à Doura de-Ra’awata, et l’on vint devant Rav Yehouda, qui dit : Va, donne-lui [l’espace] d’un bœuf avec ses outils. Et je ne savais pas combien mesure [l’espace] d’un bœuf avec ses outils. Quand j’ai entendu ce que nous avons appris : On ne plantera pas d’arbre près du champ de son ami à moins de s’en éloigner de quatre coudées,
בדורא דרעותא ואתו לקמיה דרב יהודה וא"ל זיל הב ליה כמלא בקר וכליו ולא הוה ידענא כמלא בקר וכליו כמה כיון דשמעת' להא דתנן לא יטע אדם אילן סמוך לשדה חבירו אא"כ הרחיק ממנה ד' אמות
et qu’on a enseigné à ce sujet : Les quatre coudées dont on a parlé, c’est [l’espace nécessaire] au travail de la vigne — j’ai dit : déduis-en que [l’espace] d’un bœuf avec ses outils, c’est quatre coudées.
ותני עלה ד' אמות שאמרו כדי עבודת הכרם אמינא ש"מ כמלא בקר וכליו ד' אמות
Et en faveur de Rav Yossef, n’avons-nous pas appris : Rabbi Meïr et Rabbi Chimon disent : Celui qui plante sa vigne [à intervalles de] huit coudées sur huit, il est permis d’y introduire des semences ?
וכרב יוסף מי לא תנן ר"מ ור"ש אומרים הנוטע את כרמו שמונה אמות על שמונה מותר להביא זרע לשם
Cela va bien pour Rav Yossef : selon Rabbi Chimon, nous connaissons [la règle des plants] espacés et nous connaissons [celle des plants] serrés. Espacés, c’est ce que nous avons dit ; serrés, car nous avons appris : Une vigne plantée à moins de quatre coudées n’est pas une vigne — ce sont les paroles de Rabbi Chimon ; et les Sages disent : C’est une vigne, et l’on considère les [rangées] du milieu comme si elles n’existaient pas.
בשלמא לרב יוסף אליבא דר"ש שמעינן ליה מפוזרין ושמעינן ליה רצופין מפוזרין הא דאמרן רצופין דתנן כרם הנטוע על פחות מד"א אינו כרם דברי ר"ש וחכ"א כרם ורואין את האמצעיים כאילו אינן
Mais pour Rav Na’hman, selon les Sages, [la règle des plants] espacés, nous la connaissons ; [celle des plants] serrés, la connaissons-nous ? — C’est un raisonnement : puisque selon Rabbi Chimon c’est la moitié, selon les Sages aussi c’est la moitié.
אלא לרב נחמן אליבא דרבנן מפוזרין שמעינן ליה רצופין מי שמעינן ליה סברא הוא מדלר"ש פלגא לרבנן נמי פלגא
Rava a dit : La halakha est : de quatre coudées à seize. On a enseigné conformément à Rava : De combien peuvent-ils être rapprochés ? De quatre coudées. Et de combien éloignés ? De seize.
אמר רבא הלכתא מארבע אמות ועד שש עשרה תניא כוותיה דרבא כמה יהו מקורבין ארבע אמות וכמה יהו מרוחקין שש עשרה
Il a acquis le sol et les arbres qui sont entre eux ; c’est pourquoi, si l’arbre sèche ou est coupé, il a du sol. Moins que cela, ou plus que cela, ou s’il les a achetés l’un après l’autre, il n’a acquis ni le sol ni les arbres qui sont entre eux ; c’est pourquoi, si l’arbre sèche ou est coupé, il n’a pas de sol.
הרי זה קנה קרקע ואת האילנות שביניהן לפיכך יבש האילן או נקצץ יש לו קרקע פחות מכאן או יתר על כאן או שלקחן בזה אחר זה הרי זה לא קנה לא את הקרקע ולא את האילנות שביניהן לפיכך יבש האילן או נקצץ אין לו קרקע
Rabbi Yirmeya a demandé : Lorsqu’il mesure, mesure-t-il à partir de l’endroit étroit ou à partir de l’endroit large ? Rav Gviha de Bei Ketil dit à Rav Achi : Viens entendre, car nous avons appris : Pour le provin de la vigne, on ne mesure qu’à partir de la seconde racine.
בעי רבי ירמיה כשהוא מודד ממקום קצר הוא מודד או ממקום רחב הוא מודד א"ל רב גביהה מבי כתיל לרב אשי תא שמע דתנן הרכובה שבגפן אינו מודד אלא מעיקר השני
Rav Gviha de Bei Ketil dit à Rav Achi : Viens entendre, car nous avons appris : Celui qui couche en provin trois ceps de vigne dont les souches restent visibles — Rabbi Elazar fils de Rabbi Tsadok dit : S’il y a entre eux de quatre à huit coudées, ils se combinent ; sinon, ils ne se combinent pas.
אמר ליה רב גביהה מבי כתיל לרב אשי ת"ש דתנן המבריך ג' גפנים ועקריהן נראין ר"א ברבי צדוק אומר אם יש ביניהן מד' אמות ועד שמונה מצטרפין ואם לאו אין מצטרפין
Rav Papa a demandé : S’il lui en a vendu deux à l’intérieur de son champ et un sur la limite, qu’en est-il ? Deux dans le sien et un dans celui de son ami, qu’en est-il ? Que la question reste en suspens.
בעי רב פפא מכר לו שנים בתוך שדהו ואחד על המצר מהו שנים בתוך שלו ואחד בתוך של חבירו מאי תיקו
Original : Bava Batra 83a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.