Du cas où [le boutiquier] l’a prise pour mesurer avec elle, et conformément à Rabba, car Rabba dit : s’il a frappé [la bête d’autrui pour la faire avancer], il en devient responsable.
כגון שנטלה למוד בה וכדרבה דאמר רבה הכישה נתחייב בה
Bava batra 88a בבא בתרא
Structure du débat :Michna 1Baraïta 1Question 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Admettons que Rabba l’ait dit pour des êtres vivants, qu’il a poussés vers le ruisseau du dehors ; mais dans un cas comme celui-ci, l’a-t-il dit ?
אימור דאמר רבה בבעלי חיים דאנקטינהו ניגרא ברייתא כי האי גונא מי אמר
Rava dit plutôt : moi et le lion de la compagnie l’avons expliqué – et qui est-ce ? Rabbi Zeïra – : de quoi s’agit-il ici ? Du cas où il l’a prise pour mesurer avec elle pour d’autres [clients].
אלא אמר רבא אני וארי שבחבורה תרגימנוה ומנו ר' זירא הכא במאי עסקינן כגון שנטלה למוד בה לאחרים
Et ils divergent sur celui qui emprunte sans l’accord [du propriétaire] : l’un pense qu’il est un emprunteur, l’autre qu’il est un voleur.
ובשואל שלא מדעת קא מיפלגי מר סבר שואל הוי ומר סבר גזלן הוי
Le texte même : Chmouel dit : celui qui prend un objet chez l’artisan pour l’examiner, et qu’un accident survient entre ses mains, est responsable. Et cela ne vaut que si son prix était fixé.
גופא אמר שמואל הנוטל כלי מן האומן לבקרו ונאנס בידו חייב והני מילי הוא דקיצי דמיה
Un homme entra chez un boucher et souleva un gigot de viande ; pendant qu’il le soulevait, un cavalier vint et le lui arracha. Il vint devant Rav Yeimar, qui l’obligea à en payer le prix. Et cela ne vaut que si son prix était fixé.
ההוא גברא דעל לבי טבחא אגבה אטמא דבישרא בהדי דקא אגבה אתא פרשא מרמא מיניה אתא לקמיה דרב יימר חייביה לשלומי דמיה והני מילי הוא דקיצי דמיה
Un homme apporta des courges au bord du fleuve ; tout le monde vint, et chacun prit une courge. Il leur dit : qu’elles soient consacrées au Ciel !
ההוא גברא דאייתי קארי לפום נהרא אתו כולי עלמא שקול קרא קרא אמר להו הרי הן מוקדשין לשמים
Ils vinrent devant Rav Kahana, qui leur dit : un homme ne peut consacrer ce qui ne lui appartient pas. Et cela ne vaut que si leur prix était fixé ; mais si leur prix n’était pas fixé, elles sont restées dans le domaine de leur propriétaire, et il les a valablement consacrées.
אתו לקמיה דרב כהנא אמר להו אין אדם מקדיש דבר שאינו שלו וה"מ הוא דקיצי דמייהו אבל לא קיצי דמייהו ברשות מרייהו קיימי ושפיר אקדיש
Nos Maîtres ont enseigné : celui qui achète des légumes au marché, les trie et les repose, même [s’il les garde] toute la journée, n’a pas acquis et n’est pas devenu redevable du maasser.
ת"ר הלוקח ירק מן השוק ובירר והניח אפילו כל היום כולו לא קנה ולא נתחייב במעשר
S’il a résolu en son cœur de les acheter, il a acquis et il est devenu redevable du maasser. Les rendre est impossible, car il est déjà devenu redevable du maasser ; prélever le maasser est impossible, car il en diminuerait la valeur. Comment faire donc ? Il prélève le maasser et lui paie le prix du maasser.
גמר בלבו לקנותו קנה ונתחייב במעשר להחזירו אי אפשר שכבר נתחייב במעשר ולעשרו א"א שכבר מפחיתן בדמים הא כיצד מעשרו ונותן לו דמי מעשר
Est-ce donc parce qu’il a résolu en son cœur d’acheter qu’il acquiert et devient redevable du maasser ? Rav Hochaya dit : il s’agit ici d’un homme craignant le Ciel, comme Rav Safra, qui accomplissait en lui-même : « et qui dit la vérité en son cœur » (Ps 15, 2).
אטו משום דגמר בלבו לקנות קנה ונתחייב במעשר אמר רב הושעיא הכא בירא שמים עסקינן כגון רב ספרא דקיים בנפשיה (תהלים טו, ב) ודובר אמת בלבבו:
MICHNA: Le grossiste nettoie ses mesures une fois tous les trente jours, et le particulier une fois tous les douze mois. Rabban Chimon ben Gamliel dit : c’est l’inverse.
מתני׳ הסיטון מקנח מדותיו אחד לשלשים יום ובעל הבית אחד לשנים עשר חדש רבן שמעון בן גמליאל אומר חילוף הדברים
Le boutiquier nettoie ses mesures deux fois par semaine, essuie ses poids une fois par semaine, et nettoie la balance après chaque pesée. Rabban Chimon ben Gamliel dit : en quel cas cela est-il dit ? Pour les liquides ; mais pour les produits secs, ce n’est pas nécessaire.
חנווני מקנח מדותיו פעמים בשבת וממחה משקלותיו פעם אחת בשבת ומקנח מאזנים על כל משקל ומשקל אמר רשב"ג במה דברים אמורים בלח אבל ביבש אינו צריך
Original : Bava Batra 88a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.