il lui rend le prix de la semence. On lui dit : beaucoup l’achètent pour d’autres usages. »
נותן לו דמי זרע אמרו לו הרבה לוקחין אותו לדברים אחרים
Bava batra 93b בבא בתרא
Structure du débat :Michna 1Baraïta 1Question 3
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Quels tannaïm ? Si l’on dit Rabbi Yossé et « on lui dit », tous deux suivent la majorité : l’un suit la majorité des gens, et l’autre suit la majorité [des achats] destinés à semer.
מאן תנאי אילימא רבי יוסי ואמרו לו תרוייהו בתר רובא אזלי מר אזיל בתר רובא דאינשי ומר אזיל בתר רובא דזריעה
Mais [il s’agit] soit du premier tanna et de Rabbi Yossé, soit du premier tanna et de « on lui dit ».
אלא אי תנא קמא ור' יוסי אי ת"ק ואמרו לו
Nos Maîtres ont enseigné : que lui rend-il ? Le prix de la semence, mais pas les frais ; et certains disent : même les frais.
ת"ר מהו נותן לו דמי זרע ולא הוצאה ויש אומרים אף הוצאה
Qui sont « certains disent » ? Rav ’Hisda dit : c’est Rabban Chimon ben Gamliel.
מאן יש אומרים אמר רב חסדא רשב"ג היא
Quel Rabban Chimon ben Gamliel ? Si l’on dit le Rabban Chimon ben Gamliel de notre Michna, car nous avons appris : « Celui qui vend des graines à son prochain, que celui-ci les a semées et qu’elles n’ont pas germé, même s’il s’agit de graines de lin, n’en est pas responsable » (donc pour des graines de potager qui ne se mangent pas, il en est responsable),
הי רבן שמעון בן גמליאל אילימא רשב"ג דמתני' דתנן המוכר פירות לחבירו וזרען ולא צמחו ואפילו זרע פשתן אינו חייב באחריותן (הא זרעוני גינה שאינן נאכלין חייב באחריותן)
dis la fin : « Rabban Chimon ben Gamliel dit : pour les graines de potager qui ne se mangent pas, il en est responsable » ; or le premier tanna dit aussi la même chose : ce sont les graines de lin dont il n’est pas responsable, mais pour des graines de potager qui ne se mangent pas, il en est responsable !
אימא סיפא רשב"ג אומר זרעוני גינה שאינן נאכלין חייב באחריותן ת"ק נמי הכי קאמר זרע פשתן הוא דאינו חייב באחריותן הא זרעוני גינה שאינן נאכלין חייב באחריותן
N’est-ce donc pas que la différence entre eux porte sur les frais : l’un pense [qu’il rend] le prix de la semence, l’autre, même les frais ?
אלא לאו הוצאה איכא בינייהו מר סבר דמי זרע ומ"ס אף הוצאה
D’où [le sais-tu] ? Peut-être est-ce l’inverse ! – Cela ne pose pas de difficulté : chaque tanna qui parle en dernier vient ajouter quelque chose.
ממאי דלמא איפכא הא לא קשיא כל תנא בתרא לטפויי מילתא קא אתי
Mais peut-être tout [le texte] est-il de Rabban Chimon ben Gamliel, avec une lacune, et voici ce qu’il enseigne : « Celui qui vend des graines à son prochain, que celui-ci les a semées et qu’elles n’ont pas germé, même s’il s’agit de graines de lin, n’en est pas responsable » (donc pour des graines de potager qui ne se mangent pas, il en est responsable) – ce sont les paroles de Rabban Chimon ben Gamliel, car Rabban Chimon ben Gamliel dit : (ce sont les graines de lin dont il n’est pas responsable, mais) pour des graines de potager qui ne se mangent pas, il en est responsable.
ודלמא כולה רשב"ג היא וחסורי מחסרא והכי קתני המוכר פירות לחבירו וזרען ולא צמחו אפילו זרע פשתן אינו חייב באחריותן (הא זרעוני גינה שאינן נאכלין חייב באחריותן) דברי רשב"ג שרשב"ג אומר (זרע פשתן הוא דאינו חייב באחריותן הא) זרעוני גינה שאינן נאכלין חייב באחריותן
[Il s’agit] plutôt de ce Rabban Chimon ben Gamliel-ci, car il est enseigné : « Celui qui apporte du blé [au meunier] pour le moudre, et celui-ci ne l’a pas humecté et en a fait du son ou du gros son ; de la farine au boulanger, qui en a cuit un pain qui s’effrite ; une bête au boucher, qui l’a rendue nevéla : il est responsable, car il est comme un gardien salarié.
אלא הא רבן שמעון בן גמליאל דתניא המוליך חטין לטחון ולא לתתן ועשאן סובין או מורסן קמח לנחתום ואפאו פת ניפולין בהמה לטבח וניבלה חייב מפני שהוא כנושא שכר
Rabban Chimon ben Gamliel dit : il lui paie [aussi] le prix de sa honte et le prix de la honte de ses invités. Et ainsi Rabban Chimon ben Gamliel disait : il y avait une grande coutume à Jérusalem : celui qui confiait un repas à un autre, et que celui-ci le gâtait, lui payait le prix de sa honte et le prix de la honte de ses invités.
רשב"ג אומר נותן לו דמי בושתו ודמי בושת אורחיו וכן היה רבן שמעון בן גמליאל אומר מנהג גדול היה בירושלים המוסר סעודה לחברו וקלקלה נותן לו דמי בשתו ודמי בושת אורחיו
Il y avait encore une grande coutume à Jérusalem : une nappe était étendue au-dessus de l’entrée ; tant que la nappe était étendue, les invités entraient ; une fois la nappe retirée, les invités n’entraient plus. »
עוד מנהג גדול היה בירושלים מפה פרוסה על גבי הפתח כל זמן שמפה פרוסה אורחין נכנסין נסתלקה המפה אין האורחין נכנסין:
MICHNA: Celui qui vend des produits à son prochain : [l’acheteur] accepte un quart [de kav] de déchets par séa ; pour des figues, il accepte dix véreuses sur cent ; pour une cave de vin, il accepte dix [jarres] tournées sur cent ; pour des jarres dans le Charon, il accepte dix défectueuses sur cent.
מתני׳ המוכר פירות לחבירו הרי זה מקבל עליו רובע טנופת לסאה תאנים מקבל עליו עשר מתולעות למאה מרתף של יין מקבל עליו עשר קוססות למאה קנקנים בשרון מקבל עליו עשר פיטסות למאה:
GUEMARA: Rav Ketina enseigna : un quart de légumineuses par séa, mais pas de terre. Mais Rabba bar ’Hiya de Ktésiphon n’a-t-il pas dit au nom de Rabba : celui qui retire un caillou de l’aire de son prochain
גמ׳ תאני רב קטינא רובע קטנית לסאה ועפרורית לא והאמר רבה בר חייא קטוספאה משמיה דרבה בורר צרור מגרנו של חברו
Original : Bava Batra 93b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.