Structure du débat :Michna 1Baraïta 2Question 1Preuve 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
sur la parole d’un seul [témoin]. Et nous ne l’avons dit que pour un seul ; mais pour deux, non. Et pour un seul aussi, nous ne l’avons dit que pour les tribunaux des Mages ; mais pour ceux de Bé Davar, eux aussi imposent un serment [à la partie adverse] sur la foi d’un seul.
אפומא דחד ולא אמרן אלא חד אבל בתרי לא וחד נמי לא אמרן אלא בדיני דמגיסתא אבל בי דוואר אינהו נמי חד אמומתא שדו ליה
Rav Achi a dit : Quand j’étais chez Rav Houna, nous nous sommes posé la question : un homme important, sur qui l’on s’appuie comme sur deux [témoins] et sur la parole duquel on fait sortir de l’argent, ne doit-il pas témoigner ? Ou bien, puisqu’il est un homme important, il ne peut pas se dérober à eux, et il peut témoigner ? Que la question demeure.
אמר רב אשי כי הוינא בי רב הונא איבעיא לן אדם חשוב דסמכי עליה כבי תרי מפקי ממונא אפומיה ולא איבעי ליה לאסהודי או דלמא כיון דאדם חשוב הוא לא מצי משתמיט להו ומצי לאסהודי תיקו
Rav Achi a dit : Un Israélite qui a vendu à un idolâtre une terre contiguë à celle de son prochain israélite, nous l’excommunions. Quelle en est la raison ? Si l’on dit que c’est à cause de la loi du voisin limitrophe, le Maître n’a-t-il pas dit : S’il a acheté à un idolâtre ou vendu à un idolâtre, la loi du voisin limitrophe ne s’applique pas ?
אמר רב אשי האי בר ישראל דזבין ליה ארעא לעובד כוכבים אמצרא דבר ישראל חבריה משמתינן ליה מאי טעמא אי נימא משום דינא דבר מצרא והאמר מר זבין מעכו"ם וזבין לעכו"ם ליכא משום דינא דבר מצרא
C’est plutôt qu’on lui dit : « Tu as couché un lion à ma frontière » ; nous l’excommunions jusqu’à ce qu’il prenne sur lui tout dommage qui surviendrait par son fait.
אלא דאמרי' ליה ארבעית לי אריא אמצראי משמתינן ליה עד דקביל עליה כל אונסא דאתי מחמתיה:
MICHNA: Si des péagers ont pris son âne et lui ont donné un autre âne, si des brigands ont pris son vêtement et lui ont donné un autre vêtement, ceux-ci sont à lui, parce que les propriétaires désespèrent de les récupérer. Celui qui sauve [un bien] d’un fleuve, d’une troupe armée ou de brigands, si les propriétaires ont désespéré, ces biens sont à lui. De même un essaim d’abeilles : si [le propriétaire] a désespéré, il est à lui.
מתני׳ נטלו מוכסין את חמורו ונתנו לו חמור אחר נטלו לסטים את כסותו ונתנו לו כסות אחרת הרי אלו שלו מפני שהבעלים מתייאשין מהן: המציל מן הנהר או מן הגייס או מן הלסטין אם נתייאשו הבעלים הרי אלו שלו וכן נחיל של דבורים אם נתייאשו הרי אלו שלו
Rabbi Yo’hanan ben Beroka a dit : Une femme ou un mineur sont crus pour dire : « C’est d’ici qu’est sorti cet essaim. » Et [le propriétaire] peut marcher dans le champ de son prochain pour sauver son essaim ; s’il cause un dommage, il paie le dommage causé. Mais il ne coupera pas sa branche, même à condition d’en payer le prix. Rabbi Yichmaël, fils de Rabbi Yo’hanan ben Beroka, dit : Il peut même couper et en payer le prix.
א"ר יוחנן בן ברוקה נאמנת אשה או קטן לומר מכאן יצא נחיל זה ומהלך בתוך שדה חבירו להציל את נחילו ואם הזיק משלם מה שהזיק אבל לא יקוץ את סוכו על מנת ליתן את הדמים ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה אומר אף קוצץ ונותן את הדמים:
GUEMARA: Il a été enseigné : S’il a pris [l’autre âne], il le rend au premier propriétaire. Il pense que le désespoir seul n’acquiert pas, et que dès l’abord [l’objet] est venu entre ses mains de façon interdite.
גמ׳ תנא אם נטל מחזיר לבעלים הראשונים קסבר יאוש כדי לא קני ומעיקרא באיסורא אתא לידיה
Et certains disent : S’il veut rendre, il rend au premier propriétaire. Quelle en est la raison ? Le désespoir seul acquiert ; mais s’il dit : « Je ne veux pas d’un bien qui n’est pas à moi », il le rend au premier propriétaire.
