or nous avons appris : « s’il l’a inclinée et égouttée, c’est de la terouma » !
והתנן הרכינה ומיצה הרי זו תרומה
Bava batra 87b בבא בתרא
Structure du débat :Michna 1Objection 1Preuve 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Il lui répondit : il a été dit à ce sujet : Rabbi Abbahou dit : c’est à cause du renoncement des propriétaires qu’on a statué ainsi [pour la vente].
א"ל הא איתמר עלה אמר רבי אבהו משום יאוש בעלים נגעו בה:
« Le boutiquier n’est pas tenu de laisser égoutter », etc. Ils demandèrent : Rabbi Yehouda se rapporte-t-il au début, dans le sens de l’indulgence, ou se rapporte-t-il à la fin, dans le sens de la rigueur ?
והחנווני אינו חייב להטיף וכו': איבעיא להו רבי יהודה ארישא קאי ולקולא או דלמא אסיפא קאי ולחומרא
Viens écouter, car il est enseigné : Rabbi Yehouda dit : la veille du Chabbat, à la tombée de la nuit, le boutiquier en est exempt, car le boutiquier est affairé.
ת"ש דתניא רבי יהודה אומר ערב שבת עם חשכה חנווני פטור מפני שחנווני טרוד:
MICHNA: Celui qui envoie son fils chez le boutiquier (avec un poundion à la main), et [le boutiquier] lui a mesuré pour un issar d’huile et lui a rendu l’issar [restant] : si [l’enfant] a brisé la fiole et perdu l’issar, le boutiquier est responsable. Rabbi Yehouda l’exempte, car c’est à cette fin qu’on l’a envoyé. Et les Sages reconnaissent à Rabbi Yehouda que, lorsque la fiole est dans la main de l’enfant et que le boutiquier a mesuré dedans, le boutiquier est exempt.
מתני׳ השולח את בנו אצל חנווני (ופונדיון בידו) ומדד לו באיסר שמן ונתן לו את האיסר שבר את הצלוחית ואבד את האיסר חנווני חייב רבי יהודה פוטר שעל מנת כן שלחו ומודים חכמים לר' יהודה בזמן שהצלוחית ביד התינוק ומדד חנווני לתוכה שחנווני פטור:
GUEMARA: Pour l’issar et l’huile, on comprend qu’ils divergent sur ceci : les Sages pensent qu’il l’a envoyé pour l’informer [de ce qu’il voulait], et Rabbi Yehouda pense qu’il l’a envoyé pour que [le boutiquier] lui renvoie [la marchandise par l’enfant]. Mais s’il a brisé la fiole, c’est une perte consentie [par le propriétaire] !
גמ׳ בשלמא באיסר ושמן בהא פליגי דרבנן סברי לאודועי שדריה ור' יהודה סבר לשדורי ליה שדרי' אלא שבר צלוחית אבדה מדעת היא
Rav Hochaya dit : il s’agit ici d’un particulier qui vend des fioles, et du cas où le boutiquier l’a prise pour l’examiner, conformément à Chmouel. Car Chmouel dit : celui qui prend un objet chez l’artisan pour l’examiner, et qu’un accident survient entre ses mains, est responsable.
אמר רב הושעיא הכא בבעל הבית מוכר צלוחיות עסקינן וכגון שנטלה חנווני על מנת לבקרה וכדשמואל דאמר שמואל הנוטל כלי מן האומן על מנת לבקרו ונאנס בידו חייב
Dirons-nous que [la règle] de Chmouel fait l’objet d’une controverse de tannaïm ? Rabba et Rav Yossef disent plutôt tous deux : il s’agit ici d’un boutiquier qui vend des fioles ; et Rabbi Yehouda suit son principe, et les Sages suivent le leur.
לימא דשמואל תנאי היא אלא רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו הכא בחנווני מוכר צלוחיות עסקינן ואזדא רבי יהודה לטעמיה ורבנן לטעמייהו
S’il en est ainsi, dis la fin : « Les Sages reconnaissent à Rabbi Yehouda que, lorsque la fiole est dans la main de l’enfant et que le boutiquier a mesuré dedans, le boutiquier est exempt » ; or tu as dit [que selon eux] il l’a envoyé pour l’informer ! Abayé bar Avin et Rabbi ’Hanina bar Avin disent plutôt tous deux : de quoi s’agit-il ici ?
אי הכי אימא סיפא מודים חכמים לר' יהודה בזמן שהצלוחית ביד התינוק ומדד חנווני לתוכה שהחנווני פטור והא אמרת לאודועי שדריה אלא אביי בר אבין ור' חנינא בר אבין דאמרי תרוייהו הכא במאי עסקינן
Original : Bava Batra 87b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.