Structure du débat :Question 1Objection 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Qu’on répande le tout. Beit Hillel disent : Qu’on en fasse de l’aspersion. Rabbi Yichmaël, fils de Rabbi Yossé, a dit : Je vais trancher : dans la maison, qu’on en fasse de l’aspersion ; dans le champ, qu’on répande le tout.
תשפך הכל וב"ה אומרים תעשה זילוף אמר ר' ישמעאל ב"ר יוסי אני אכריע בבית תעשה זילוף ובשדה תשפך הכל
Certains disent : pour le vieux, qu’on en fasse de l’aspersion ; pour le nouveau, qu’on répande le tout. On lui a dit : Une troisième opinion qui tranche ne tranche pas.
איכא דאמרי בישן תעשה זילוף ובחדש תשפך הכל אמרו לו אין הכרעה שלישית מכרעת:
N’a-t-il pas été enseigné : Voici quelqu’un qui s’enfuyait de prison, et il y avait devant lui un bac ; il a dit [au passeur] : « Prends un dinar et fais-moi traverser » : [le passeur] n’a droit qu’à son salaire. Il en ressort qu’il peut lui dire : « Je me moquais de toi » ; ici aussi, qu’il lui dise : « Je me moquais de toi » !
מי לא תניא הרי שהיה בורח מבית האסורין והיתה מעבורת לפניו אמר לו טול דינר והעבירני אין לו אלא שכרו אלמא אמר ליה משטה אני בך הכא נמי לימא ליה משטה אני בך
Ce cas n’est comparable qu’à la dernière clause : « Et s’il lui a dit : Prends ce dinar pour ton salaire et fais-moi traverser, il lui donne son salaire intégralement. »
הא לא דמי אלא לסיפא ואם אמר לו טול דינר זה בשכרך והעבירני נותן לו שכרו משלם
En quoi la première clause diffère-t-elle de la dernière ? Rami bar ’Hama a dit : Il s’agit d’un pêcheur qui tirait des poissons de la mer, et qui lui a dit : « Tu m’as fait perdre des poissons pour un zouz. »
מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא אמר רמי בר חמא בצייד השולה דגים מן הים וא"ל אפסדתני כוורי בזוזא:
« Si un torrent a emporté son âne et l’âne de son prochain, le sien valant une mané », etc. Et c’est nécessaire. Car si l’on nous avait fait entendre le premier cas, [on aurait dit que] c’est là que, lorsqu’il a précisé, il lui donne le prix du tout, parce qu’il a causé la perte de ses propres mains ; mais ici, où [la perte] survient d’elle-même, disons qu’il n’a droit qu’à son salaire.
שטף נהר חמורו וחמור חבירו שלו יפה מנה וכו': וצריכא דאי אשמעינן קמייתא התם הוא דכי פירש יהיב ליה דמי כוליה משום דבידים קא פסיד אבל הכא דממילא נימא אין לו אלא שכרו
Et si l’on nous avait fait entendre la dernière clause, [on aurait dit que] c’est ici que, sans précision, il n’a droit qu’à son salaire, parce que [la perte] survient d’elle-même ; mais là, où c’est de ses propres mains, dis que même sans précision il lui donne le prix du tout. C’est donc nécessaire.
ואי אשמעינן סיפא הכא הוא דבסתמא אין לו אלא שכרו משום דממילא אבל התם דבידים אימא אפילו בסתמא יהיב ליה דמי כולה צריכא
Rav Kahana a demandé à Rav : S’il est descendu pour sauver et que le sien est remonté de lui-même, qu’en est-il ? Il lui a répondu : Le Ciel a eu pitié de lui.
בעא מיניה רב כהנא מרב ירד להציל ועלה שלו מאליו מהו א"ל משמיא רחימו עליה
Comme dans le cas de Rav Safra, qui allait avec une caravane. Un lion les accompagnait ; chaque nuit, ils lui envoyaient l’âne de l’un d’entre eux, et il le mangeait. Quand vint le tour de Rav Safra, on lui envoya son âne, mais il ne le mangea pas. Rav Safra s’empressa de l’acquérir.
כי הא דרב ספרא הוה קא אזיל בשיירתא לוינהו ההוא ארי כל לילא קא שדר ליה חמרא דחד מינייהו וקא אכיל כי מטא זמניה דרב ספרא שדר ליה חמרא ולא אכליה קדים רב ספרא וזכה ביה
Rav A’ha de Difti a dit à Ravina : Pourquoi avait-il besoin de l’acquérir ? Admettons que, lorsqu’il l’a abandonné, il l’a abandonné à l’intention du lion ; à l’intention de tout le monde, il ne l’a pas abandonné ! Il lui a répondu : Rav Safra a agi par surcroît de précaution.
א"ל רב אחא מדיפתי לרבינא למה ליה למיזכי ביה נהי דכי אפקריה אדעתא דאריה אפקריה אדעתא דכ"ע לא אפקריה א"ל רב ספרא לרווחא דמילתא הוא דעבד
Rav a demandé à Rabbi : S’il est descendu pour sauver et n’a pas sauvé, qu’en est-il ? Il lui a répondu : Et cela, c’est une question ? Il n’a droit qu’à son salaire.
בעא מיניה רב מרבי ירד להציל ולא הציל מהו אמר לו וזו שאילה אין לו אלא שכרו
Original : Bava Kamma 116a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.