mais s’il a juré, bien qu’il ait payé, à qui [le voleur] paie-t-il ? Au propriétaire du dépôt.
הא נשבע אע"פ ששילם למי משלם לבעל הפקדון
Bava kama 108b בבא קמא
Structure du débat :Michna 1Question 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rava infère de la dernière clause : « Il a juré et n’a pas voulu payer » — la raison est qu’il n’a pas voulu payer ; mais s’il a payé, bien qu’il ait juré, à qui paie-t-il ? À celui chez qui se trouvait le dépôt.
רבא דייק מסיפא נשבע ולא רצה לשלם טעמא דלא רצה לשלם הא שילם אע"פ שנשבע למי משלם למי שהפקדון אצלו
Selon Abayé, la dernière clause pose difficulté ! Abayé te dira : Voici ce qu’elle enseigne : il a juré et n’a pas voulu payer avant le serment, mais [seulement] après le serment ; à qui paie-t-il ? Au propriétaire du dépôt. Selon Rava, la première clause pose difficulté ! Rava te dira : Voici ce qu’elle enseigne : il a payé et n’a pas voulu s’en tenir à son serment, mais a payé ; à qui paie-t-il ? À celui chez qui se trouvait le dépôt.
לאביי קשיא סיפא אמר לך אביי הכי קתני נשבע ולא רצה לשלם קודם השבועה אלא לאחר השבועה למי משלם לבעל הפקדון לרבא קשיא רישא אמר לך רבא הכי קתני שילם ולא רצה לעמוד בשבועתו אלא שילם למי משלם למי שהפקדון אצלו
Si le propriétaire a fait une réclamation au gardien, que celui-ci a juré, et que le voleur a été identifié ; que le gardien l’a réclamé [au voleur] et qu’il a avoué ; puis que le propriétaire l’a réclamé [au voleur], qu’il a nié et qu’on a amené des témoins : le voleur est-il libéré [du double] par son aveu au gardien, ou n’est-il pas libéré par son aveu au gardien ?
תבעוהו בעלים לשומר ונשבע והוכר הגנב תבעו שומר והודה תבעוהו בעלים וכפר והביאו עדים מי נפטר הגנב בהודאת שומר או לא נפטר הגנב בהודאת שומר
Rava a dit : Si [le gardien] a juré en vérité, le voleur est libéré par son aveu au gardien ; s’il a juré mensongèrement, le voleur n’est pas libéré par son aveu au gardien.
אמר רבא אם באמת נשבע נפטר הגנב בהודאת שומר אם בשקר נשבע לא נפטר הגנב בהודאת שומר
Rava a demandé : S’il s’est levé pour jurer mensongèrement et qu’on ne l’a pas laissé faire, qu’en est-il ? Que la question demeure. Rav Kahana enseigne ainsi ; Rav Tavyomi enseigne : Rava a demandé : S’il a juré mensongèrement, qu’en est-il ? Que la question demeure.
בעי רבא עמד לישבע בשקר ולא הניחוהו מהו תיקו רב כהנא מתני הכי רב טביומי מתני בעי רבא נשבע לשקר מהו תיקו
Si le propriétaire a fait une réclamation au gardien, que celui-ci a payé, et que le voleur a été identifié ; que le propriétaire l’a réclamé [au voleur] et qu’il a avoué ; puis que le gardien l’a réclamé, qu’il a nié et qu’on a amené des témoins : le voleur est-il libéré par son aveu au propriétaire, ou non ?
תבעוהו בעלים לשומר ושילם והוכר הגנב תבעוהו בעלים והודה תבעו שומר וכפר והביא עדים נפטר גנב בהודאת בעלים או לא
Dirons-nous que le gardien peut dire au propriétaire : « Vous, puisque vous avez pris l’argent, vous vous êtes retirés de cette affaire » ? Ou bien [le propriétaire] peut-il lui dire : « De même que tu nous as rendu service, nous aussi t’avons rendu service : nous nous sommes donné la peine de poursuivre le voleur ; nous avons pris ce qui est à nous, prends ce qui est à toi » ? Que la question demeure.
