pour apporter du chou et des prunes de Damas à un malade, et qu’il est allé et l’a trouvé mort ou guéri, il lui donne son salaire intégralement !
להביא כרוב ודורמסקנין לחולה והלך ומצאו שמת או שהבריא נותן לו שכרו משלם
Bava kama 116b בבא קמא
Structure du débat :Michna 1Baraïta 3Question 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Il lui a répondu : Est-ce comparable ? Là, le mandataire a accompli sa mission ; ici, le mandataire n’a pas accompli sa mission.
א"ל מי דמי התם עביד שליח שליחותיה הכא לא עביד שליח שליחותיה:
Nos maîtres ont enseigné : Une caravane qui cheminait dans le désert, et une troupe armée s’est dressée contre elle pour la piller, on calcule [la rançon] selon les biens, et l’on ne calcule pas selon les personnes.
ת"ר שיירא שהיתה מהלכת במדבר ועמד עליה גייס לטורפה מחשבין לפי ממון ואין מחשבין לפי נפשות
Et s’ils ont engagé un éclaireur qui marche devant eux, on calcule aussi selon les personnes. Et l’on ne déviera pas de la coutume des âniers.
ואם שכרו תייר ההולך לפניהם מחשבין אף לפי נפשות ולא ישנו ממנהג החמרין
Les âniers peuvent stipuler que quiconque perd son âne, on lui fournira un autre âne. [S’il l’a perdu] par sa faute, on ne lui en fournit pas ; sans sa faute, on lui en fournit. Et s’il dit : « Donnez-moi [l’argent] et je garderai [mon âne moi-même] », on ne l’écoute pas.
רשאין החמרין להתנות שכל מי שיאבד לו חמורו יעמיד לו חמור אחר בכוסיא אין מעמידין שלא בכוסיא מעמידין לו ואם אמר תנו לי ואני אשמור אין שומעין לו
C’est évident ! Ce n’est nécessaire que s’il a un autre âne. On aurait pu dire qu’il le garde [ainsi] ; il nous apprend que la garde d’un seul diffère de la garde de deux.
פשיטא לא צריכא דאית ליה חמרא אחרינא מהו דתימא הא קא מינטר ליה קמ"ל שאני נטירותא דחד מנטירותא דבי תרי:
Nos maîtres ont enseigné : Un navire qui naviguait en mer, une tempête s’est levée contre lui pour le couler, et on l’a allégé de sa cargaison : on calcule selon le poids, et l’on ne calcule pas selon la valeur. Et l’on ne déviera pas de la coutume des marins.
ת"ר ספינה שהיתה מהלכת בים עמד עליה נחשול לטובעה והקילו ממשאה מחשבין לפי משאוי ואין מחשבין לפי ממון ולא ישנו ממנהג הספנים
Et les marins peuvent stipuler que quiconque perd son navire, on lui fournira un autre navire. S’il l’a perdu par sa faute, on ne lui en fournit pas ; sans sa faute, on lui en fournit. Et s’il est parti vers un lieu où les navires ne vont pas, on ne lui en fournit pas.
ורשאין הספנים להתנות שכל מי שאבדה לו ספינה יעמיד לו ספינה אחרת אבדה לו בכוסיא אין מעמידין שלא בכוסיא מעמידין לו ואי פירש למקום שאין הספינות הולכין אין מעמידין
C’est évident ! Ce n’est nécessaire que [dans le cas où], en Nissan, on s’éloigne [de la côte] d’une corde, et en Tichri de deux cordes, et qu’il est allé aux jours de Nissan à l’endroit de Tichri. On aurait pu dire qu’il a pris l’habitude [de cette route] ; il nous apprend [qu’il n’en est rien].
פשיטא לא צריכא דבניסן מרחקי חד אשלא ובתשרי מרחקי תרי אשלי וקא אזיל ביומי ניסן למקום תשרי מהו דתימא דוושיה נקיט ואזיל קמ"ל
Nos maîtres ont enseigné : Une caravane qui cheminait dans le désert, une troupe armée s’est dressée et l’a pillée, et l’un d’eux s’est levé et a sauvé [des biens] : il a sauvé pour la communauté. Et s’il a dit : « Je sauverai pour moi-même », il a sauvé pour lui-même.
ת"ר שיירא שהיתה מהלכת במדבר ועמד גייס וטרפה ועמד אחד מהן והציל הציל לאמצע ואם אמר אני אציל לעצמי הציל לעצמו
Quel est le cas ? S’il pouvait sauver, même dans la dernière clause, [ce serait] pour la communauté ; et s’il ne pouvait pas sauver, même dans la première clause, [ce serait] pour lui-même !
היכי דמי אי דיכול להציל אפילו סיפא נמי לאמצע ואי דלא יכול להציל אפילו רישא נמי לעצמו
Rami bar ’Hama a dit : Il s’agit ici d’associés, et dans un cas comme celui-ci, un associé peut partager sans l’accord de son associé : s’il l’a dit, il a partagé ; s’il ne l’a pas dit, il n’a pas partagé.
