n’a pas besoin de faire tous ces efforts [de preuve].
לא צריך לאהדורי עליה כולי האי
Bava kama 115a בבא קמא
Structure du débat :Michna 1Question 1Halakha 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Mais peut-être a-t-il eu besoin d’argent et les a-t-il vendus ? Rav Achi a dit : Mais la rumeur d’un vol s’est répandue dans la ville !
ודלמא איצטריך ליה זוזי וזבין אמר רב אשי הרי יצא לו שם גניבה בעיר:
Il a été dit : S’il a volé et vendu, et qu’ensuite le voleur a été identifié, Rav a dit au nom de Rabbi ’Hiya : Le droit est avec le premier ; Rabbi Yo’hanan a dit au nom de Rabbi Yanaï : Le droit est avec le second.
איתמר גנב ומכר ואח"כ הוכר הגנב רב משמיה דרבי חייא אמר הדין עם הראשון ר' יוחנן משמיה דרבי ינאי אמר הדין עם השני
Rav Yossef a dit : Ils ne sont pas en désaccord : ici, avant le désespoir, le droit est avec le second ; là, après le désespoir, le droit est avec le premier.
אמר רב יוסף לא פליגי כאן לפני יאוש הדין עם השני כאן לאחר יאוש הדין עם הראשון
Et tous deux sont d’avis de Rav ’Hisda.
ותרוייהו אית להו דרב חסדא
Abayé lui a dit : Et ils ne seraient pas en désaccord ? Or les dons sacerdotaux sont comme avant le désespoir, et ils sont en désaccord, car nous avons appris : S’il lui a dit : « Vends-moi les entrailles d’une vache » et qu’il s’y trouvait les dons [sacerdotaux], il les donne au cohen et [le boucher] ne lui déduit rien du prix ; s’il les lui a achetées au poids, il les donne au cohen et [le boucher] lui déduit [leur valeur] du prix.
א"ל אביי ולא פליגי הא מתנות כהונה כלפני יאוש דמי ופליגי דתנן אמר לו מכור לי מעיה של פרה והיו בהן מתנות נותנן לכהן ואינו מנכה לו מן הדמים לקח הימנו במשקל נותנו לכהן ומנכה לו מן הדמים
Et Rav a dit : On ne l’a enseigné que s’il a pesé pour lui-même ; mais si le boucher a pesé pour lui, le droit est avec le boucher.
ואמר רב לא שנו אלא ששקל לעצמו אבל שקל לו הטבח הדין עם הטבח
Dis : le droit est aussi avec le boucher. On aurait pu dire que les dons sacerdotaux ne peuvent pas faire l’objet d’un vol ; il nous apprend [qu’il n’en est rien].
אימא אף דין עם הטבח מהו דתימא אין מתנות כהונה נגזלות קמ"ל
Et selon Abayé, qui dit qu’ils sont en désaccord, sur quoi sont-ils en désaccord ? Sur [l’opinion de] Rav ’Hisda.
ולאביי דאמר פליגי במאי פליגי בדרב חסדא
Rav Zevid a dit : Par exemple, si le propriétaire a désespéré alors que [l’objet] était entre les mains de l’acheteur, mais n’a pas désespéré alors qu’il était entre les mains du voleur.
רב זביד אמר כגון שנתייאשו הבעלים ביד לוקח ולא נתייאשו ביד גנב
Et voici sur quoi ils sont en désaccord : l’un pense que le désespoir suivi d’un changement de domaine acquiert, mais qu’un changement de domaine suivi du désespoir n’acquiert pas ; l’autre pense que cela ne fait pas de différence.
ובהא פליגי מר סבר יאוש ואח"כ שינוי רשות קני שינוי רשות ואח"כ יאוש לא קני ומ"ס לא שנא
Rav Papa a dit : Pour le manteau, tous s’accordent qu’il retourne à son propriétaire ; et ici, ils sont en désaccord sur la question de savoir si l’on a appliqué [à ce cas] l’ordonnance du marché.
