On ne fait pas envoyer de l’argent au moyen d’une procuration, même si des témoins y sont signés. Et Rabbi Yo’hanan dit : si des témoins y sont signés, on fait envoyer.
אין משלחין מעות בדיוקני ואפילו עדים חתומים עליה ורבי יוחנן אמר אם עדים חתומים עליה משלחין
Selon Chmouel, quel est le remède ? Comme dans le cas de Rabbi Abba : Rabbi Abba avait de l’argent à percevoir de Rav Yossef bar ’Hama. Il dit à Rav Safra : En venant, apporte-le-moi. Quand il alla là-bas, Rava, son fils, lui dit : T’a-t-il écrit un reçu ? Il lui répondit : Non. S’il en est ainsi, va d’abord, et qu’il t’écrive un reçu.
אמרי לשמואל מאי תקנתא כי הא דרבי אבא הוי מסיק זוזי בדרב יוסף בר חמא א"ל לרב ספרא בהדי דאתית אייתינהו ניהלי כי אזל להתם אמר ליה רבא בריה מי כתב לך התקבלתי א"ל לא אי הכי זיל ברישא ויכתוב לך התקבלתי
Finalement, il lui dit : Même s’il t’écrivait un reçu, cela ne vaudrait rien : peut-être, d’ici à ce que tu arrives, Rabbi Abba sera-t-il mort, l’argent sera-t-il échu aux orphelins, et le reçu de Rabbi Abba ne vaudra rien. Il lui dit : Alors quel est le remède ? Va, fais-toi transférer [la créance] par le biais d’un terrain, et viens nous écrire un reçu.
לסוף אמר ליה אי כתב לך נמי התקבלתי לאו כלום הוא דלמא אדאתית שכיב רבי אבא ונפלו זוזי קמי יתמי והתקבלתי דרבי אבא לאו כלום הוא א"ל ואלא מאי תקנתא זיל נקנינהו לך אגב ארעא ותא את כתוב לן התקבלתי
Comme dans le cas de Rav Papa, qui avait douze mille zouz à percevoir au Khouzistan : il les transféra à Rav Chmouel bar Abba par le biais du seuil de sa maison. Quand celui-ci revint, [Rav Papa] sortit à sa rencontre jusqu’à Taokh.
כי הא דרב פפא הוה מסיק תריסר אלפי זוזי בי חוזאי אקנינהו ניהליה לרב שמואל בר אבא אגב אסיפא דביתיה כי אתא נפק לאפיה עד תואך:
Et nous avons aussi appris : S’il lui a donné le principal et a juré [faussement] au sujet du cinquième, il ajoute un cinquième sur le cinquième. Il en ressort que le cinquième est une dette pécuniaire.
ותנן נמי נתן את הקרן ונשבע על החומש הרי מוסיף חומש על חומש אלמא חומשא ממונא הוא
Et il est aussi enseigné ainsi : Celui qui vole son prochain, lui prête serment et meurt : les héritiers paient le principal et le cinquième, et sont exempts du sacrifice de culpabilité.
ותניא נמי הכי הגוזל את חבירו ונשבע לו ומת יורשין משלמים קרן וחומש ופטורין מן האשם
Les héritiers sont donc tenus de payer le cinquième de leur père. On oppose : Je dirais encore : quand ne paie-t-il pas le cinquième pour le vol de son père ? Quand ni lui ni son père n’ont prêté serment.
ויורשין בני שלומי חומשא דאבוהון הוו (אלמא חומש ממונא הוא ובעי שלומי יורשין) ורמינהו עדיין אני אומר אימתי אינו משלם חומש על גזל אביו בזמן שלא נשבע לא הוא ולא אביו
Lui et non son père, son père et non lui, lui et son père, d’où [le sait-on] ? Le verset dit : « ce qu’il a volé ou ce qu’il a extorqué » (Lv 5, 23), et lui n’a ni volé ni extorqué.
הוא ולא אביו אביו ולא הוא הוא ואביו מנין ת"ל (ויקרא ה, כג) אשר גזל ואשר עשק והוא לא גזל ולא עשק
S’il n’a pas avoué, il ne paie pas non plus le principal ! Et si tu dis qu’en effet il ne le paie pas, du fait qu’il se réfère au cinquième, c’est dire qu’il paie le principal !
אי לא הודה קרן נמי לא משלם וכי תימא הכי נמי דלא משלם והא מדקא מהדר אחומש למימרא דקרן משלם
Et de plus, il est enseigné : Je dirais encore : quand paie-t-il le principal pour le vol de son père ? Quand lui et son père ont prêté serment. Son père et non lui, lui et non son père, ni lui ni son père, d’où [le sait-on] ? Le verset dit : vol, extorsion, objet perdu et dépôt : il y a là un enseignement.
ועוד תניא ועדיין אני אומר אימתי הוא משלם קרן על גזל אביו בזמן שנשבע הוא ואביו אביו ולא הוא הוא ולא אביו לא הוא ולא אביו מנין ת"ל גזילה ועושק אבידה ופקדון יש תלמוד
Rav Houna était assis et récitait cet enseignement. Rabba, son fils, lui dit : Le maître dit-il « yech talmud » (il y a un enseignement), ou dit-il « yichtalmou » (ils seront payés) ? Il lui répondit : Je dis « yech talmud », et je le tire de l’amplification des versets.
ויתיב רב הונא וקאמר להא שמעתא א"ל רבה בריה יש תלמוד קאמר מר או ישתלמו קאמר מר א"ל יש תלמוד קאמינא ומריבויא דקראי אמרי
Alors qu’on rende le fils redevable du cinquième pour son propre serment ! On répond : [il s’agit du cas] où l’objet volé n’existe plus. Si l’objet volé n’existe plus, il ne paie même pas le principal ! Ce n’est nécessaire que s’il y a des biens immobiliers grevés.
ונחייב בנו חומש אשבועה דידיה אמרי בשאין גזילה קיימת אי בשאין גזילה קיימת אפילו קרן נמי לא משלם לא צריכא דאיכא אחריות
Et s’il y a des biens immobiliers grevés, qu’importe ? C’est une dette verbale, et une dette verbale ne se recouvre ni sur les héritiers ni sur les acheteurs !
וכי איכא אחריות נכסים מאי הוי מלוה על פה היא ומלוה על פה אינו גובה לא מן היורשין ולא מן הלקוחות
Original : Bava Kamma 104b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.