dans un grand édifice, [le locataire] se sert de ses saillies et de ses murs jusqu’à quatre coudées, et de l’épaisseur du mur là où c’est la coutume ; mais de la cour du palais, non. Et Rav Na’hman lui-même a dit : Même de la cour du palais ; mais de l’esplanade qui est derrière les maisons, non. Et Rava a dit : Même de l’esplanade qui est derrière les maisons.
בבירה גדולה משתמש בזיזיה ובכתליה עד ד' אמות ובעובי הכותל במקום שנהגו אבל בתרבץ אפדני לא ורב נחמן דידיה אמר אפילו בתרבץ אפדני אבל רחבה שאחורי הבתים לא ורבא אמר אפילו רחבה שאחורי הבתים
Ravina a dit : Une poutre [posée pour] une cabane, jusqu’à trente jours ne constitue pas une prise de possession ; après trente jours, elle constitue une prise de possession. Et si c’est une soucca de commandement, jusqu’à sept jours elle ne constitue pas une prise de possession ; après sept jours, elle en constitue une. Et s’il l’a fixée avec de l’argile, elle constitue immédiatement une prise de possession.
אמר רבינא האי כשורא דמטללתא עד תלתין יומין לא הוי חזקה בתר תלתין יומין הוי חזקה ואי סוכה דמצוה היא עד שבעה יומין לא הוי חזקה בתר שבעה יומין הוי חזקה ואי חבריה בטינא לאלתר הוי חזקה
Abayé a dit : Deux maisons de part et d’autre d’un domaine public : celui-ci fait un parapet sur la moitié de son toit et celui-là fait un parapet sur la moitié de son toit, non pas l’un en face de l’autre, et chacun le prolonge un peu.
אמר אביי שני בתים בשני צדי רשות הרבים זה עושה מעקה לחצי גגו וזה עושה מעקה לחצי גגו זה שלא כנגד זה ומעדיף
Pourquoi parler d’un domaine public ? Même [de part et d’autre d’]un domaine privé, il en serait de même ! — Le domaine public lui était nécessaire. On aurait pu dire que [l’un] pourrait dire à l’autre : « En fin de compte, tu dois de toute façon te cacher des gens du domaine public. »
מאי איריא ברשות הרבים אפילו רשות היחיד נמי רשות הרבים איצטריכא ליה מהו דתימא נימא ליה סוף סוף הא בעית לאצטנועי מבני רשות הרבים
Il nous enseigne qu’il lui répond : « Le public me voit de jour, mais ne me voit pas de nuit ; toi, tu me vois de jour comme de nuit. » Ou bien : « Le public me voit quand je suis debout, mais ne me voit pas quand je suis assis ; toi, tu me vois quand je suis debout comme quand je suis assis. » [Ou bien] : « Le public me voit quand il fait attention, mais ne me voit pas quand il ne fait pas attention ; toi, tu me vois même sans le vouloir. »
קמ"ל דא"ל רבים ביממא חזו לי בליליא לא חזו לי את בין ביממא בין בליליא חזית לי אי נמי רבים כי קאימנא חזו לי כי יתיבנא לא חזו לי את חזית לי בין כי קאימנא בין כי יתיבנא רבים כי מעיינו חזו לי כי לא מעיינו לא חזו לי את ממילא נמי חזית לי
Le maître a dit : « Celui-ci fait un parapet sur la moitié de son toit et celui-là fait un parapet sur la moitié de son toit, non pas l’un en face de l’autre, et chacun le prolonge un peu. » C’est évident !
