Structure du débat :Baraïta 1Question 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
« Celui qui fait de la piquette, verse de l’eau en quantité mesurée et en retrouve la même quantité, est exempt [du maasser] ; et Rabbi Yehouda l’y astreint. » Ils ne divergent que lorsqu’il retrouve la même quantité ; mais lorsqu’il retrouve plus que la quantité, ils ne divergent pas !
המתמד ונתן מים במדה ומצא כדי מדתו פטור ור' יהודה מחייב עד כאן לא פליגי אלא בכדי מדתו אבל ביותר מכדי מדתו לא פליגי
– Il en va de même : même lorsqu’il retrouve plus que la quantité, ils divergent ; et s’ils divergent sur la même quantité, c’est pour te faire connaître la force [de l’opinion] de Rabbi Yehouda.
הוא הדין דאפילו ביותר מכדי מדתו פליגי והאי דקא מיפלגי בכדי מדתו להודיעך כחו דר' יהודה
Rav Na’hman bar Yits’hak demanda à Rav ’Hiya bar Avin : [la boisson de] lie qui a le goût du vin, qu’en est-il ? Il lui répondit : penses-tu que c’est du vin ? Ce n’est qu’une boisson aigrelette.
בעא מיניה רב נחמן בר יצחק מרב חייא בר אבין שמרים שיש בהן טעם יין מהו אמר ליה מי סברת חמרא הוא קיוהא בעלמא הוא
Nos Maîtres ont enseigné : la lie de terouma : la première et la deuxième [piquette] sont interdites, et la troisième est permise ; Rabbi Meïr dit : même la troisième, si elle donne du goût.
ת"ר שמרים של תרומה ראשון ושני אסור ושלישי מותר רבי מאיר אומר אף שלישי בנותן טעם
Celle de maasser : la première est interdite, la deuxième permise ; Rabbi Meïr dit : même la deuxième, si elle donne du goût. Celle du hekdech : la troisième est interdite, et la quatrième permise ; Rabbi Meïr dit : même la quatrième, si elle donne du goût.
ושל מעשר ראשון אסור שני מותר רבי מאיר אומר אף שני בנותן טעם ושל הקדש שלישי אסור ורביעי מותר ר"מ אומר אף רביעי בנותן טעם
On opposa : « Celle du hekdech est toujours interdite, et celle de maasser toujours permise. » Il y a contradiction entre hekdech et hekdech, et contradiction entre maasser et maasser !
ורמינהי של הקדש לעולם אסור ושל מעשר לעולם מותר קשיא הקדש אהקדש קשיא מעשר אמעשר
Hekdech contre hekdech, ce n’est pas difficile : ici, il s’agit d’une sainteté intrinsèque ; là, d’une sainteté de valeur. Maasser contre maasser, ce n’est pas difficile non plus : ici, il s’agit de maasser certain ; là, de maasser de demaï.
הקדש אהקדש לא קשיא כאן בקדושת הגוף כאן בקדושת דמים מעשר אמעשר נמי לא קשיא כאן במעשר ודאי כאן במעשר דמאי
Rabbi Yo’hanan dit au nom de Rabbi Chimon ben Yehotsadak : de même qu’ils ont statué à propos de leur interdiction, ainsi ont-ils statué à propos de leur réceptivité [à l’impureté].
א"ר יוחנן משום ר"ש בן יהוצדק כדרך שאמרו לענין איסורן כך אמרו לענין הכשירן
Leur réceptivité, de quoi s’agit-il ? Si c’est de l’eau, elle rend réceptif ; si c’est du vin, il rend réceptif ! – Ce n’est nécessaire que s’il a fait la piquette avec de l’eau de pluie.
הכשירן דמאי אי דמיא אכשורי מכשרי אי דחמרא אכשורי מכשרי לא צריכא שתמדו במי גשמים
– Mais puisqu’il la recueille et la verse dans un récipient, il lui a donné de l’importance ! – Ce n’est nécessaire que si la piquette s’est faite d’elle-même.
– Mais puisqu’il la fait couler au fur et à mesure, il lui a donné de l’importance ! Rav Papa dit : [il s’agit du cas] d’une vache qui la boit au fur et à mesure.
וכיון דקא נגיד קמא קמא אחשבינהו אמר רב פפא בפרה ששותה ראשון ראשון:
Pour exclure quoi ? Si l’on dit pour exclure le vin [tiré] directement du pressoir, Rabbi ’Hiya n’a-t-il pas enseigné : « Le vin du pressoir, on ne l’apportera pas, mais si on l’a apporté, il est valable » ? Et puisque, si on l’a apporté, il est valable, nous, [pour le kiddouch, il est permis] même a priori,
למעוטי מאי אילימא למעוטי יין מגתו והא תאני ר' חייא יין מגתו לא יביא ואם הביא כשר וכיון דאם הביא כשר אנן אפילו לכתחלה נמי
Original : Bava Batra 97a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.