ואיכא דאמרי אם בא להחזיר יחזיר לבעלים ראשונים מ"ט יאוש כדי קני מיהו אי אמר אי אפשי בממון שאינו שלי מחזיר לבעלים הראשונים:
« Ceux-ci sont à lui, parce que les propriétaires », etc. Rav Achi a dit : On ne l’a enseigné que pour un brigand idolâtre ; mais pour un brigand israélite, non, car [le propriétaire] pense : « Demain je le traînerai en justice. »
הרי אלו שלו מפני שהבעלים כו': אמר רב אשי לא שנו אלא לסטים עובד כוכבים אבל ליסטים ישראל לא סבר למחר נקיטנא ליה בדינא
Rav Yossef objecte : Au contraire, c’est l’inverse qui est logique : [face à] un idolâtre, qui juge arbitrairement, il ne désespère pas ; [face à] un Israélite, puisque [ces brigands] disent « nous sommes [prêts à] tuer », il désespère.
מתקיף לה רב יוסף אדרבה איפכא מסתברא עכו"ם דדייני בגיתי לא מייאש ישראל כיון דאמרי מימר מייאש
C’est plutôt, si cela a été dit, sur la dernière clause que cela a été dit : « Celui qui sauve [un bien] d’un idolâtre ou de brigands, si les propriétaires ont désespéré » — oui ; sans précision, non.
אלא אי איתמר אסיפא איתמר המציל מן העכו"ם ומן הלסטים אם נתייאשו הבעלים אין סתמא לא
On ne l’a enseigné que pour un idolâtre, parce qu’il juge arbitrairement ; mais un brigand israélite, puisqu’ils disent « nous sommes [prêts à] tuer », [le propriétaire] désespère.
לא שנו אלא עכו"ם משום דדייני בגיתי אבל לסטים ישראל כיון דאמרי מימר מייאש
Rabbi Chimon dit : C’est l’inverse : celles d’un brigand, l’intention les rend susceptibles d’impureté ; celles d’un voleur, l’intention ne les rend pas susceptibles d’impureté, parce que les propriétaires n’ont pas désespéré.
ר"ש אומר חילוף הדברים של גזלן מחשבה מטמאתן של גנב אין מחשבה מטמאתן לפי שלא נתייאשו הבעלים
Oula a dit : Le désaccord porte sur le cas indéterminé ; mais lorsqu’on sait [qu’ils ont désespéré], tous s’accordent que le désespoir acquiert. Rabba a dit : Même lorsqu’on le sait, il y a désaccord.
אמר עולא מחלוקת בסתם אבל בידוע דברי הכל יאוש קני רבה אמר בידוע נמי מחלוקת
Abayé a dit à Rabba : Ne sois pas en désaccord avec Oula, car nous avons appris dans la Michna conformément à lui : « parce que les propriétaires n’ont pas désespéré » — la raison est que les propriétaires n’ont pas désespéré ; mais si les propriétaires ont désespéré, elles sont à lui.
א"ל אביי לרבה לא תיפלוג עליה דעולא דתנן במתני' כוותיה לפי שלא נתייאשו הבעלים טעמא דלא נתייאשו הבעלים אבל נתייאשו הבעלים הרי אלו שלו
Mais selon Rabba, qui dit que même lorsqu’on le sait il y a désaccord, selon qui est-ce ? Ni selon les Sages ni selon Rabbi Chimon ! [On répond :] Il s’agit d’un brigand armé, et c’est selon Rabbi Chimon.
אלא לרבה דאמר בידוע נמי מחלוקת הא מני לא רבנן ולא ר"ש בלסטים מזויין ור"ש היא
Cela convient selon Oula, qui dit que lorsqu’on le sait, [le désespoir] acquiert : ici aussi, on le sait, et c’est l’avis de tous. Mais selon Rabba, qui dit que même lorsqu’on le sait il y a désaccord, selon qui est-ce ? Ni selon les Sages ni selon Rabbi Chimon !
בשלמא לעולא דאמר בידוע קני הכא נמי בידוע ודברי הכל היא אלא לרבה דאמר בידוע נמי מחלוקת הא מני לא רבנן ולא ר"ש
Et si tu veux, dis que cette baraïta est selon Rabbi, car il a été enseigné : Rabbi a dit : Le voleur est comme le brigand.
ואי בעית אימא הא מתניתא רבי היא דתניא רבי אמר גנב כגזלן
Original : Bava Kamma 114a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.