Il lui dit : « Je vais la démolir et la rebâtir. » Il répondit : « Je n’ai pas d’endroit où habiter. » Il lui dit : « Je te louerai un endroit. » Il répondit : « Je ne veux pas me donner cette peine. » [Celui d’en bas dit :] « Je ne peux pas y habiter : je rampe sur le ventre pour entrer et je rampe sur le ventre pour sortir. »
אמר ליה איסתריה אנא ואבנייה אמר לית לי דוכתא למידר בה אמר ליה אנא אוגר לך דוכתא אמר ליה לא טרחנא לא קא מתדר לי שוף אכריסך ועול ושוף אכריסך ופוק
Rav ’Hama a dit : C’est à bon droit que [celui d’en haut] s’y oppose. Cela ne vaut que si les poutres ne sont pas descendues au-dessous de dix [palmes] ; mais si les poutres sont descendues au-dessous de dix [palmes], [celui d’en bas] peut lui dire : « Au-dessous de dix [palmes], c’est mon domaine, et il ne t’est pas assujetti. »
אמר רב חמא בדינא קא מעכב והני מילי דלא מטו כשורי למטה מעשרה אבל מטו כשורי למטה מעשרה מצי א"ל למטה מעשרה רשותא דידי הוא ולא משעבד לך
Et lorsqu’ils en sont convenus entre eux, jusqu’à quelle [hauteur] ? Les Sages dirent devant Rabba, au nom de Mar Zoutra, fils de Rav Na’hman, qui le dit au nom de Rav Na’hman : Comme ce que nous avons appris : « Sa hauteur est égale à la moitié de sa longueur plus la moitié de sa largeur. » Rabba leur dit : Ne vous ai-je pas dit de ne pas suspendre de cruches vides à Rav Na’hman ? Voici ce qu’a dit Rav Na’hman : Selon la manière dont les gens habitent. Et combien ? Rav Houna, fils de Rav Yehochoua, a dit : De sorte que les fagots de Me’hoza puissent y entrer et y tourner.
וכי אתנו בהדי הדדי עד כמה אמרו רבנן קמיה דרבה משמיה דמר זוטרא בריה דרב נחמן דאמר משמיה דר"נ כאותה ששנינו רומו כחצי ארכו וכחצי רחבו אמר להו רבה לאו אמינא לכו לא תיתלו ביה בוקי סריקי ברב נחמן הכי אמר ר"נ כי דדיירי אינשי וכמה אמר רב הונא בריה דרב יהושע כי היכי דעיילי איסוריתא דמחוזא והדר
Un homme bâtissait un mur devant les fenêtres de son voisin. Celui-ci lui dit : « Tu me plonges dans l’obscurité. » Il lui répondit : « Je te boucherai [les fenêtres] ici et je te ferai des fenêtres au-dessus de mon mur. » Il lui dit : « Tu affaiblis mon mur. » Il lui répondit : « Je démolirai ton mur jusqu’à l’emplacement des fenêtres, je le rebâtirai et je te ferai des fenêtres dans la construction au-dessus de mon mur. » Il lui dit : « Un mur ancien en bas et neuf en haut ne tient pas. »
ההוא גברא דהוה בני אשיתא אחורי כווי דחבריה אמר ליה קא מאפלת עלי אמר ליה סכרנא לך הכא ועבידנא לך כווי לעיל מאשיתאי אמר ליה קא מרעת ליה לאשיתאי אמר ליה סתרנא לך לאשיתך עד דוכתא דכווי ובנינא לה ועבידנא לך כווי בבנינא לעיל מאשיתאי אמר ליה אשיתא מתתאה עתיקא ומלעיל חדתא לא קיימא
Il lui répondit : « Je le démolirai jusqu’au sol, je le rebâtirai et je te ferai des fenêtres dedans. » Il lui dit : « Un seul mur neuf dans une maison entièrement ancienne ne tient pas. » Il lui répondit : « Je démolirai toute la maison, je la rebâtirai et je te ferai des fenêtres dans la construction. » Il lui dit : « Je n’ai pas d’endroit où habiter. » Il lui répondit : « Je te louerai un endroit. » Il lui dit : « Je ne veux pas me donner cette peine. » Rav ’Hama a dit : C’est à bon droit qu’il s’y oppose.
