s’il était vieux ou malade, il la donne à n’importe quel cohen qu’il voudra, et le service et la peau reviennent aux membres de la garde.
ואם היה זקן או חולה נותנה לכל כהן שירצה ועבודתה ועורה לאנשי משמר
Bava kama 110a בבא קמא
Structure du débat :Michna 1Baraïta 3
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Ce vieux ou ce malade, quel est son cas ? S’il peut accomplir le service, que le service et la peau soient aussi à lui ; et s’il ne peut pas accomplir le service, comment désigne-t-il un mandataire ?
האי זקן או חולה היכי דמי אי דמצי עביד עבודה עבודתה ועורה נמי תיהוי דידיה ואי דלא מצי עביד עבודה שליח היכי משוי
Rav Papa a dit : Il s’agit de celui qui peut accomplir le service avec peine : lorsqu’il l’accomplit avec peine, c’est [valablement] un service, et il peut donc désigner un mandataire ; [mais pour] la consommation, lorsqu’il mange avec peine, c’est une consommation par excès, et une consommation par excès ne compte pour rien. C’est pourquoi le service et la peau reviennent aux membres de la garde.
אמר רב פפא שיכול לעשות על ידי הדחק עבודה דכי עביד ליה ע"י הדחק עבודה היא ומשוי שליח אכילה דכי אכיל על ידי הדחק אכילה גסה היא ואכילה גסה לאו כלום הוא משום הכי עבודתה ועורה לאנשי משמר
Rav Chéchet a dit : Si un cohen était impur, pour un sacrifice public, il le donne à qui il veut, et le service et la peau reviennent aux membres de la garde. Quel est le cas ? S’il y a des [cohanim] purs, les impurs peuvent-ils donc officier ? Et s’il n’y a pas de purs, [comment dire que] le service et la peau reviennent aux membres de la garde ? Ils sont impurs et ne peuvent pas manger !
אמר רב ששת אם היה כהן טמא בקרבן צבור נותנה לכל מי שירצה ועבודתה ועורה לאנשי משמר היכי דמי אי דאיכא טהורים טמאים מי מצו עבדי ואי דליכא טהורים עבודתה ועורה לאנשי משמר הא טמאים נינהו ולא מצו אכלי
Rava a dit : Dis : aux [cohanim] atteints de défauts et purs de cette garde.
אמר רבא אימא לבעלי מומין טהורין שבאותו משמר
Rav Achi a dit : Si le grand prêtre était en deuil [onen], il donne [son offrande] à n’importe quel cohen qu’il veut, et le service et la peau reviennent aux membres de la garde. Que nous apprend-il ? Nous l’avons déjà appris : le grand prêtre offre [des sacrifices] lorsqu’il est en deuil, mais il ne mange pas et ne prend pas part [au partage] pour manger le soir !
אמר רב אשי אם היה כהן גדול אונן נותנה לכל כהן שירצה ועבודתה ועורה לאנשי משמר מאי קמ"ל תנינא כהן גדול מקריב אונן ואינו אוכל ואינו חולק לאכול לערב
Il serait venu à l’esprit de dire que, lorsque le Miséricordieux a eu égard au grand prêtre, c’était pour qu’il offre lui-même, mais qu’il ne peut pas désigner de mandataire ; il nous apprend [qu’il le peut].
ס"ד אמינא כי חס רחמנא עליה דכהן גדול לקרובי הוא אבל לשוויי שליח לא מצי משוי קמ"ל:
MICHNA: Celui qui a volé un converti et lui a [faussement] juré, et [le converti] est mort, paie le principal et le cinquième aux cohanim, et le sacrifice de culpabilité à l’autel, ainsi qu’il est dit : « Et si l’homme n’a pas de rédempteur à qui restituer la [chose due pour] culpabilité, la [chose due pour] culpabilité restituée sera à l’Éternel, au cohen, outre le bélier d’expiation par lequel il fera expiation pour lui » (Nb 5, 8).
מתני׳ הגוזל את הגר ונשבע לו ומת הרי זה משלם קרן וחומש לכהנים ואשם למזבח שנאמר (במדבר ה, ח) ואם אין לאיש גואל להשיב האשם אליו האשם המושב לה' לכהן מלבד איל הכפורים אשר יכפר בו עליו
S’il était en train de monter l’argent et le sacrifice de culpabilité et qu’il est mort, l’argent sera donné à ses fils, et [l’animal du] sacrifice de culpabilité paîtra jusqu’à ce qu’il devienne défectueux ; il sera alors vendu et son prix ira aux offrandes volontaires. S’il a donné l’argent aux membres de la garde et qu’il est mort, les héritiers ne peuvent pas le leur retirer, ainsi qu’il est dit : « Ce qu’un homme donnera au cohen sera à lui » (Nb 5, 10).
