Ravina entoura [le champ de] Rounia sur ses quatre côtés. Il lui dit : « Donne-moi ce que j’ai dépensé pour clôturer. » Il ne lui donna rien. « Donne-moi selon [le prix de] roseaux bon marché. » Il ne lui donna rien. « Donne-moi le salaire du gardiennage. » Il ne lui donna rien.
רוניא אקפיה רבינא מארבע רוחותיו אמר ליה הב לי כמה דגדרי לא יהיב ליה הב לי לפי קנים בזול לא יהיב ליה הב לי אגר נטירותא לא יהיב ליה
Un jour, [Rounia] cueillait des dattes. [Ravina] dit à son métayer : « Va lui prendre une grappe de dattes. » Il alla en prendre, et [Rounia] éleva la voix contre lui. [Ravina] lui dit : « Tu as montré que [la clôture] te convient. Même [s’il ne s’agissait] que d’une chèvre, ne faudrait-il pas la garder ? » Il lui répondit : « Une chèvre, il suffit de la chasser. » Il lui dit : « Et ne te faut-il pas un homme pour la chasser ? »
יומא חד הוה קא גדר דיקלי אמר ליה לאריסיה זיל שקול מניה קיבורא דאהיני אזל לאתויי רמא ביה קלא אמר ליה גלית דעתך דמינח ניחא לך לא יהא אלא עיזא בעלמא מי לא בעי נטירותא אמר ליה עיזא בעלמא לאו לאכלויי בעיא אמר ליה ולא גברא בעית דמיכלי לה
Il vint devant Rava. Il lui dit : « Va l’apaiser avec ce dont il se contentera ; sinon, je te jugerai selon Rav Houna, conformément à l’avis de Rabbi Yossé. »
אתא לקמיה דרבא א"ל זיל פייסיה במאי דאיפייס ואי לא דאיננא לך דינא כרב הונא אליבא דרבי יוסי
Rounia acheta un terrain contigu à la limite [du champ] de Ravina. Ravina pensa l’en évincer en vertu de la loi du voisin limitrophe. Rav Safra, fils de Rav Yeiva, dit à Ravina : Les gens disent : « Quatre pour la peau, et quatre pour le tanneur ! »
רוניא זבן ארעא אמיצרא דרבינא סבר רבינא לסלוקי משום דינא דבר מצרא א"ל רב ספרא בריה דרב ייבא לרבינא אמרי אינשי ארבעה לצלא ארבעה לצללא:
MICHNA: Le mur d’une cour qui est tombé, on oblige [chacun] à le rebâtir jusqu’à quatre coudées. [Celui qui est réclamé] est présumé avoir payé, à moins que [l’autre] n’apporte la preuve qu’il n’a pas payé.
מתני׳ כותל חצר שנפל מחייבין אותו לבנותו עד ארבע אמות בחזקת שנתן עד שיביא ראיה שלא נתן
Au-delà de quatre coudées, on ne l’y oblige pas. S’il a adossé un autre mur [au premier], même s’il n’a pas encore posé le plafond dessus, on fait retomber sur lui l’ensemble [des frais], et il est présumé ne pas avoir payé, à moins qu’il n’apporte la preuve qu’il a payé.
מד' אמות ולמעלן אין מחייבין אותו סמך לו כותל אחר אע"פ שלא נתן עליו את התקרה מגלגלין עליו את הכל בחזקת שלא נתן עד שיביא ראיה שנתן:
GUEMARA:Rech Lakich a dit : Celui qui a fixé une échéance à son prochain, et [celui-ci] lui dit : « Je t’ai payé avant mon échéance », n’est pas cru ; puisse-t-il seulement payer à son échéance ! Abayé et Rava ont dit tous deux : Il arrive qu’un homme paie avant son échéance : parfois de l’argent lui parvient et il se dit : « J’irai le payer,
גמ׳ אמר ריש לקיש הקובע זמן לחבירו ואמר לו פרעתיך בתוך זמני אינו נאמן ולואי שיפרע בזמנו אביי ורבא דאמרי תרוייהו עביד איניש דפרע בגו זימניה זימנין דמתרמו ליה זוזי אמר איזיל איפרעיה
Original : Bava Batra 5a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.