et des témoins sont venus [contredire] le premier [serment], tandis qu’il a avoué [avoir menti] pour le dernier. Qu’en est-il ?
ובאו עדים אקמייתא והודה אבתרייתא מאי
Bava kama 108a בבא קמא
Structure du débat :Question 1Preuve 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Est-ce le bien pour lequel il est passible du double qui le dispense du cinquième ? Or il est déjà devenu passible du double à son sujet. Ou bien est-ce le serment qui le rend passible du double qui le dispense du cinquième ? Or le dernier serment, puisqu’il ne le rend pas passible du double, qu’il le rende passible du cinquième !
ממון המחייבתו כפל פוטרו מן החומש והא איחייב ליה עילויה כפילא או דלמא שבועה המחייבתו כפל פוטרתו מן החומש והא שבועה בתרייתא הואיל דלא קא מחייבא ליה כפילא תחייביה חומשא
Rava a dit : Viens et entends : S’il a dit à quelqu’un du marché : « Où est mon bœuf que tu as volé ? », et que celui-ci dit : « Je ne l’ai pas volé » — « Je t’adjure », et qu’il a dit : « Amen », puis que des témoins attestent qu’il l’a volé, il paie le double. S’il a avoué de lui-même, il paie le principal, le cinquième et un sacrifice de culpabilité.
אמר רבא ת"ש אמר לאחד מן השוק היכן שורי שגנבת והוא אומר לא גנבתי משביעך אני ואמר אמן והעדים מעידים אותו שגנבו משלם תשלומי כפל ואם הודה מעצמו משלם קרן וחומש ואשם
Or ici, ce sont les témoins qui le rendent passible du double ; [et l’on enseigne :] s’il a avoué de lui-même, oui, mais s’il a avoué après les témoins, non.
והא הכא עדים הוא דמחייבי ליה כפילא הודה מעצמו אין אבל הודה אחר עדים לא
Si tu pensais que c’est le serment qui le rend passible du double qui le dispense du cinquième, pourquoi, s’il a avoué après les témoins, ne [paie-t-il] pas ? Voyons : ce serment ne le rend pas passible du double, qu’il le rende passible du cinquième !
ואי סלקא דעתך שבועה המחייבתו כפל פוטרתו מן החומש אמאי הודה אחר עדים לא מכדי הא שבועה לא קא מיחייבא ליה כפילא תחייביה חומשא
N’en déduis-tu donc pas que c’est le bien pour lequel il est passible du double qui le dispense du cinquième ? Déduis-en cela.
אלא לאו שמע מינה ממון המחייבו כפל פוטרתו מן החומש ש"מ
Ravina a demandé : Le cinquième et le double chez deux hommes, qu’en est-il ? Comment cela se présente-t-il ? Par exemple, il a confié son bœuf à deux personnes et elles ont allégué le vol à son sujet ; l’une a juré puis avoué, et l’autre a juré et des témoins sont venus. Qu’en est-il ?
בעי רבינא חומש וכפילא בתרי גברי מאי היכי דמי כגון שמסר שורו לשני בני אדם וטענו בו טענת גנב חד נשבע והודה וחד נשבע ובאו עדים מאי
Dirons-nous que c’est chez un même homme que le Miséricordieux tient à ce qu’il ne paie pas le cinquième et le double, de sorte que celui-ci paie le double et celui-là le cinquième ? Ou bien le Miséricordieux tient-il à ce qu’on ne paie pas, sur un même bien, le cinquième et le double, et ici aussi il s’agit d’un même bien ? Que la question demeure.
מי אמרינן בחד גברא קפיד רחמנא דלא משלם חומשא וכפילא האי נשלם כפילא והאי נשלם חומשא או דלמא עלויה חד ממונא קפיד רחמנא דלא נשלם עלה חומשא וכפילא והכא נמי חד ממונא הוא תיקו:
Rav Papa a demandé : Deux cinquièmes ou deux doubles chez un même homme, qu’en est-il ? Comment cela se présente-t-il ? Il a allégué la perte, a juré puis avoué, et de nouveau a allégué la perte, a juré puis avoué ; ou bien il a allégué le vol, a juré et des témoins sont venus, et de nouveau a allégué le vol, a juré et des témoins sont venus. Qu’en est-il ?
