Quelle est la raison de Rav ’Hisda ? Puisque [le voleur] lui a fait prendre l’habitude d’errer au dehors.
מ"ט דרב חסדא הואיל ואנקטה נגרי ברייתא
Bava kama 118b בבא קמא
Structure du débat :Michna 1Baraïta 1Question 1Preuve 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Et Rava a-t-il dit cela ? Rava n’a-t-il pas dit : Celui qui a vu son prochain soulever un agneau de son troupeau [à lui], a crié contre lui, et l’autre l’a jeté, et il ne sait pas s’il l’a ramené ou non, et [l’agneau] meurt ou est volé, [l’autre] en est responsable.
ומי אמר רבא הכי והאמר רבא האי מאן דחזייה לחבריה דאגבה אימרא מעדרא דידיה ורמא ביה קלא ושדייה ולא ידע אי הדריה אי לא הדריה ומת או נגנב חייב באחריותו
N’est-ce pas même s’il a compté ? Non : s’il n’a pas compté.
מאי לאו אע"ג דמני לא דלא מני
Et Rav a-t-il dit cela ? Rav n’a-t-il pas dit : S’il l’a ramené au troupeau qui est dans le désert, il est quitte ? Rav ’Hanan bar Abba a dit : Rav l’admet pour un enclos.
ומי אמר רב הכי והאמר רב החזירו לעדר שבמדבר יצא אמר רב חנן בר אבא מודה רב ברקועתא
Dirons-nous que c’est [un débat] entre tannaïm ? Celui qui vole un agneau du troupeau ou un sela de la bourse, il le rendra à l’endroit où il l’a volé — telles sont les paroles de Rabbi Yichmaël. Rabbi Akiva dit : Il faut que le propriétaire en ait connaissance.
לימא כתנאי הגונב טלה מן העדר וסלע מן הכיס למקום שגנב יחזיר דברי רבי ישמעאל ר"ע אומר צריך דעת בעלים
Ils ont pensé que tous sont d’avis de Rabbi Yits’hak, car Rabbi Yits’hak a dit : Un homme a l’habitude de tâter sa bourse à tout moment. N’est-ce pas [donc] que pour le sela, [il s’agit d’un vol] au su, et c’est le débat de Rav et Chmouel ;
סברוה דכולי עלמא אית להו דרבי יצחק דאמר רבי יצחק אדם עשוי למשמש בכיסו בכל שעה מאי לאו בסלע לדעת ובפלוגתא דרב ושמואל
et pour l’agneau, à l’insu, et c’est le débat de Rav ’Hisda et Rabbi Yo’hanan ?
(לא) בטלה שלא לדעת ובפלוגתא דרב חסדא ור' יוחנן
Rav Zevid a dit au nom de Rava : Pour un gardien qui a volé du domaine du propriétaire, tous s’accordent avec Rav ’Hisda ; et ici, ils divergent sur un gardien qui a volé de son propre domaine [de garde], [et la question est] s’il doit rendre à l’endroit où il a volé. Rabbi Akiva pense que sa garde a pris fin ; Rabbi Yichmaël pense que sa garde n’a pas pris fin.
אמר רב זביד משמיה דרבא בשומר שגנב מרשות בעלים כ"ע לא פליגי כדרב חסדא והכא בשומר שגנב מרשותו שיחזיר למקום שגנב קמיפלגי ר"ע סבר כלתה לו שמירתו ור' ישמעאל סבר לא כלתה לו שמירתו
Dirons-nous que [le fait que] le comptage libère fait l’objet d’un débat entre tannaïm ? Car il a été enseigné : Celui qui a volé son prochain et le lui a glissé dans un compte, une [baraïta] enseigne : il est quitte ; une autre enseigne : il n’est pas quitte.
לימא מנין פוטר תנאי היא דתניא הגוזל את חבירו והבליע לו בחשבון תני חדא יצא ותניא אידך לא יצא
Ils ont pensé que tous sont d’avis de Rabbi Yits’hak, qui a dit qu’un homme a l’habitude de tâter sa bourse à tout moment. N’est-ce pas qu’ils divergent sur ceci : celui qui dit qu’il est quitte pense que le comptage libère, et celui qui dit qu’il n’est pas quitte pense que le comptage ne libère pas ?
סברוה דכ"ע אית להו דר' יצחק דאמר אדם עשוי למשמש בכיסו בכל שעה ושעה מאי לאו בהא קמיפלגי דמ"ד יצא סבר מנין פוטר ומאן דאמר לא יצא סבר מנין אינו פוטר
On répond : Si nous étions d’avis de Rabbi Yits’hak, tous s’accorderaient que le comptage libère ; mais c’est sur [l’opinion de] Rabbi Yits’hak qu’ils divergent : l’un est d’avis de Rabbi Yits’hak, et l’autre n’est pas d’avis de Rabbi Yits’hak.
אמרי אי סבירא לן כר' יצחק כ"ע לא פליגי דמנין פוטר אלא בדרבי יצחק קמיפלגי מר אית ליה דר' יצחק ומר לית ליה דר' יצחק
Et si tu veux, dis que tous sont d’avis de Rabbi Yits’hak, et ce n’est pas difficile : ici, [le propriétaire] a compté et l’a mis dans sa bourse ; là, il a compté et l’a jeté dans sa main.
ואי בעית אימא דכ"ע אית להו דר' יצחק ולא קשיא הא דמני ורמא ליה בכיסיה והא דמני ורמא לידיה
Et si tu veux, dis que dans l’un et l’autre cas il a compté et l’a mis dans sa bourse : ici, il a d’autres pièces dans sa bourse ; là, il n’a pas d’autres pièces dans sa bourse.
