Structure du débat :Baraïta 1Question 1Objection 3Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
pour lui acheter du blé, et il a acheté avec de l’orge ; [pour] de l’orge, et il a acheté avec du blé : une [baraïta] enseigne : s’il y a eu perte, la perte est pour lui ; s’il y a eu bénéfice, le bénéfice est pour lui ; et une autre enseigne : s’il y a eu perte, la perte est pour lui ; s’il y a eu bénéfice, le bénéfice est partagé.
ליקח לו חטין ולקח מהם שעורין שעורין ולקח מהם חטין תניא חדא אם פחתו פחתו לו ואם הותירו הותירו לו ותני חדא אם פחתו פחתו לו ואם הותירו הותירו לאמצע
Rabbi Éléazar objecta : D’où le tires-tu ? Peut-être Rabbi Meïr ne parle-t-il que d’une chose qui lui sert pour son propre usage, mais pour le commerce, il ne l’a pas dit.
מתקיף לה ר' אלעזר ממאי דלמא עד כאן לא קאמר ר"מ אלא במידי דחזי ליה לגופיה אבל לסחורה לא אמר
En Occident, on se moquait de [l’explication de]Rabbi Yo’hanan selon Rabbi Yehouda : qui donc a informé le propriétaire du blé qu’il devait transférer le blé au propriétaire de l’argent ? Rav Chmouel bar Sasarti objecta : S’il en est ainsi, même [pour du] blé contre du blé, [il n’acquerrait] pas non plus !
מחכו עלה במערבא לר' יוחנן אליבא דר' יהודה וכי מי הודיעו לבעל חטין שיקנה חטין לבעל מעות מתקיף לה רב שמואל בר ססרטי אי הכי אפילו חטין וחטין נמי לא
Sache-le, car nous avons appris : Tant celui qui consacre ses biens que celui qui fait vœu de sa propre valeur, [le Sanctuaire] n’a aucun droit sur les vêtements de sa femme, ni sur les vêtements de ses enfants, ni sur la teinture qu’il a fait teindre pour eux, ni sur les sandales neuves qu’il a achetées pour eux.
תדע דתנן אחד המקדיש נכסיו ואחד המעריך את עצמו אין לו בכסות אשתו ולא בכסות בניו ולא בצבע שצבע לשמן ולא בסנדלים חדשים שלקחן לשמן
Et pourquoi ? Disons ici aussi : qui a informé le teinturier qu’il devait transférer sa teinture à la femme ? N’est-ce pas parce que nous disons : il accomplit sa mission, et c’est comme la main de sa femme ? Ici aussi, il accomplit sa mission, et c’est comme la main du maître de maison.
ואמאי לימא הכא נמי מי הודיעו לצבע שיקנה צבעו לאשה אלא לאו משום דאמרינן [דשליחותיה קא עביד וכיד אשתו דמי הכא נמי] שליחותיה קא עביד וכיד בעה"ב דמי
Rabbi Zeïra objecta : Un homme songe-t-il à ses tefilin ? Or nous avons appris : Celui qui consacre ses biens, on compte aussi pour lui les tefilin ! Abayé lui dit : Oui, un homme songe à ses tefilin : celui qui consacre ses biens pense qu’il accomplit un commandement ; mais un homme ne songe pas aux vêtements de sa femme et de ses enfants, à cause de l’inimitié [que cela susciterait].
מתקיף לה רבי זירא וכי דעתו של אדם על תפיליו ותנן המקדיש נכסיו מעלין לו תפילין א"ל אביי אין דעתו של אדם על תפילין המקדיש נכסיו סבר מצוה קא עבידנא ואין דעתו של אדם על כסות אשתו ובניו משום איבה
Rav Ochaya objecta : N’est-il pas question ici aussi de ceux qui doivent une évaluation ? Et nous avons appris : Ceux qui doivent une évaluation, on prend des gages chez eux.
מתקיף לה רב אושעיא והלא חייבי ערכין שנו כאן ותנן חייבי ערכין ממשכנין אותן
Les Sages ont enseigné : Celui qui achète un champ au nom de son prochain, on ne le contraint pas à vendre ; et s’il lui a dit « à condition », on le contraint à vendre.
תנו רבנן הלוקח שדה בשם חבירו אין כופין אותו למכור ואם אמר לו על מנת כופין אותו למכור
Que veut-il dire ? Rav Chéchet dit : Voici ce qu’il veut dire : celui qui achète un champ à son prochain au nom de l’exilarque, on ne contraint pas l’exilarque à le vendre [à l’acheteur] ; et s’il a dit « à condition », on contraint l’exilarque à vendre.
מאי קאמר אמר רב ששת ה"ק הלוקח שדה מחבירו בשם ריש גלותא אין כופין אותו ריש גלותא למכור ואם אמר על מנת כופין את ריש גלותא למכור
Le maître a dit : Celui qui achète un champ au nom de l’exilarque, on ne contraint pas l’exilarque à vendre. Il en ressort que [l’exilarque] l’acquiert. Dirons-nous que cela contredit les Occidentaux, qui disent : qui donc a informé le propriétaire du blé qu’il devait transférer le blé au maître de maison ?
אמר מר הלוקח שדה בשם ריש גלותא אין כופין אותו ריש גלותא למכור מכלל דמקנא קניא ליה לימא פליגא דבני מערבא דאמרי וכי מי הודיעו לבעל חטין שיקנה חטין לבעל הבית
Mais lis la fin : « à condition », on contraint l’exilarque à vendre. Pourquoi ? L’exilarque pourrait dire : « Je ne veux ni de vos honneurs ni de votre mépris » !
אלא אימא סיפא על מנת כופין אותו ריש גלותא למכור אמאי ולימא ריש גלותא לא יקרייכו בעינא ולא זילותייכו בעינא
Mais, dit Abayé, voici ce qu’il veut dire : Celui qui achète un champ au nom de son prochain (l’exilarque),
אלא אמר אביי ה"ק הלוקח שדה בשם חבירו (ריש גלותא)
Original : Bava Kamma 102b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.