et c’est la réserve dont les Sages ont parlé dans notre Michna.
וזהו אוצר ששנו חכמים במשנתינו
Bava batra 95b בבא בתרא
– Donc notre Michna aussi [parle du cas] où il lui a dit « cette ».
אלא מתני' נמי דאמר ליה זה
– Mais « cette » contredit « cette » !
קשיא זה אזה
– Ce n’est pas difficile : ici, il lui a dit « pour la garder » ; là, il ne lui a pas dit « pour la garder ». [L’enseignement] de Rav Zevid : il lui a dit « pour la garder » ; la baraïta : il ne lui a pas dit « pour la garder ».
לא קשיא הא דאמר ליה למקפה הא דלא א"ל למקפה דרב זביד דא"ל למקפה ברייתא דלא א"ל למקפה
Par conséquent : « une cave de vin », et il lui a dit « pour la garder » : il lui donne du vin entièrement bon ; « cette cave de vin », et il lui a dit « pour la garder » : il lui donne du vin entièrement bon, et il accepte dix [jarres] tournées sur cent ; « cette cave de vin », sans lui dire « pour la garder » : il lui donne du vin tel qu’on le vend en boutique.
הלכך מרתף של יין וא"ל למקפה נותן לו יין שכולו יפה מרתף זה של יין וא"ל למקפה נותן לו יין שכולו יפה ומקבל עליו עשר קוססות למאה מרתף זה של יין ולא א"ל למקפה נותן לו יין הנמכר בחנות
Ils demandèrent : « une cave de vin », sans lui dire « pour la garder », qu’en est-il ? Rav A’ha et Ravina divergent : l’un dit : il accepte [dix pour cent] ; l’autre dit : il n’accepte pas.
איבעיא להו מרתף של יין ולא א"ל למקפה מאי פליגי בה רב אחא ורבינא חד אמר מקבל וחד אמר לא מקבל
Celui qui dit qu’il accepte le déduit de [l’enseignement de] Rav Zevid, qui enseigne : « je te vends une cave de vin : il lui donne du vin entièrement bon », et nous l’avons établi [dans le cas] où il lui a dit « pour la garder » ; la raison est qu’il lui a dit « pour la garder » ; mais s’il ne le lui a pas dit, il accepte.
מאן דאמר מקבל דייק מדרב זביד דקתני מרתף של יין אני מוכר לך נותן לו יין שכולו יפה ואוקימנא דאמר ליה למקפה טעמא דאמר ליה למקפה הא לא א"ל למקפה מקבל
Et celui qui dit qu’il n’accepte pas le déduit de la baraïta, qui enseigne : « je te vends une cave de vin : il lui donne du vin entièrement bon », et nous l’avons établie [dans le cas] où il ne lui a pas dit « pour la garder ».
ומ"ד לא מקבל דייק מברייתא דקתני מרתף של יין אני מוכר לך נותן לו יין שכולו יפה ואוקימנא דלא א"ל למקפה
Et pour celui qui déduit de Rav Zevid, la baraïta fait difficulté ! – Il y manque quelque chose, et voici ce qu’elle enseigne : en quel cas cela est-il dit ? Quand il lui a dit « pour la garder » ; mais s’il ne le lui a pas dit, il accepte ; et « cette cave de vin », sans lui dire « pour la garder » : il lui donne du vin tel qu’on le vend en boutique.
ולמאן דדייק מדרב זביד קשיא ברייתא חסורי מחסרא והכי קתני במה דברים אמורים דאמר ליה למקפה הא לא אמר ליה למקפה מקבל ומרתף זה של יין ולא א"ל למקפה נותן לו יין הנמכר בחנות
Et pour celui qui déduit de la baraïta, [l’enseignement de] Rav Zevid fait difficulté : nous l’avons établi [dans le cas] où il lui a dit « pour la garder » ; donc s’il ne le lui a pas dit, il accepte !
ולמאן דדייק מברייתא קשיא דרב זביד דאוקימנא דא"ל למקפה הא לא א"ל למקפה מקבל
– Il en va de même, même s’il ne lui a pas dit « pour la garder » : il n’accepte pas ; et si nous l’avons établi [dans le cas] où il lui a dit « pour la garder », c’est à cause de la difficulté de « cette » contre « cette ».
הוא הדין דאע"ג דלא א"ל למקפה לא מקבל והאי דאוקימנא דא"ל למקפה משום דקשיא זה אזה
Rav Yehouda dit : sur le vin tel qu’on le vend en boutique, on récite la bénédiction « qui crée le fruit de la vigne ». Et Rav ’Hisda dit : pour un vin qui a tourné, à quoi bon ?
אמר רב יהודה יין הנמכר בחנות מברכין עליו בורא פרי הגפן ורב חסדא אמר גבי חמרא דאקרים למה לי
On objecta : « Sur le pain qui a moisi, sur le vin qui a aigri et sur un mets dont l’aspect s’est altéré, on dit : “par la parole de qui tout existe”. »
מיתיבי על הפת שעפשה ועל היין שהקרים ועל תבשיל שעברה צורתו אומר שהכל נהיה בדברו
Rav Zevid dit : Rav Yehouda l’admet pour le vin éventé qu’on vend aux coins des rues.
אמר רב זביד מודה רב יהודה בפורצמא דמיזדבן אקרנתא
Abayé dit à Rav Yossef : voici Rav Yehouda, voici Rav ’Hisda ; le maître, selon qui pense-t-il ? Il lui répondit : je connais une baraïta,
א"ל אביי לרב יוסף הא רב יהודה הא רב חסדא מר כמאן סבירא ליה א"ל מתניתא ידענא
Original : Bava Batra 95b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.