que ce soit le droit strict ou une amende ? Il lui a répondu : Si c’est le droit strict, nous en tirons un enseignement ; si c’est une amende, nous n’en tirons pas d’enseignement.
אי דינא אי קנסא א"ל אי דינא גמרינן מיניה אי קנסא לא גמרינן מיניה
Bava kama 117a בבא קמא
Structure du débat :Question 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Et d’où dis-tu que d’une amende nous ne tirons pas d’enseignement ? Car il a été enseigné : Au début, on disait : Celui qui rend impur [le bien d’autrui] et celui qui fait une libation [idolâtre avec le vin d’autrui sont tenus de payer]. On est revenu dire : Même celui qui mélange [de la terouma aux produits profanes d’autrui].
ומנא תימרא דמקנסא לא גמרינן דתניא בראשונה היו אומרים המטמא והמנסך חזרו לומר אף המדמע
S’ils sont revenus [le dire], oui ; s’ils n’étaient pas revenus, non. Quelle en est la raison ? N’est-ce pas parce que c’est une amende, et que d’une amende nous ne tirons pas d’enseignement ?
חזרו אין לא חזרו לא מאי טעמא לאו משום דקנסא הוא וקנסא לא גמרינן מיניה
Non : au début, ils pensaient qu’on s’était soucié d’une perte importante, mais qu’on ne s’était pas soucié d’une perte minime ; et finalement, ils ont pensé qu’on s’était soucié aussi d’une perte minime.
לא מעיקרא סברי להפסד מרובה חששו להפסד מועט לא חששו ולבסוף סברי להפסד מועט נמי חששו
Est-ce bien ainsi ? Le père de Rabbi Avin n’a-t-il pas enseigné : Au début, on disait : Celui qui rend impur et celui qui mélange ; on est revenu dire : Même celui qui fait une libation. S’ils sont revenus, oui ; s’ils n’étaient pas revenus, non !
איני והא תני אבוה דרבי אבין בראשונה היו אומרים המטמא והמדמע חזרו לומר אף המנסך חזרו אין לא חזרו לא
Quelle en est la raison ? N’est-ce pas parce que nous ne tirons pas d’enseignement d’une amende ?
מאי טעמא לאו משום דלא גמרינן מקנסא
Non : au début, ils pensaient comme Rabbi Avin, et finalement, ils ont pensé comme Rabbi Yirmeya.
לא מעיקרא סברי כרבי אבין ולבסוף סברי כרבי ירמיה
Au début, ils pensaient comme Rabbi Avin, car Rabbi Avin a dit : S’il a lancé une flèche du début de quatre [coudées] jusqu’à la fin des quatre [coudées, pendant Chabbat], et qu’elle a déchiré des soieries dans son trajet, il est exempt [de payer], car le déplacement est requis pour le dépôt, et il encourt une peine capitale.
מעיקרא סברי כרבי אבין דאמר רבי אבין זרק חץ מתחילת ארבע ולבסוף ארבע וקרע שיראין בהליכתו פטור שהרי עקירה צורך הנחה היא ומתחייב בנפשו
Et finalement, ils ont pensé comme Rabbi Yirmeya, car Rabbi Yirmeya a dit : Dès le moment où il soulève [le vin], il l’acquiert ; il devient passible d’un paiement [pécuniaire], et il n’encourt la peine capitale qu’au moment de la libation.
ולבסוף סברי כר' ירמיה דא"ר ירמיה משעת הגבהה קנייה איחייב ליה ממון מתחייב בנפשו לא הוי עד שעת ניסוך
Rav Houna bar Yehouda est arrivé à Bé Evyoné. Il est venu devant Rava, qui lui a dit : Une affaire t’est-elle venue entre les mains ? Il lui a répondu : [Le cas d’]un Israélite que des idolâtres ont contraint et qui a montré le bien de son prochain m’est venu entre les mains, et je l’ai condamné.
רב הונא בר יהודה איקלע לבי אביוני אתא לקמיה דרבא א"ל כלום מעשה בא לידך א"ל ישראל שאנסוהו עובדי כוכבים והראה ממון חבירו בא לידי וחייבתיו
Il lui a dit : Revois ce jugement en faveur de son auteur, car il a été enseigné : Un Israélite que des idolâtres ont contraint et qui a montré le bien de son prochain est exempt ; s’il l’a pris et l’a remis de sa main, il est passible.
