qu’elle se contente de n’importe quoi, selon Rech Lakich, car Rech Lakich a dit : « Mieux vaut demeurer à deux que demeurer veuve. »
דמינח ניחא לה בכל דהו כריש לקיש דאמר ר"ל טב למיתב טן דו מלמיתב ארמלו:
Bava kama 111a בבא קמא
Structure du débat :Baraïta 4Question 2Objection 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
« S’il a donné l’argent à Yehoyariv », etc. Nos maîtres ont enseigné : S’il a donné le sacrifice de culpabilité à Yehoyariv et l’argent à Yedaya, on rapportera l’argent auprès du sacrifice — telles sont les paroles de Rabbi Yehouda. Les Sages disent : On rapportera le sacrifice auprès de l’argent.
נתן את הכסף ליהויריב וכו': תנו רבנן נתן אשם ליהויריב וכסף לידעיה יחזיר כסף אצל אשם דברי רבי יהודה וחכמים אומרים יחזיר אשם אצל כסף
Quel est le cas ? Si l’on dit qu’il a donné le sacrifice à Yehoyariv pendant la garde de Yehoyariv et l’argent à Yedaya pendant la garde de Yedaya, chacun a acquis ce qui est à lui !
היכי דמי אילימא דיהיב ליה אשם ליהויריב במשמרתו דיהויריב וכסף לידעיה במשמרתו דידעיה זה זכה בשלו וזה זכה בשלו
Rava a dit : De quoi s’agit-il ici ? Du cas où il a donné le sacrifice à Yehoyariv pendant la garde de Yehoyariv, et l’argent à Yedaya [également] pendant la garde de Yehoyariv. Rabbi Yehouda pense que, puisque ce n’est pas la garde de Yedaya, nous pénalisons Yedaya ; c’est pourquoi on rapportera l’argent auprès du sacrifice. Les Sages pensent que les fils de Yehoyariv ont agi contrairement à la règle en recevant le sacrifice avant l’argent ; c’est pourquoi nous les pénalisons eux, et l’on rapportera le sacrifice auprès de l’argent.
אמר רבא הכא במאי עסקינן דיהיב אשם ליהויריב במשמרתו דיהויריב וכסף לידעיה במשמרתו דיהויריב ר' יהודה סבר כיון דלאו משמרת דידעיה היא לידעיה קנסינן ליה הלכך יחזיר כסף אצל אשם ורבנן סברי שלא כדין הוא עבוד בני יהויריב דקיבלו אשם מקמי כסף הלכך לדידהו קנסינן להו ויחזור אשם אצל כסף
Il a été enseigné : Rabbi a dit : Selon les paroles de Rabbi Yehouda, si les fils de Yehoyariv ont devancé et offert le sacrifice de culpabilité, il devra de nouveau apporter un autre sacrifice, que les fils de Yedaya offriront, et ceux-ci acquièrent ce qui est entre leurs mains.
תניא אמר רבי לדברי רבי יהודה אם קדמו בני יהויריב והקריבו את האשם יחזור ויביא אשם אחר ויקריבוהו בני ידעיה וזכו הללו במה שבידן
On demande : À quoi [ce sacrifice] est-il bon ? C’est un sacrifice de culpabilité invalide ! Rava a dit : À sa peau.
אמרי למאי חזי אשם פסול הוא אמר רבא לעורו
Il a été enseigné : Rabbi a dit : Selon les paroles de Rabbi Yehouda, si le sacrifice de culpabilité existe encore, on rapportera le sacrifice auprès de l’argent.
תניא אמר רבי לדברי רבי יהודה אם קיים אשם יחזיר אשם אצל כסף
Mais Rabbi Yehouda est d’avis qu’on rapporte l’argent auprès du sacrifice ! De quoi s’agit-il ici ? Du cas où la garde de Yehoyariv a pris fin sans qu’ils l’aient réclamé ; et il nous apprend qu’ils y ont renoncé en leur faveur.
והא רבי יהודה יחזיר כסף אצל אשם אית ליה הכא במאי עסקינן כגון דנפק משמרתו דיהויריב ולא תבעו והא קמ"ל דאחולי אחילו גבייהו
Il a été enseigné ailleurs : Rabbi a dit : Selon les paroles de Rabbi Yehouda, si le sacrifice de culpabilité existe encore, on rapportera l’argent auprès du sacrifice. C’est évident : c’est bien son opinion !
תניא אידך אמר רבי לדברי רבי יהודה אם קיים אשם יחזור כסף אצל אשם פשיטא הכי אית ליה
De quoi s’agit-il ici ? Du cas où la garde des uns et des autres a pris fin sans qu’ils aient réclamé. On aurait pu dire qu’ils ont renoncé l’un en faveur de l’autre ; il nous apprend que nous disons : puisqu’ils n’ont pas réclamé, on revient à la situation première.
