car il a déjà avoué de sa propre bouche.
שכבר הודה מפי עצמו
Bava kama 104a בבא קמא
Structure du débat :Baraïta 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Mais, dit Rava, notre Michna est différente : puisqu’il sait à qui il a volé et le lui a avoué, et qu’il est possible de restituer l’argent à son propriétaire, c’est comme si celui-ci lui avait dit : « Qu’il reste pour moi entre tes mains ». C’est pourquoi, s’il a prêté serment, même si [le volé] lui a dit « qu’il reste pour moi entre tes mains », puisqu’il a besoin d’expiation, cela ne suffit pas tant que [l’argent] ne lui est pas parvenu en main ; mais s’il n’a pas prêté serment, c’est chez lui un dépôt, jusqu’à ce que [le propriétaire] vienne le prendre.
אלא אמר רבא שאני מתני' דכיון דידע למאן גזליה ואודי ליה כיון דאפשר לאהדורי ממונא למריה הוה ליה כמאן דאמר ליה יהיו לי בידך הלכך נשבע אע"ג דקאמר ליה יהיו לי בידך כיון דבעי כפרה לא סגי עד דמטי לידיה הא לא אישתבע הוי גביה פקדון עד דאתי ושקיל ליה:
« Il ne la donnera ni à son fils ni à son mandataire. » Il a été dit : Un mandataire qu’il a constitué devant témoins : Rav ’Hisda dit : c’est un mandataire ; Rabba dit : ce n’est pas un mandataire.
לא יתן לא לבנו ולא לשלוחו: איתמר שליח שעשאו בעדים רב חסדא אמר הוי שליח רבה אמר לא הוי שליח
Rav ’Hisda dit : c’est un mandataire, car c’est pour cela qu’il s’est donné la peine de le constituer devant témoins, pour qu’il soit à ses risques. Rabba dit : ce n’est pas un mandataire ; voici ce qu’il voulait dire : c’est un homme digne de confiance ; si tu veux te fier [à lui], fie-toi ; si tu veux envoyer [l’argent] par lui, envoie-le par lui.
רב חסדא אמר הוי שליח להכי טרחי ואוקמיה בעדים דליקו ברשותיה רבה אמר לא הוי שליח ה"ק איניש מהימנא הוא אי סמכת סמוך אי בעית לשדוריה בידיה שדר בידיה
Nous avons appris : Celui qui emprunte une vache, et [le propriétaire] l’a envoyée par son fils, par son esclave, par son mandataire, ou par le fils, par l’esclave, par le mandataire de l’emprunteur, et elle est morte, il est exempt.
תנן השואל את הפרה ושילחה ביד בנו ביד עבדו ביד שלוחו או ביד בנו ביד עבדו ביד שלוחו של שואל ומתה פטור
Ce « mandataire », comment est-ce ? S’il ne l’a pas constitué devant témoins, comment le savons-nous ? Il s’agit donc de celui qu’il a constitué devant témoins, et il enseigne qu’il est exempt : c’est une difficulté pour Rav ’Hisda !
האי שלוחו היכי דמי אי דלא עשה בעדים מנא ידעינן אלא דעשה בעדים וקתני דפטור קשיא לרב חסדא
Comme l’a dit Rav ’Hisda [ailleurs] : il s’agit de son salarié et de son journalier ; ici aussi, il s’agit de son salarié et de son journalier.
כדאמר רב חסדא בשכירו ולקיטו הכא נמי בשכירו ולקיטו
Nous avons appris : « Il ne la donnera ni à son fils ni à son mandataire. » Ce mandataire, comment est-ce ? S’il ne l’a pas constitué devant témoins, comment le savons-nous ? N’est-ce donc pas qu’il l’a constitué devant témoins ? Rav ’Hisda l’a expliqué : de son salarié et de son journalier.
תנן לא יתן לא לבנו ולא לשלוחו האי שלוחו היכי דמי אי דלא עשאו בעדים מנא ידעינן אלא לאו דעשאו בעדים תרגמא רב חסדא בשכירו ולקיטו
Mais un mandataire qu’il a constitué devant témoins, qu’en est-il ? Est-ce effectivement un mandataire ? Au lieu d’enseigner à la fin « mais il peut la donner à l’envoyé du tribunal », qu’il fasse une distinction et enseigne dans le même [cas] : un mandataire qu’il a constitué devant témoins, est effectivement un mandataire !
אבל שליח שעשאו בעדים מאי הכי נמי דהוי שליח אדתני סיפא אבל נותן הוא לשליח בית דין לפלוג וליתני בדידיה שליח שעשאו בעדים הכי נמי דהוי שליח
On répond : L’envoyé du tribunal, [la règle] est tranchée pour lui : que ce soit le volé ou le brigand qui l’ait constitué, c’est un envoyé. Le mandataire qu’il a constitué devant témoins, [la règle] n’est pas tranchée pour lui : si c’est le volé qui l’a constitué, c’est un mandataire ; si c’est le brigand qui l’a constitué, ce n’est pas un mandataire.
אמרי לא פסיקא ליה שליח ב"ד לא שנא עשאו נגזל ולא שנא עשאו גזלן הוי שליח פסיקא ליה שליח שעשאו בעדים דכי עשאו נגזל הוא דהוי שליח עשאו גזלן לא הוי שליח לא פסיקא ליה
Et [cela vient] exclure [l’avis de] ce tanna, car il est enseigné : Rabbi Chimon ben Éléazar dit : un envoyé du tribunal que le volé a constitué et non le brigand, ou que le brigand a constitué et que l’autre a envoyé prendre son bien de sa main, [le brigand] est exempt.
ולאפוקי מהאי תנא דתניא רבי שמעון בן אלעזר אומר שליח בית דין שעשאו נגזל ולא עשאו גזלן או עשאו גזלן ושלח הלה ונטל את שלו מידו פטור
Rabbi Yo’hanan et Rabbi Éléazar disent tous deux : Un mandataire qu’il a constitué devant témoins est un mandataire. Et si tu objectes notre Michna,
רבי יוחנן ורבי אלעזר דאמרי תרוייהו שליח שעשאו בעדים הוי שליח וא"ת משנתנו
[il s’agit du cas] où il lui procure [simplement] un porteur : il dit [au porteur] : « J’ai de l’argent chez untel et il ne me l’envoie pas » ; il lui semble que [le débiteur] ne trouve peut-être personne pour le lui envoyer.
בממציא לו שליח דאמר ליה אית לי זוזי גבי פלניא ולא קא משדר להו איתחזי ליה דלמא איניש הוא דלא משכח לשדורי ליה
Ou bien, comme l’a dit Rav ’Hisda : de son salarié et de son journalier.
א"נ כדרב חסדא בשכירו ולקיטו
Rav Yehouda dit au nom de Chmouel :
א"ר יהודה אמר שמואל
Original : Bava Kamma 104a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.