אמר רמי בר חמא הכא בשותפין עסקינן וכגון זה שותף חולק שלא לדעת חבירו אמר פליג לא אמר לא פליג
Rava a dit : Il s’agit ici d’ouvriers, et selon Rav, car Rav a dit : Un ouvrier peut se rétracter même au milieu de la journée.
רבא אמר הכא בפועלין עסקינן וכרב דאמר רב פועל יכול לחזור בו אפילו בחצי היום
Et tant qu’il ne s’est pas rétracté, il est considéré comme étant au service du maître de maison ; et quand il se rétracte, c’est pour une autre raison, car il est écrit : « Car c’est de Moi que les enfants d’Israël sont les serviteurs » (Lv 25, 55), et non des serviteurs de serviteurs.
וכמה דלא הדר ביה כברשותיה דבעל הבית דמי וכי הדר ביה טעמא אחרינא הוא דכתיב (ויקרא כה, נה) כי לי בני ישראל עבדים ולא עבדים לעבדים
Rav Achi a dit : [Il s’agit du cas] où il peut sauver avec peine : s’il a manifesté son intention [de sauver] pour lui-même, [c’est pour lui] ; s’il ne l’a pas manifestée, c’est pour la communauté.
רב אשי אמר כשיכול להציל ע"י הדחק גלי דעתיה לעצמו לא גלי דעתיה לאמצע:
MICHNA: Celui qui a volé un champ à son prochain, et que des oppresseurs le lui ont pris : si c’est un fléau de la province, il lui dit : « Voici ce qui est à toi devant toi » ; si c’est à cause du voleur, il est tenu de lui fournir un autre champ.
מתני׳ הגוזל שדה מחבירו ונטלוה מסיקין אם מכת מדינה היא אומר לו הרי שלך לפניך אם מחמת הגזלן חייב להעמיד לו שדה אחר:
GUEMARA: Rav Na’hman bar Yits’hak a dit : Celui qui lit « massikin » ne se trompe pas, et celui qui lit « metsikin » ne se trompe pas. Celui qui lit « metsikin » ne se trompe pas, car il est écrit : « Dans le siège et dans la détresse [matsok] » (Dt 28, 53).
גמ׳ אמר רב נחמן בר יצחק מאן דתני מסיקין לא משתבש ומאן דתני מציקין לא משתבש מאן דתני מציקין לא משתבש דכתיב (דברים כח, נג) במצור ובמצוק
Et celui qui lit « massikin » ne se trompe pas, car il est écrit : « Le grillon en prendra possession » (Dt 28, 42), et nous traduisons [en araméen] : « le criquet [saqaa] en prendra possession ».
ומאן דתני מסיקין לא משתבש דכתיב (דברים כח, מב) יירש הצלצל ומתרגמינן יחסניניה סקאה:
« Si c’est à cause du voleur, il est tenu. » Quel est le cas ? Si l’on dit qu’on s’est emparé de son terrain à lui, mais qu’on ne s’est pas emparé de toutes les terres, on l’entend déjà de la première clause : « si c’est un fléau de la province », etc. ; sinon, non.
אם מחמת הגזלן חייב: היכי דמי אילימא דאנסוה לארעא דידיה ולא אנסוה כולי ארעתא הא מרישא שמעת מינה אם מכת מדינה היא כו' אי לא לא
Ce n’est nécessaire que s’il [le leur] a désigné. Autre version : De quoi s’agit-il ici ? Par exemple, des idolâtres l’ont contraint en lui disant : « Montre[-nous] ses terres », et il leur a désigné celle-là.
לא צריכא דאחוי אחוויי לישנא אחרינא הב"ע כגון דאנסוה עכו"ם ואמרי ליה אחויי ארעתיה ואחוי ההוא בהדייהו
Un homme a désigné [aux autorités] un tas de blé appartenant à la maison de l’exilarque. [L’affaire] est venue devant Rav Na’hman, et Rav Na’hman l’a condamné à payer. Rav Yossef était assis derrière Rav Houna bar ’Hiya, et Rav Houna bar ’Hiya était assis devant Rav Na’hman. Rav Houna bar ’Hiya a dit à Rav Na’hman : Est-ce le droit strict ou une amende ?
ההוא גברא דאחוי אכריא דחטי דבי ריש גלותא אתא לקמיה דרב נחמן חייביה רב נחמן לשלומי יתיב רב יוסף אחוריה דרב הונא בר חייא ויתיב רב הונא בר חייא קמיה דרב נחמן א"ל רב הונא בר חייא לרב נחמן דינא או קנסא
Il lui a répondu : C’est notre Michna, car nous avons appris : « Si c’est à cause du voleur, il est tenu de lui fournir un champ », et nous l’avons expliquée du cas où il l’a désigné. Après qu’il fut sorti, Rav Yossef a dit à Rav Houna bar ’Hiya : Quelle différence cela fait-il pour toi
א"ל מתניתין היא דתנן אם מחמת הגזלן חייב להעמיד לו שדה ואוקימנא דאחוי אחוויי בתר דנפק א"ל רב יוסף לרב הונא בר חייא מאי נפקא לך מיניה
Original : Bava Kamma 116b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.