א"ל אהדר עובדא למריה דתני ישראל שאנסוהו עובדי כוכבים והראה ממון חבירו פטור ואם נטל ונתן ביד חייב
Rabba a dit : S’il l’a montré de lui-même, c’est comme s’il l’avait pris et remis de sa main.
אמר רבה אם הראה מעצמו כנשא ונתן ביד דמי
Un homme que des idolâtres avaient contraint a montré le vin de Rav Mari, fils de Rav Pin’has, fils de Rav ’Hisda. Ils lui ont dit : « Charge-le et emporte-le avec nous » ; il l’a chargé et l’a emporté avec eux. [L’affaire] est venue devant Rav Achi, qui l’a exempté.
ההוא גברא דאנסוהו עובדי כוכבים ואחוי אחמרא דרב מרי בריה דרב פנחס בריה דרב חסדא א"ל דרי ואמטי בהדן דרא ואמטי בהדייהו אתא לקמיה דרב אשי פטריניה
Les maîtres ont dit à Rav Achi : N’a-t-il pas été enseigné : « S’il l’a pris et l’a remis de sa main, il est passible » ? Il leur a répondu : Cela vaut lorsqu’on ne s’en était pas encore emparé dès l’abord ; mais lorsqu’on s’en était emparé dès l’abord, il était déjà perdu.
א"ל רבנן לרב אשי והתניא אם נשא ונתן ביד חייב א"ל הני מילי היכא דלא אוקמיה עילויה מעיקרא אבל היכא דאוקמיה עילויה מעיקרא מיקלי קלייה
Rabbi Abbahou a objecté à Rav Achi : Si un oppresseur lui a dit : « Tends-moi cette gerbe d’épis ou cette grappe de raisin », et qu’il la lui a tendue, il est passible ! De quoi s’agit-il ici ? Par exemple, s’ils se tenaient sur les deux rives d’un fleuve.
איתיביה רבי אבהו לרב אשי אמר לו אנס הושיט לי פקיע עמיר זה או אשכול ענבים זה והושיט לו חייב הכא במאי עסקינן כגון דקאי בתרי עברי נהרא
C’est aussi exact, car il est enseigné « tends » et non « donne ». Déduis-en cela.
דיקא נמי דקתני הושיט ולא תני תן ש"מ:
Il y avait un moulin au sujet duquel deux [hommes] se disputaient ; celui-ci disait : « Il est à moi », et celui-là disait : « Il est à moi ». L’un d’eux est allé le livrer à l’intendant du roi. Abayé a dit : Il peut dire : « Moi, quand je l’ai livré, c’est le mien que j’ai livré. » Rava lui a dit : Est-ce en son pouvoir ? Rava a donc dit : Nous l’excommunions jusqu’à ce qu’il le ramène et se présente en justice.
ההוא שותא דהוו מנצו עלה בי תרי האי אמר דידי הוא והאי אמר דידי הוא אזל חד מנייהו ומסרה לפרהגנא דמלכא אמר אביי יכול לומר אנא כי מסרי דידי מסרי א"ל רבא וכל כמיניה אלא אמר רבא משמתינן ליה עד דמייתי ליה וקאי בדינא
Un homme voulait montrer [aux autorités] la paille de son prochain. Il est venu devant Rav, qui lui a dit : « Ne montre pas ! Ne montre pas ! » Il a répondu : « Je montrerai ! Je montrerai ! » Rav Kahana était assis devant Rav ; il lui a brisé la nuque.
ההוא גברא דהוה בעי אחוויי אתיבנא דחבריה אתא לקמיה דרב א"ל לא תחוי ולא תחוי א"ל מחוינא ומחוינא יתיב רב כהנא קמיה דרב שמטיה לקועיה מיניה
Rav a lu à son sujet : « Tes fils ont défailli, ils gisent au coin de toutes les rues comme l’antilope dans le filet » (Is 51, 20) : de même que cette antilope, une fois tombée dans le filet, on n’a pas pitié d’elle, de même le bien d’un Israélite, une fois tombé entre les mains des idolâtres, on n’a pas pitié de lui.
קרי רב עילויה (ישעיהו נא, כ) בניך עולפו שכבו בראש כל חוצות כתוא מכמר מה תוא זה כיון שנפל במכמר אין מרחמין עליו אף ממון של ישראל כיון שנפל ביד עובדי כוכבים אין מרחמין עליו
[Rav] lui a dit : Kahana, jusqu’à présent il y avait les Perses, qui ne se souciaient pas de l’effusion de sang ; mais maintenant il y a les Grecs, qui se soucient de l’effusion de sang et diront : « Meurtre ! Meurtre ! » Lève-toi, monte en terre d’Israël, et prends sur toi de ne pas poser de question difficile à Rabbi Yo’hanan pendant sept ans.
