoir si] le dommage causé par la vue s’appelle un dommage : l’un pense qu’il s’appelle un dommage, l’autre pense qu’il ne s’appelle pas un dommage ?
לימא בהיזק ראיה קמיפלגי דמר סבר שמיה היזק ומר סבר לאו שמיה היזק
Non, tous s’accordent qu’il s’appelle un dommage, et ici c’est différent, car il lui dit : Pour l’usage [d’y monter], elle ne convient pas ; à quoi convient-elle ? À y suspendre quelque chose : je tournerai le dos et j’y suspendrai [l’objet].
לא דכולי עלמא שמיה היזק ושאני הכא דאמר ליה לתשמישתא לא חזי למאי חזי למתלא ביה מידי מהדרנא אפאי ותלינא ביה
Et l’autre ? Il lui répond : Il arrivera que tu prennes peur [et que tu te retournes vers ma cour].
ואידך אמר ליה זימנין דבעיתת:
MICHNA: Un homme n’ouvrira pas ses fenêtres sur une cour d’associés. S’il a acheté une maison dans une autre cour, il ne l’ouvrira pas sur la cour d’associés. S’il a bâti un étage au-dessus de sa maison, il ne l’ouvrira pas sur la cour d’associés ; mais s’il le veut, il bâtit une chambre à l’intérieur de sa maison, ou il bâtit un étage au-dessus de sa maison et l’ouvre sur sa maison.
מתני׳ לא יפתח אדם חלונותיו לחצר השותפין לקח בית בחצר אחרת לא יפתחנה בחצר השותפין בנה עלייה על גבי ביתו לא יפתחנה לחצר השותפין אלא אם רצה בונה את החדר לפנים מביתו ובונה עלייה על גבי ביתו ופותחה לתוך ביתו:
GUEMARA: Pourquoi parler précisément d’une cour d’associés ? Même sur la cour de son prochain, ce n’est pas [permis] non plus !
גמ׳ מאי איריא לחצר השותפין אפילו לחצר חבירו נמי לא
Il s’exprime sur le mode « il n’est pas besoin de dire » : il n’est pas besoin de dire que sur la cour de son prochain, ce n’est pas [permis] ; mais sur la cour d’associés, [on aurait pu penser que c’est permis,] car il peut lui dire : De toute façon, tu dois te cacher de moi dans la cour. Il nous apprend [que non], car [l’autre] lui dit : Jusqu’à présent, je devais me cacher de toi dans la cour ; maintenant, je devrai me cacher de toi même dans la maison.
לא מיבעיא קאמר לא מיבעיא לחצר חברו דלא אבל לחצר השותפין דא"ל סוף סוף הא קא בעית אצטנועי מינאי בחצר קא משמע לן דאמר ליה עד האידנא בחצר הוה בעינא אצטנועי מינך השתא אפילו בבית נמי בעינא אצטנועי מינך
Nos maîtres ont enseigné : Il arriva qu’un homme ouvrit ses fenêtres sur une cour d’associés. Il vint devant Rabbi Yichmaël, fils de Rabbi Yossé, qui lui dit : Tu as acquis une ’hazaka, mon fils, tu as acquis une ’hazaka. Il vint devant Rabbi ’Hiyya, qui dit : Tu t’es donné la peine d’ouvrir, donne-toi la peine de boucher.
תנו רבנן מעשה באדם אחד שפתח חלוניו לחצר השותפין ובא לפני ר' ישמעאל בר רבי יוסי אמר לו החזקת בני החזקת ובא לפני רבי חייא אמר יגעת ופתחת יגע וסתום
Rav Na’hman dit :
אמר רב נחמן
Original : Bava Batra 59b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.