היה מעלה את הכסף ואת האשם ומת הכסף ינתן לבניו והאשם ירעה עד שיסתאב וימכר ויפלו דמיו לנדבה נתן הכסף לאנשי משמר ומת אין היורשין יכולין להוציא מידם שנאמר (במדבר ה, י) ואיש אשר יתן לכהן לו יהיה
S’il a donné l’argent à [la garde de] Yehoyariv et le sacrifice de culpabilité à [celle de] Yedaya, il est quitte. [S’il a donné] le sacrifice de culpabilité à Yehoyariv et l’argent à Yedaya, si le sacrifice existe encore, les fils de Yedaya l’offriront ; sinon, il devra de nouveau apporter un autre sacrifice de culpabilité. Car celui qui apporte son bien volé avant d’avoir apporté son sacrifice de culpabilité est quitte ; s’il a apporté son sacrifice de culpabilité avant d’avoir apporté son bien volé, il n’est pas quitte.
נתן הכסף ליהויריב ואשם לידעיה יצא אשם ליהויריב וכסף לידעיה אם קיים האשם יקריבוהו בני ידעיה ואם לא יחזיר ויביא אשם אחר שהמביא גזילו עד שלא הביא אשמו יצא הביא אשמו עד שלא הביא גזילו לא יצא
S’il a donné le principal et n’a pas donné le cinquième, le cinquième n’est pas un empêchement.
נתן את הקרן ולא נתן את החומש אין החומש מעכב:
GUEMARA: Nos maîtres ont enseigné : « La [chose due pour] culpabilité » (acham), c’est le principal ; « restituée », c’est le cinquième. Ou bien n’est-ce pas plutôt : « acham », c’est le bélier ?
גמ׳ ת"ר אשם זה קרן המושב זה חומש או אינו אלא אשם זה איל
Quelle en est la conséquence pratique ? D’exclure [l’opinion] de Rava, car Rava a dit : Le bien volé à un converti, si on l’a restitué la nuit, on n’est pas quitte ; si on l’a restitué par moitiés, on n’est pas quitte. Quelle en est la raison ? Le Miséricordieux l’a appelé « acham ».
ולמאי נפקא מינה לאפוקי מדרבא דאמר רבא גזל הגר שהחזירו בלילה לא יצא החזירו חצאין לא יצא מ"ט אשם קרייה רחמנא
Lorsqu’il est dit : « outre le bélier d’expiation », dis donc que « acham », c’est le principal.
כשהוא אומר מלבד איל הכפורים הוי אומר אשם זה קרן
Il a été enseigné ailleurs : « Acham », c’est le principal ; « restituée », c’est le cinquième. Ou bien n’est-ce pas plutôt : « acham », c’est le cinquième ? Quelle en est la conséquence pratique ? D’exclure [l’enseignement de] notre Michna, car nous avons appris : « S’il lui a donné le principal et ne lui a pas donné le cinquième, le cinquième n’est pas un empêchement » ; au contraire, le cinquième serait un empêchement.
תניא אידך אשם זה קרן המושב זה חומש או אינו אלא אשם זה חומש למאי נפקא מינה לאפוקי ממתניתין דתנן נתן לו את הקרן ולא נתן לו את החומש אין החומש מעכב אדרבה חומש מעכב
Lorsqu’il est dit : « Il restituera sa [chose due pour] culpabilité en son principal, et son cinquième » (Nb 5, 7), dis donc que « acham », c’est le principal.
כשהוא אומר (במדבר ה, ז) והשיב את אשמו בראשו וחמישיתו הוי אומר אשם זה קרן
Il a été enseigné ailleurs : « Acham », c’est le principal ; « restituée », c’est le cinquième, et c’est du vol commis au détriment d’un converti que l’Écriture parle. Ou bien n’est-ce pas plutôt : « restituée », c’est le double, et c’est du larcin commis au détriment d’un converti que l’Écriture parle ? Lorsqu’il est dit : « Il restituera sa [chose due pour] culpabilité en son principal, et son cinquième », voilà que l’Écriture parle d’un bien qui se paie selon le principal.
תניא אידך אשם זה קרן המושב זה חומש ובגזל הגר הכתוב מדבר או אינו אלא המושב זה כפל ובגניבת הגר הכתוב מדבר כשהוא אומר והשיב את אשמו בראשו וחמישיתו הרי בממון המשתלם בראש הכתוב מדבר
Revenons au texte même. Rava a dit : Le bien volé à un converti, si on l’a restitué la nuit, on n’est pas quitte ; si on l’a restitué par moitiés, on n’est pas quitte. Quelle en est la raison ? Le Miséricordieux l’a appelé « acham ».
גופא אמר רבא גזל הגר שהחזירו בלילה לא יצא החזירוהו חצאין לא יצא מאי טעמא אשם קרייה רחמנא
Rava a dit encore : Le bien volé à un converti qui ne vaut pas une prouta pour chaque cohen, on ne s’acquitte pas de son obligation [en le restituant]. Quelle en est la raison ? Car il est écrit : « La [chose due pour] culpabilité restituée » — il faut qu’il y ait restitution pour chaque cohen.
ואמר רבא גזל הגר שאין בו שוה פרוטה לכל כהן וכהן לא יצא ידי חובתו מ"ט דכתיב האשם המושב עד שיהא השבה לכל כהן וכהן
Rava a demandé : S’il ne vaut pas [une prouta par cohen] pour la garde de Yehoyariv, mais qu’il la vaut
בעי רבא אין בו למשמרת יהויריב ויש בו
Original : Bava Kamma 110a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.