pour la garde de Yedaya, qu’en est-il ?
למשמרת ידעיה מהו
Bava kama 110b בבא קמא
Structure du débat :Question 6Preuve 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Quel est le cas ? Si l’on dit qu’il l’a donné à Yedaya pendant la garde de Yedaya, il vaut [assez] !
היכי דמי אילימא דיהביה לידעיה במשמרת ידעיה הא אית ביה
Ce n’est nécessaire que s’il l’a donné à Yedaya pendant la garde de Yehoyariv. Qu’en est-il ? Dirons-nous que, puisque ce n’est pas sa garde, cela ne compte pour rien ? Ou bien, puisque dès l’abord ce n’était pas propre à [Yehoyariv], cela revient à Yedaya ? Que la question demeure.
לא צריכא דיהביה לידעיה במשמרתו דיהויריב מאי מי אמרינן כיון דלאו משמרתו הוא ולא כלום הוא או דלמא כיון דלא חזי ליה מעיקרא לידעיה קאי תיקו
Rava a demandé : Les cohanim peuvent-ils partager [l’un recevant] un bien volé à un converti en contrepartie [de l’autre recevant] un [autre] bien volé à un converti ?
בעי רבא כהנים מהו שיחלקו גזל הגר כנגד גזל הגר
Dirons-nous que le Miséricordieux l’a appelé « acham » : de même que pour un sacrifice de culpabilité, on ne partage pas un sacrifice de culpabilité contre un autre, de même pour le bien volé, on ne partage pas un bien volé à un converti contre un autre ? Ou bien le bien volé à un converti est-il de l’argent ?
מי אמרינן אשם קרייה רחמנא מה אשם אין חולקין אשם כנגד אשם אף גזל אין חולקין גזל הגר כנגד גזל הגר או דלמא גזל הגר ממונא הוא
Il a ensuite tranché : Le Miséricordieux l’a appelé « acham ». Rav A’ha, fils de Rava, l’enseignait explicitement : Rava a dit : Les cohanim ne partagent pas un bien volé à un converti contre un autre. Quelle en est la raison ? Le Miséricordieux l’a appelé « acham ».
הדר פשטה אשם קרייה רחמנא רב אחא בריה דרבא מתני לה בהדיא אמר רבא כהנים אין חולקין גזל הגר כנגד גזל הגר מ"ט אשם קרייה רחמנא:
Rava a demandé : Les cohanim, pour le bien volé à un converti, sont-ils des héritiers ou des bénéficiaires de dons ?
בעי רבא כהנים בגזל הגר יורשין הוו או מקבלי מתנות הוו
Quelle en est la conséquence pratique ? Par exemple, s’il a volé du ’hamets sur lequel Pessa’h est passé : si tu dis qu’ils sont des héritiers, c’est bien celui qui hérite qui transmet [ce qu’il a hérité tel quel] ; et si tu dis qu’ils sont des bénéficiaires de dons, le Miséricordieux a parlé d’un don qu’on leur donne, or il ne leur donne rien, car c’est de la simple poussière.
למאי נפקא מינה כגון שגזל חמץ שעבר עליו הפסח אי אמרת יורשין הוו היינו האי דירתי מורית ואי אמרת מקבלי מתנות הוו מתנה קאמר רחמנא דניתיב להו והא לא קא יהיב להו מידי דעפרא בעלמא הוא
Rav Zeïra posait la question ainsi : Même si tu en viens à dire qu’ils sont des bénéficiaires de dons, cela ne nous pose pas de question, car le Miséricordieux a parlé d’un don qu’on leur donne.
רב זעירא בעי הכי אפילו אם תימצי לומר מקבלי מתנה הוו הא לא איבעיא לן דההיא מתנה אמר רחמנא דניתיב להו
Mais ce qui nous pose question, c’est par exemple s’il lui échoit dix bêtes provenant d’un bien volé à un converti : est-il tenu d’en prélever la dîme ou non ?
אלא כי קמבעיא לן כגון שנפלו לו עשר בהמות בגזל הגר מחייבי לאפרושי מינייהו מעשר או לא
Sont-ils des héritiers ? Car le Maître a dit : S’ils ont acquis [des bêtes] alors que les biens de la maison étaient [encore indivis], ils sont tenus [à la dîme]. Ou bien sont-ils des bénéficiaires de dons ? Et nous avons appris : Celui qui achète [un animal] ou à qui on le donne en cadeau est exempt de la dîme du bétail. Qu’en est-il ?
יורשין הוו דאמר מר קנו בתפיסת הבית חייבין או דלמא מקבלי מתנות הוו ותנן הלוקח והניתן לו במתנה פטור ממעשר בהמה מאי
Viens et entends : Vingt-quatre dons sacerdotaux ont été donnés à Aaron et à ses fils, et tous ont été donnés selon [la règle] du général, du particulier et du général, et par une alliance de sel.