רב פפא אמר בגלימא דכ"ע לא פליגי דהדר למריה והכא בעשו בו תקנת השוק קמיפלגי
Rav a dit au nom de Rabbi ’Hiya : Le droit est avec le premier — le droit de l’acheteur est de prendre l’argent du voleur, et l’on n’a pas appliqué l’ordonnance du marché. Rabbi Yo’hanan a dit au nom de Rabbi Yanaï : Le droit est avec le second — le droit de l’acheteur est de prendre [l’argent] du propriétaire, et l’on a appliqué l’ordonnance du marché.
רב משמיה דר' חייא אמר הדין עם הראשון דינא דלוקח דלישקול זוזי מגנב ולא עשו בו תקנת השוק ור' יוחנן משום דר' ינאי אמר הדין עם השני דינא דלוקח דלישקול מבעל הבית ועשו בו תקנת השוק
Rav pense-t-il qu’on n’a pas appliqué l’ordonnance du marché ? Mais Rav Houna était son disciple, et [quand] ’Hanan le Méchant a volé un manteau et l’a vendu, et que [l’affaire] est venue devant Rav Houna, il a dit à cet homme [le propriétaire] : « Va dégager ton gage » !
וסבר רב לא עשו בו תקנת השוק והא רב הונא תלמידיה דרב הוה וחנן בישא גנב גלימא וזבנה אתא לקמיה דרב הונא א"ל לההוא גברא זיל שרי עביטך
’Hanan le Méchant est différent : puisqu’il n’y a pas moyen de se faire payer par lui, c’est comme s’il n’avait pas été identifié.
שאני חנן בישא כיון דליכא לאישתלומי מיניה כלא הוכר דמי
Rava a dit : Si c’est un voleur notoire, on n’applique pas l’ordonnance du marché. Mais ’Hanan le Méchant était notoire, et l’on a appliqué l’ordonnance du marché ! Admettons qu’il fût notoire pour sa méchanceté ; pour le vol, il n’était pas notoire.
אמר רבא אם גנב מפורסם הוא לא עשו בו תקנת השוק והא חנן בישא דמפורסם הוה ועשו בו תקנת השוק נהי דמפורסם לבישותא לגניבותא לא מפורסם
Il a été dit : S’il a volé et payé sa dette [avec l’objet], s’il a volé et payé son achat à crédit, on n’applique pas l’ordonnance du marché, car on dit : « Ce n’est pas en vue de cela que tu lui as donné quoi que ce soit. »
איתמר גנב ופרע בחובו גנב ופרע בהיקיפו לא עשו בו תקנת השוק דאמרי לא אדעתא דהנהו יהיבת ליה מידי
Un gage valant deux cents pour cent, on applique l’ordonnance du marché. Valeur pour valeur, Amemar a dit : On n’applique pas l’ordonnance du marché. Mar Zoutra a dit : On applique l’ordonnance du marché.
משכנתא שוי מאתן במאה עשו בו תקנת השוק שוה בשוה אמימר אמר לא עשו בו תקנת השוק מר זוטרא אמר עשו בו תקנת השוק
(Et la halakha est qu’on applique l’ordonnance du marché.)
(והלכתא עשו בו תקנת השוק)
Une vente valeur pour valeur, on applique l’ordonnance du marché. [Un objet] valant cent pour deux cents, Rav Chéchet a dit : On n’applique pas l’ordonnance du marché. Rava a dit : On applique l’ordonnance du marché.
זבינא שוה בשוה עשו בו תקנת השוק שוה מאה במאתן רב ששת אמר לא עשו בו תקנת השוק רבא אמר עשו בו תקנת השוק
Et la halakha est que dans tous ces cas on applique l’ordonnance du marché, sauf [lorsqu’]il a volé et payé sa dette, ou volé et payé son achat à crédit.