מי אמרינן מצי אמר ליה שומר לבעלים אתון כיון דשקליתו לכו דמי אסתליקתו לכו מהכא או דלמא מצי אמרי ליה כי היכי דאת עבדת לן מילתא אנן נמי עבדינן לך טרחינן בתר גנבא שקלנא אנן דידן ושקול את דידך תיקו
Il a été dit : [Si l’animal] a été volé par force majeure et que le voleur a été identifié, Abayé a dit : S’il s’agit d’un gardien bénévole, il peut, à son gré, intenter un procès [au voleur] ou jurer ; s’il s’agit d’un gardien rémunéré, il intente un procès et ne jure pas. Rava a dit : Dans un cas comme dans l’autre, il intente un procès et ne jure pas.
אתמר נגנבה באונס והוכר הגנב אמר אביי אם שומר חנם הוא רצה עושה עמו דין רצה נשבע אם שומר שכר הוא עושה עמו דין ואינו נשבע רבא אמר אחד זה ואחד זה עושה עמו דין ואינו נשבע
Dirons-nous que [Rava] est en désaccord avec Rav Houna bar Avin ? Car Rav Houna bar Avin a fait savoir : [Si l’animal] a été volé par force majeure et que le voleur a été identifié, s’il s’agit d’un gardien bénévole, il peut, à son gré, intenter un procès ou jurer ; s’il s’agit d’un gardien rémunéré, il intente un procès et ne jure pas.
לימא פליגא אדרב הונא בר אבין דשלח רב הונא בר אבין נגנבה באונס והוכר הגנב אם שומר חנם הוא רצה עושה עמו דין רצה נשבע ואם שומר שכר הוא עושה עמו דין ואינו נשבע
Rava te dira : De quoi s’agit-il ici ? Du cas où il a juré auparavant. Mais il est dit : « À son gré, il intente un procès ou jure » ! Voici ce qu’il veut dire : à son gré, le gardien bénévole s’en tient à son serment ; à son gré, il intente un procès.
אמר לך רבא הכא במאי עסקינן כגון שקדם ונשבע והא רצה עושה עמו דין רצה נשבע קאמר הכי קאמר רצה שומר חנם עומד בשבועתו רצה עושה עמו דין
Rabba Zouti posait la question ainsi : [Si l’animal] a été volé par force majeure, que le voleur l’a ramené dans la maison du gardien, et qu’il est mort par négligence, qu’en est-il ? Dirons-nous que, puisqu’il a été volé par force majeure, sa garde a pris fin ? Ou bien, puisqu’il est revenu, est-il revenu sous sa garde ? Que la question demeure.
רבה זוטי בעי לה הכי נגנבה באונס והחזיר גנב בבית שומר ומתה בפשיעה מהו מי אמרינן כיון דנגנבה באונס כליא ליה שמירתו או דלמא כיון דהדרה הדרה לשמירתו תיקו:
MICHNA: « Où est mon dépôt ? » Il lui a dit : « Il a été perdu. » — « Je t’adjure », et il a dit : « Amen », puis des témoins attestent qu’il l’a mangé : il paie le principal. S’il a avoué de lui-même, il paie le principal, le cinquième et un sacrifice de culpabilité.
מתני׳ היכן פקדוני אמר לו אבד משביעך אני ואמר אמן והעדים מעידים אותו שאכלו משלם קרן [הודה מעצמו משלם קרן וחומש ואשם]
« Où est mon dépôt ? » Il lui a dit : « Il a été volé. » — « Je t’adjure », et il a dit : « Amen », puis des témoins attestent qu’il l’a volé : il paie le double. S’il a avoué de lui-même, il paie le principal, le cinquième et un sacrifice de culpabilité.
היכן פקדוני אמר לו נגנב משביעך אני ואמר אמן והעדים מעידים אותו שגנבו משלם תשלומי כפל הודה מעצמו משלם קרן חומש ואשם
Celui qui a volé son père, lui a [faussement] juré, et [le père] est mort, paie le principal, le cinquième et un sacrifice de culpabilité à ses fils ou à ses frères. S’il ne veut pas [profiter de sa part] ou s’il n’a rien, il emprunte, et les créanciers viennent se faire rembourser.
הגוזל את אביו ונשבע לו ומת הרי זה משלם קרן וחומש ואשם לבניו או לאחיו ואם אינו רוצה או שאין לו לוה ובעלי חוב באין ונפרעים
Celui qui dit à son fils : « Konam ! Tu ne profiteras pas de ce qui est à moi », s’il meurt, [le fils] hérite de lui.
האומר לבנו קונם אי אתה נהנה משלי אם מת ירשנו
Original : Bava Kamma 108b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.