ת"ש עשרים וארבע מתנות כהונה ניתנו לאהרן ולבניו וכולן ניתנו בכלל ופרט וכלל וברית מלח
Quiconque les accomplit est comme s’il accomplissait [ce qui est donné par] le général, le particulier et le général et l’alliance de sel ; quiconque les transgresse est comme s’il transgressait le général, le particulier et le général et l’alliance de sel.
כל המקיימן כאילו מקיים כלל ופרט וכלל וברית מלח כל העובר עליהם כאילו עובר על כלל ופרט וכלל וברית מלח
Les voici : dix dans le Sanctuaire, quatre à Jérusalem et dix dans les provinces. Dix dans le Sanctuaire : le sacrifice expiatoire d’un animal, le sacrifice expiatoire d’un oiseau, le sacrifice de culpabilité certain, le sacrifice de culpabilité conditionnel, les sacrifices de paix publics, le log d’huile du lépreux, le reste de l’omer, les deux pains, les pains de proposition et les restes des offrandes de farine.
ואלו הן עשר במקדש וד' בירושלים ועשר בגבולים עשר במקדש חטאת בהמה וחטאת העוף ואשם ודאי ואשם תלוי וזבחי שלמי צבור ולוג שמן של מצורע ומותר העומר ושתי הלחם ולחם הפנים ושירי מנחות
Quatre à Jérusalem : le premier-né [animal], les prémices, ce qui est prélevé sur le sacrifice de reconnaissance et sur le bélier du naziréen, et les peaux des choses saintes.
וארבע בירושלים הבכורה והביכורים והמורם מן התודה ואיל נזיר ועורות קדשים
Dix dans les provinces : la terouma, la terouma de la dîme, la ’hala, les prémices de la tonte, les dons [de l’épaule, des mâchoires et de la caillette], le rachat du fils [premier-né], le rachat du premier-né de l’âne, le champ patrimonial, le champ voué et le bien volé au converti.
ועשרה בגבולין תרומה ותרומת מעשר וחלה וראשית הגז והמתנות ופדיון הבן ופדיון פטר חמור ושדה אחוזה ושדה חרמים וגזל הגר
On l’appelle donc bien un « don » : déduis-en qu’ils sont des bénéficiaires de dons. Déduis-en cela.
וקא קרי מיהת מתנה ש"מ מקבלי מתנות הוו ש"מ:
« S’il a donné l’argent aux membres de la garde », etc. Abayé a dit : Déduis-en que l’argent procure la moitié de l’expiation ; car s’il ne procurait pas d’expiation, j’aurais dit qu’on le rend aux héritiers. Quelle en est la raison ? Ce n’est pas dans cette intention qu’il le lui a donné.
נתן את הכסף לאנשי משמר [וכו']: אמר אביי ש"מ כסף מכפר מחצה דאי לא מכפר הוה אמינא מהדר ליורשין מ"ט אדעתא דהכי לא יהב ליה
Mais alors, un sacrifice expiatoire dont le propriétaire est mort devrait devenir profane, car ce n’est pas dans cette intention qu’il l’a mis de côté ! On répond : Pour le sacrifice expiatoire dont le propriétaire est mort, c’est une halakha reçue par tradition qu’il est voué à la mort.
אלא מעתה חטאת שמתו בעליה תיפוק לחולין דאדעתא דהכי לא אפרשה אמרי חטאת שמתו בעליה הלכתא גמירי לה דלמיתה אזלא
Mais alors, un sacrifice de culpabilité dont le propriétaire est mort devrait devenir profane, car ce n’est pas dans cette intention qu’il l’a mis de côté ! Pour le sacrifice de culpabilité aussi, c’est une halakha reçue par tradition : tout ce qui, pour le sacrifice expiatoire, est voué à la mort, pour le sacrifice de culpabilité, paît [jusqu’à ce qu’il devienne défectueux].
אלא מעתה אשם שמתו בעליו ליפוק לחולין דאדעתא דהכי לא אפרשיה אשם נמי הלכתא גמירי לה כל שבחטאת מתה באשם רועה
Mais alors, une veuve soumise au lévirat qui échoit à un [beau-frère] atteint de furoncles devrait être libérée sans ’halitsa, car ce n’est pas dans cette intention qu’elle s’est laissé consacrer ! Là, nous sommes témoins
אלא מעתה יבמה שנפלה לפני מוכה שחין תיפוק בלא חליצה דאדעתא דהכי לא קדשה עצמה התם אנן סהדי
Original : Bava Kamma 110b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.