הכא במאי עסקינן כגון דנפיק משמרתם דהני ודהני ולא תבעו מהו דתימא אחולי גבי הדדי קמ"ל דאמרינן כיון דלא תבעי להדרו ברישא:
« Car celui qui apporte son bien volé avant d’avoir apporté son sacrifice de culpabilité », etc. D’où ces paroles ? Rava a dit : Car le verset dit : « La [chose due pour] culpabilité restituée sera à l’Éternel, au cohen, outre le bélier d’expiation par lequel il fera expiation » (Nb 5, 8) : on en déduit que l’argent vient en premier.
שהמביא גזילו עד שלא הביא אשמו [וכו']: מנהני מילי אמר רבא דאמר קרא (במדבר ה, ח) האשם המושב לה' לכהן מלבד איל הכפורים אשר יכפר בו מכלל דכסף ברישא
L’un des maîtres a dit à Rava : Mais alors, [pour] « outre l’holocauste du matin » (Nb 28, 23), en déduirait-on aussi que les [sacrifices] additionnels viennent en premier ?
אמר ההוא מרבנן לרבא אלא מעתה (במדבר כח, כג) מלבד עולת הבקר הכי נמי מכלל דמוספין ברישא
Or il a été enseigné : D’où [sait-on] que rien ne doit précéder le sacrifice perpétuel du matin ? L’Écriture dit : « Et il disposera sur lui l’holocauste » (Lv 6, 5), et Rava a dit : « L’holocauste », [c’est-à-dire] le premier holocauste !
והתניא מנין שלא יהא דבר קודם לתמיד של שחר תלמוד לומר (ויקרא ו, ה) וערך עליה העולה ואמר רבא העולה עולה ראשונה
Il lui a répondu : Moi, je l’apprends de « par lequel il fera expiation » (Nb 5, 8) : or il n’a pas encore fait expiation.
אמר ליה אנא (במדבר ה, ח) מאשר יכפר בו נפקא ליה ועדיין לא כיפר:
« S’il lui a donné le principal », etc. Nos maîtres ont enseigné : D’où [sait-on] que s’il a apporté [la restitution de] son détournement [des choses saintes] sans apporter son sacrifice de culpabilité, ou son sacrifice de culpabilité sans apporter [la restitution de] son détournement, il n’est pas quitte ?
נתן לו את הקרן וכו': ת"ר מנין שאם הביא מעילתו ולא הביא אשמו אשמו ולא הביא מעילתו שלא יצא
L’Écriture dit : « Par le bélier de culpabilité, et il lui sera pardonné » (Lv 5, 16).
תלמוד לומר (ויקרא ה, טז) באיל האשם ונסלח לו
Et d’où [sait-on] que s’il a apporté son sacrifice de culpabilité avant d’avoir apporté [la restitution de] son détournement, il n’est pas quitte ? L’Écriture dit : « Par le bélier de culpabilité » — la culpabilité [restituée] étant déjà [payée].
ומנין שאם הביא אשמו עד שלא הביא מעילתו שלא יצא תלמוד לומר באיל האשם האשם בכבר
On pourrait penser que, de même que le bélier et la [restitution de] culpabilité sont un empêchement, de même le cinquième est un empêchement ; l’Écriture dit : « Par le bélier de culpabilité, et il lui sera pardonné » : le bélier et la culpabilité sont un empêchement pour les choses consacrées, mais le cinquième n’est pas un empêchement.
יכול כשם שאיל ואשם מעכבים כך חומש מעכב תלמוד לומר באיל האשם ונסלח לו איל ואשם מעכבים בהקדש ואין חומש מעכב
Et que l’on apprenne les choses consacrées du [bien d’un] particulier, et le particulier des choses consacrées.
וילמד הקדש מהדיוט והדיוט מהקדש
Les choses consacrées du particulier : de même que l’« acham » de là-bas est le principal, de même l’« acham » d’ici est le principal. Et le particulier des choses consacrées : de même que pour les choses consacrées, le cinquième n’est pas un empêchement, de même pour le particulier, le cinquième n’est pas un empêchement.
הקדש מהדיוט מה אשם דהתם קרן אף אשם דהכא קרן והדיוט מהקדש מה הקדש אין חומש מעכב אף הדיוט נמי אין חומש מעכב:
Nous reviendrons à toi, [chapitre] « Celui qui vole du bois ».
הדרן עלך הגוזל עצים
Original : Bava Kamma 111a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.