ואיבעית אימא אידי ואידי דמני ורמא בכיסיה הא דאית ליה זוזי אחריני בכיסיה הא דלית ליה זוזי אחריני בכיסיה:
MICHNA: On n’achète pas aux bergers de laine, de lait ni de chevreaux, ni aux gardiens de fruits de bois ni de fruits.
מתני׳ אין לוקחין מן הרועים צמר וחלב וגדיים ולא משומרי פירות עצים ופירות
Mais on achète aux femmes des objets de laine en Judée, des objets de lin en Galilée et des veaux dans le Saron. Et dans tous les cas où [le vendeur] a dit de cacher [la marchandise], c’est interdit. Et l’on achète des œufs et des poules en tout lieu.
אבל לוקחין מן הנשים כלי צמר ביהודה וכלי פשתן בגליל ועגלים בשרון וכולן שאמרו להטמין אסור ולוקחין ביצים ותרנגולין מכל מקום:
GUEMARA: Nos maîtres ont enseigné : On n’achète aux bergers ni chèvres, ni chevreaux, ni toisons, ni flocons de laine ; mais on leur achète [des vêtements] cousus, parce qu’ils sont à eux. Et on leur achète du lait et du fromage dans le désert, mais pas dans un lieu habité.
גמ׳ ת"ר אין לוקחין מן הרועים לא עזים ולא גדיים ולא גיזין ולא תלושין של צמר אבל לוקחין מהן תפורין מפני שהן שלהן ולוקחין מהן חלב וגבינה במדבר ולא בישוב
Et on leur achète quatre ou cinq moutons, quatre ou cinq toisons, mais pas deux moutons ni deux toisons.
ולוקחין מהן ד' וה' צאן ד' וה' גיזין אבל לא שתי צאן ולא שתי גיזין
Rabbi Yehouda dit : [Des bêtes] domestiques, on leur en achète ; [des bêtes] du désert, on ne leur en achète pas. La règle générale est : tout ce que le berger vend et dont le propriétaire s’apercevrait, on le leur achète ; ce dont il ne s’apercevrait pas, on ne le leur achète pas.
ר"י אומר בייתות לוקחין מהן מדבריות אין לוקחין מהן כללו של דבר כל שהרועה מוכר ובעל הבית מרגיש בו לוקחין מהן אין מרגיש בו אין לוקחין מהן
Le Maître a dit : « On leur achète quatre ou cinq moutons, quatre ou cinq toisons. » Maintenant que l’on dit que nous en achetons quatre, faut-il dire cinq ? Rav ’Hisda a dit : Quatre sur cinq. Et certains disent : Rav ’Hisda a dit : Quatre d’un petit troupeau et cinq d’un grand troupeau.
אמר מר לוקחין מהן ד' וה' צאן ד' וה' גיזין השתא יש לומר ארבעה זבנינן חמשה מיבעיא א"ר חסדא ארבעה מתוך חמשה ואיכא דאמרי א"ר חסדא ארבעה מעדר קטן וחמש מעדר גדול
Ce [texte] lui-même présente une difficulté : tu dis « quatre ou cinq moutons, quatre ou cinq toisons » — quatre ou cinq, oui ; mais trois, non. Lis la dernière clause : « mais pas deux moutons » — donc trois, nous en achetons !
הא גופא קשיא אמרת ד' וה' צאן ד' וה' גיזין ד' וה' אין אבל שלש לא אימא סיפא אבל לא שתי צאן הא שלש זבנינן
Ce n’est pas difficile : ici, il s’agit de bêtes grasses ; là, de bêtes maigres.
לא קשיא הא בברייתא הא בכחישתא:
« Rabbi Yehouda dit : Domestiques, on leur en achète ; du désert, on ne leur en achète pas », etc. Ils ont demandé : Rabbi Yehouda se rapporte-t-il à la première clause, dans un sens rigoureux, ou bien se rapporte-t-il à la dernière clause, dans un sens indulgent ?
ר"י אומר בייתות לוקחין מהן מדבריות אין לוקחין מהן כו': איבעיא להו ר"י ארישא קאי ולחומרא או דלמא אסיפא קאי ולקולא
Se rapporte-t-il à la première clause, dans un sens rigoureux, disant : « On leur achète quatre ou cinq moutons » — cela vaut pour des domestiques, mais pour ceux du désert, même quatre ou cinq, non ? Ou bien se rapporte-t-il à la dernière clause, dans un sens indulgent, disant : « Mais pas deux moutons ni deux toisons » — cela vaut pour ceux du désert, mais des domestiques, on en achète même deux ?
ארישא קאי ולחומרא דאמר לוקחין מהן ארבעה וחמשה צאן הני מילי בייתות אבל מדבריות אפילו ארבעה וחמשה לא או דלמא אסיפא קאי ולקולא דאמר אבל לא שתי צאן ולא שתי גיזין הני מילי מדבריות אבל בייתות שתים נמי לוקחין
Viens et entends, car il a été enseigné : Rabbi Yehouda dit : On leur achète des domestiques et on ne leur achète pas de ceux du désert ; et en tout lieu on leur achète quatre ou cinq moutons.
ת"ש דתניא ר"י אומר לוקחין בייתות מהן ואין לוקחין מהן מדבריות ובכל מקום לוקחין מהן ארבעה וחמשה צאן
Original : Bava Kamma 118b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.