אמר מר זה עושה מעקה לחצי גגו וזה עושה מעקה לחצי גגו זה שלא כנגד זה ומעדיף פשיטא
Ce n’est nécessaire que dans le cas où l’un d’eux a pris les devants et a fait [le sien]. On aurait pu dire que l’autre pourrait lui dire : « Prends les frais et fais-le entièrement toi-même. » Il nous enseigne qu’il lui répond : « Toi, pourquoi ne l’as-tu pas fait ? Parce que ton mur en serait affaibli ; moi aussi, mon mur en serait affaibli. »
לא צריכא דקדים חד מנייהו ועבד מהו דתימא נימא ליה אידך שקול אוזינקא ועבדיה את כוליה קמ"ל דא"ל את מ"ט לא עבדת משום דמיתרע אשיתך אנא נמי מיתרע ליה אשיתאי
Rav Na’hman a dit au nom de Chmouel : Un toit contigu à la cour d’un autre, on lui fait un parapet haut de quatre coudées ; mais entre un toit et un autre toit, non. Et Rav Na’hman lui-même a dit : Il n’est pas tenu à quatre coudées, mais il est tenu à une cloison de dix [palmes].
אמר ר"נ אמר שמואל גג הסמוך לחצר חבירו עושה לו מעקה גבוה ד' אמות אבל בין גג לגג לא ור"נ דידיה אמר אינו זקוק לארבע אמות אבל זקוק למחיצת עשרה
Pour quoi faire ? Si c’est à cause du dommage causé par la vue, il faut quatre coudées ; si c’est pour qu’il soit pris comme un voleur, une simple palissade suffit ; si c’est pour les chevreaux et les agneaux, il suffit [d’une hauteur] telle qu’ils ne puissent sauter d’un bond. — En réalité, c’est pour qu’il soit pris comme un voleur : avec une palissade, il peut se dérober en disant : « J’étais en train de mesurer les limites » ; avec une cloison de dix [palmes], il ne peut se dérober.
למאי אי להיזק ראיה ארבע אמות בעינן אי לנתפס עליו כגנב במסיפס בעלמא סגיא אי לגדיים וטלאים בכדי שלא יזדקר בבת ראש סגי לעולם לנתפס עליו כגנב במסיפס מצי משתמיט ליה [אמר ממצורי קממצירנא] במחיצת עשרה לא מצי משתמיט ליה
On a objecté : « Si sa cour était plus haute que le toit de son voisin, on ne s’occupe pas de lui. » N’est-ce pas qu’on ne s’occupe pas de lui du tout ? — Non : on ne s’occupe pas de lui pour quatre coudées, mais on s’occupe de lui pour une cloison de dix [palmes].
מיתיבי אם היה חצרו למעלה מגגו של חבירו אין נזקקין לו מאי לאו אין נזקקין לו כלל לא אין נזקקין לד' אמות אבל נזקקין למחיצת עשרה
Il a été dit : Deux cours, l’une plus haute que l’autre : Rav Houna a dit : celui d’en bas bâtit à partir de son niveau et monte, et celui d’en haut bâtit à partir de son niveau et monte. Et Rav ’Hisda a dit : Celui d’en haut participe depuis le bas et bâtit.
איתמר שתי חצרות זו למעלה מזו אמר רב הונא תחתון בונה מכנגדו ועולה ועליון בונה מכנגדו ועולה ורב חסדא אמר עליון מסייע מלמטה ובונה
Il est enseigné dans une baraïta conformément à Rav ’Hisda : « Deux cours, l’une plus haute que l’autre : celui d’en haut ne dira pas : Je bâtis à partir de mon niveau et je monte ; mais il participe depuis le bas et bâtit. Et si sa cour était plus haute que le toit de son voisin, il n’est pas tenu envers lui. »
תניא כוותיה דרב חסדא שתי חצרות זו למעלה מזו לא יאמר העליון הריני בונה מכנגדי ועולה אלא מסייע מלמטה ובונה ואם היתה חצרו למעלה מגגו של חבירו אינו זקוק לו
Deux hommes habitaient [une même maison] : l’un habitait en haut et l’autre habitait en bas. [Le bas] s’effondra. Celui d’en bas dit à celui d’en haut : « Viens, rebâtissons-la. » Il lui répondit : « Moi, j’habite très bien. »
הנהו בי תרי דהוו דיירי חד הוה דייר עילאי וחד הוה דייר תתאי איתבר תתאי א"ל תתאי לעילאי תא ונבנייה אמר ליה אנא שפיר קא דאירנא
Original : Bava Batra 6b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.