אמר ליה סתרנא לה עד לארעא ובנינא לה ועבידנא לך כווי בגוה אמר ליה חדא אשיתא חדתא בכוליה ביתא עתיקא לא קיימא אמר ליה סתרנא לה לכוליה ביתא ובנינא לך כווי בבנינא אמר ליה לית לי דוכתא למידר בה אמר ליה אגירנא לך דוכתא אמר ליה לא טרחנא אמר רב חמא בדין קא מעכב
C’est la même chose [que le cas précédent] ! Pourquoi encore celui-ci ? Il nous enseigne que [le droit vaut] même s’il ne s’en sert que pour [entreposer] de la paille et du bois.
היינו הך והא תו למה לי הא קמ"ל דאע"ג דלא משתמש אלא תיבנא ובי ציבי בעלמא
Deux frères avaient partagé entre eux : l’un reçut une galerie et l’autre reçut une cour. Celui qui avait reçu la cour alla bâtir un mur devant l’entrée de la galerie. [L’autre] lui dit : « Tu me plonges dans l’obscurité. » Il lui répondit : « Je bâtis sur ce qui est à moi. » Rav ’Hama a dit : C’est à bon droit qu’il lui parle ainsi.
הנהו בי תרי אחי דפלגי בהדי הדדי חד מטייה אספלידא וחד מטייה תרביצא אזל ההוא דמטייה תרביצא וקא בני אשיתא אפומא דאספלידא אמר ליה קא מאפלת עלי אמר ליה בדידי קא בנינא אמר רב חמא בדין קאמר ליה
Ravina dit à Rav Achi : En quoi est-ce différent de ce qui est enseigné : « Deux frères qui ont partagé, l’un a pris un champ de vigne et l’autre un champ de céréales ; le propriétaire de la vigne a droit à quatre coudées dans le champ de céréales, car c’est à cette condition qu’ils ont partagé » ?
א"ל רבינא לרב אשי מאי שנא מהא דתניא שני אחין שחלקו אחד מהן נטל שדה כרם ואחד מהן נטל שדה לבן יש לו לבעל הכרם ד' אמות בשדה לבן שעל מנת כן חלקו
Il lui répondit : Là, [ces quatre coudées] ont été comptées dans l’estimation de part et d’autre. — Mais ici, qu’est-ce qui n’a pas été compté ? Traitons-nous d’insensés, pour que l’un prenne une galerie et l’autre une cour sans que cela ait été compté dans l’estimation ? — Il lui répondit : Admettons que cela ait été compté : la valeur des briques, des poutres et des pierres ; la valeur de l’air [et de la lumière] n’a pas été comptée.
אמר ליה התם דעלו להדדי אבל הכא מאי דלא עלו להדדי וכי בשופטני עסקינן דהאי שקיל אספלידא והאי שקיל תרביצא ולא עלו להדדי אמר ליה נהי דעלו להדדי דמי ליבני כשורי והודרי דמי אוירא לא עלו להדדי
Qu’il lui dise : « Au départ, tu m’as attribué une galerie, et maintenant tu en fais une chambre obscure ! » Rav Chimi bar Achi a dit : Il ne lui a attribué qu’un simple nom.
ולימא ליה מעיקרא אספלידא פלגת לי השתא משוית לי אידרונא אמר רב שימי בר אשי שמא בעלמא פלג ליה
N’est-il pas enseigné : « Celui qui dit : Je te vends une terre d’un kor [de semence], même si elle n’est que d’un demi-kor, [l’acheteur] l’a acquise, car il ne lui a vendu qu’un nom, pourvu qu’on l’appelle terre d’un kor. Je te vends un verger, même s’il n’y a pas de grenadiers, il l’a acquis, car il ne lui a vendu qu’un nom, pourvu qu’on l’appelle verger. Je te vends une vigne, même s’il n’y a pas de ceps, il l’a acquise, car il ne lui a vendu qu’un nom, pourvu qu’on l’appelle vigne. »
מי לא תניא האומר בית כור עפר אני מוכר לך אע"פ שאינו אלא לתך הגיעו שלא מכר לו אלא שמא והוא דמיתקרי בית כור פרדס אני מוכר לך אע"פ שאין בו רמונים הגיעו שלא מכר לו אלא שמא והוא דמיתקרי פרדס כרם אני מוכר לך אע"פ שאין בו גפנים הגיעו שלא מכר לו אלא שמא והוא דמיתקרי כרמא
Est-ce comparable ? Là, le vendeur peut dire à l’acheteur : « Je t’ai vendu un nom. » Ici, [le frère] peut lui dire : « C’est dans cette intention que j’ai partagé : pour y habiter comme y ont habité nos pères. »
מי דמי התם מצי אמר ליה מוכר ללוקח שמא זביני לך הכא מצי א"ל אדעתא דהכי פלגי דדאירנא ביה כי היכי דדרו אבהתן
Original : Bava Batra 7a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.