בעי רב פפא תרי חומשי או תרי כפילי בחד גברא מאי היכי דמי שטען טענת אבד ונשבע והודה וחזר וטען טענת אבד ונשבע והודה אי נמי כגון שטען טענת גנב ונשבע ובאו עדים וחזר וטען טענת גנב ונשבע ובאו עדים מאי
Dirons-nous que le Miséricordieux a parlé de deux sortes de paiements qui ne doivent pas être payés pour un même bien, et ici il s’agit d’une seule sorte ? Ou bien le Miséricordieux a-t-il dit que deux paiements ne doivent pas être payés pour un même bien, et ici aussi ce sont deux paiements ?
מי אמרינן תרי גווני ממונא קאמר רחמנא דלא נשתלמו עילוי חד ממונא והכא חד גוונא הוא או דלמא תרי ממונא אמר רחמנא דלא לשתלמו עילוי חד ממונא והכא נמי תרי ממונא נינהו
Viens et entends, car Rava a dit : « Et il y ajoutera son cinquième » (Lv 5, 24) — la Torah a inclus de nombreux cinquièmes pour un seul principal. Déduis-en cela.
תא שמע דאמר רבא (ויקרא ה, כד) וחמישיתו יוסיף עליו התורה ריבתה חמישיות הרבה לקרן אחת שמע מינה:
Si le propriétaire a fait une réclamation au gardien, que celui-ci a juré puis payé, et que le voleur a été identifié, à qui [revient] le double ? Abayé a dit : Au propriétaire du dépôt. Rava a dit : À celui chez qui se trouvait le dépôt.
תבעוהו בעלים לשומר ונשבע ושילם והוכר הגנב כפל למי אביי אמר לבעל הפקדון רבא אמר למי שהפקדון אצלו
Abayé a dit : Au propriétaire du dépôt — puisqu’il l’a contraint à la peine d’un serment, il ne lui cède pas le double. Rava a dit : À celui chez qui se trouvait le dépôt — puisqu’il a payé, il lui cède le double.
אביי אמר לבעל הפקדון כיון דאטרחיה בשבועה לא מקני ליה כפילא רבא אמר למי שהפקדון אצלו כיון דשילם מקני ליה כפילא
Et ils divergent quant à l’inférence de la Michna, car nous avons appris : Celui qui dépose chez son prochain un animal ou des objets, et ceux-ci sont volés ou perdus, s’il a payé et n’a pas voulu jurer — car on a dit que le gardien bénévole jure et est quitte —, si l’on trouve le voleur, celui-ci paie le double ; s’il a abattu ou vendu, il paie le quadruple ou le quintuple. À qui paie-t-il ? À celui chez qui se trouvait le dépôt.
וקא מיפלגי בדיוקא דמתניתין דתנן המפקיד אצל חבירו בהמה או כלים ונגנבו או שאבדו שילם ולא רצה לישבע שהרי אמרו שומר חנם נשבע ויוצא נמצא הגנב משלם תשלומי כפל טבח ומכר משלם תשלומי ארבעה וחמשה למי הוא משלם למי שהפקדון אצלו
S’il a juré et n’a pas voulu payer, et que l’on trouve le voleur, celui-ci paie le double ; s’il a abattu ou vendu, il paie le quadruple ou le quintuple. À qui paie-t-il ? Au propriétaire du dépôt.
נשבע ולא רצה לשלם ונמצא הגנב משלם תשלומי כפל טבח ומכר משלם תשלומי ארבעה וחמשה למי הוא משלם לבעל הפקדון
Abayé infère de la première clause, Rava infère de la dernière. Abayé infère de la première clause, qui enseigne : « Il a payé et n’a pas voulu jurer » — la raison est qu’il n’a pas voulu jurer ;
אביי דייק מרישא רבא דייק מסיפא אביי דייק מרישא דקתני שילם ולא רצה לישבע טעמא דלא רצה לישבע
Original : Bava Kamma 108a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.