והלכתא בכולהו עשו בו תקנת השוק לבר מגנב ופרע בחובו גנב ופרע בהיקיפו:
Avimi bar Nazi, le beau-père de Ravina, avait une créance de quatre zouz sur un homme. [Celui-ci] a volé un manteau et le lui a apporté, et [Avimi] lui a prêté quatre autres zouz. Finalement, le voleur a été identifié. [L’affaire] est venue devant Ravina.
אבימי בר נאזי חמוה דרבינא הוה מסיק בההוא גברא ארבעה זוזי גנב גלימא אתיא ניהליה אוזפיה ארבעה זוזי אחריני לסוף הוכר הגנב אתא לקמיה דרבינא
Il a dit [au propriétaire du manteau] : Les premiers [quatre zouz], c’est [le cas où] il a volé et payé sa dette, et tu n’as rien à lui donner ; pour ces quatre autres zouz, [dis-lui :] « Prends ton argent et rends-moi mon manteau. »
אמר קמאי גנב ופרע בחובו ולא בעי למיתב ליה ולא מידי הנך ארבעה זוזי אחריני שקול זוזך והדר גלימי
Rav Kahana objecte : Mais peut-être a-t-il donné le manteau pour ces premiers zouz — il a volé et payé sa dette, volé et payé son achat à crédit —, et pour les quatre derniers zouz, il lui a fait confiance comme il lui avait fait confiance dès l’abord ? L’affaire a roulé et est parvenue devant Rabbi Abbahou ; il a dit : La halakha est selon Rav Kahana.
מתקיף לה רב כהן ודלמא גלימא בהני זוזי קמאי יהבה ניהליה גנב ופרע בחובו גנב ופרע בהיקיפו וארבעה זוזי בתראי הימוני הימניה כי היכי דהימניה מעיקרא איגלגל מילתא מטא לקמיה דרבי אבהו אמר הלכתא כרב כהן
Un homme de Narech a volé un livre et l’a vendu à un homme de Papounia pour quatre-vingts zouz ; l’homme de Papounia est allé le vendre à un homme de Me’hoza pour cent vingt zouz. Finalement, le voleur a été identifié. Abayé a dit : Que le propriétaire du livre aille donner quatre-vingts zouz à l’homme de Me’hoza et reprenne son livre, et que l’homme de Me’hoza aille prendre quarante [zouz] de l’homme de Papounia.
נרשאה גנב ספרא זבניה לפפונאה בתמנן זוזי אזל פפונאה זבניה לבר מחוזאה במאה ועשרין זוזי לסוף הוכר הגנב אמר אביי ליזיל מרי דספרא ויהב ליה לבר מחוזא תמנן זוזי ושקיל ספריה ואזיל בר מחוזאה ושקיל ארבעין מפפונאה
Rava objecte : Si, pour celui qui achète au voleur, on a appliqué l’ordonnance du marché, faut-il le dire pour celui qui achète à l’acheteur ?
מתקיף לה רבא השתא לוקח מגנב עשו בו תקנת השוק לוקח מלוקח מיבעיא
Rava a donc dit : Que le propriétaire du livre aille donner cent vingt zouz à l’homme de Me’hoza et reprenne son livre, et que le propriétaire du livre aille prendre quarante [zouz] de l’homme de Papounia et quatre-vingts de l’homme de Narech.
אלא אמר רבא ליזיל מריה דספרא ויהיב ליה לבר מחוזאה מאה ועשרין זוזי ושקיל ספריה וליזיל מרי דספרא ולישקול ארבעין מפפונאה ותמנן מנרשאה:
MICHNA: L’un venait avec son tonneau de vin, et l’autre venait avec sa cruche de miel. La cruche de miel s’est fendue, et celui-ci a répandu son vin et a sauvé le miel dedans :
מתני׳ זה בא בחביתו של יין וזה בא בכדו של דבש נסדקה חבית של דבש ושפך זה את יינו והציל את הדבש לתוכו
Original : Bava Kamma 115a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.