א"ל רב כהנא עד האידנא הוו פרסאי דלא קפדי אשפיכות דמים והשתא איכא יוונאי דקפדו אשפיכות דמים ואמרי מרדין מרדין קום סק לארעא דישראל וקביל עלך דלא תקשי לרבי יוחנן שבע שנין
Il est allé et a trouvé Rech Lakich assis, en train de récapituler pour les maîtres la leçon du jour. Il leur a dit : « Où est Rech Lakich ? » Ils lui ont dit : « Pourquoi ? » Il leur a dit : « Telle question et telle question, telle réponse et telle réponse. » Ils l’ont dit à Rech Lakich. Rech Lakich est allé dire à Rabbi Yo’hanan : « Un lion est monté de Babylonie ; que le maître examine [bien] la leçon de demain. »
אזיל אשכחיה לריש לקיש דיתיב וקא מסיים מתיבתא דיומא לרבנן אמר להו ריש לקיש היכא אמרו ליה אמאי אמר להו האי קושיא והאי קושיא והאי פירוקא והאי פירוקא אמרו ליה לריש לקיש אזל ריש לקיש א"ל לרבי יוחנן ארי עלה מבבל לעיין מר במתיבתא דלמחר
Le lendemain, on l’a fait asseoir au premier rang devant Rabbi Yo’hanan. [Rabbi Yo’hanan] a énoncé un enseignement, et il n’a pas posé de question ; un enseignement, et il n’a pas posé de question. On l’a fait reculer de sept rangs, jusqu’à le faire asseoir au dernier rang. Rabbi Yo’hanan a dit à Rabbi Chimon ben Lakich : « Le lion dont tu as parlé est devenu un renard. »
למחר אותבוה בדרא קמא קמיה דר' יוחנן אמר שמעתתא ולא אקשי שמעתתא ולא אקשי אנחתיה אחורי שבע דרי עד דאותביה בדרא בתרא א"ל רבי יוחנן לר"ש בן לקיש ארי שאמרת נעשה שועל
[Rav Kahana] a dit : « Qu’il plaise [au Ciel] que ces sept rangs tiennent lieu des sept années que m’a dites Rav. » Il s’est levé sur ses pieds et a dit : « Que le maître recommence depuis le début. » [Rabbi Yo’hanan] a énoncé un enseignement, et il a posé une question ; on l’a remis au premier rang. Il a énoncé un enseignement, et il a posé une question.
אמר יהא רעוא דהני שבע דרי להוו חילוף שבע שנין דאמר לי רב קם אכרעיה א"ל נהדר מר ברישא אמר שמעתתא ואקשי אוקמיה בדרא קמא אמר שמעתתא ואקשי
Rabbi Yo’hanan était assis sur sept coussins ; on lui a retiré un coussin de dessous lui. Il a énoncé un enseignement, et [Rav Kahana] lui a posé une question, jusqu’à ce qu’on lui ait retiré tous les coussins de dessous lui et qu’il fût assis par terre. Rabbi Yo’hanan était un vieil homme, et ses sourcils tombaient. Il leur a dit : « Levez-moi les yeux, que je le voie. » On les lui a levés avec une pince d’argent.
ר' יוחנן הוה יתיב אשבע בסתרקי שלפי ליה חדא בסתרקא מתותיה אמר שמעתתא ואקשי ליה עד דשלפי ליה כולהו בסתרקי מתותיה עד דיתיב על ארעא רבי יוחנן גברא סבא הוה ומסרחי גביניה אמר להו דלו לי עיני ואחזייה דלו ליה במכחלתא דכספא
Il a vu que ses lèvres étaient fendues ; il a pensé : « Il se moque de moi. » Il en a été affligé, et [Rav Kahana] est mort. Le lendemain, Rabbi Yo’hanan a dit aux maîtres : « Avez-vous vu comment faisait le Babylonien ? » Ils lui ont dit : « C’était sa manière [d’être]. » Il est allé auprès de la grotte [où il était enseveli] et a vu qu’un
חזא דפרטיה שפוותיה סבר אחוך קמחייך ביה חלש דעתיה ונח נפשיה למחר אמר להו רבי יוחנן לרבנן חזיתו לבבלאה היכי עביד אמרו ליה דרכיה הכי על לגבי מערתא חזא דהוה
Original : Bava Kamma 117a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.