Puisqu’il dit « en tout lieu », déduis-en qu’il se rapporte à la dernière clause, dans un sens indulgent. Déduis-en cela.
מדאמר בכל מקום ש"מ אסיפא קאי ולקולא ש"מ:
Bava kama 119a בבא קמא
Structure du débat :Michna 1Baraïta 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
« Ni aux gardiens de fruits », etc. Rav a acheté des sarments à un métayer. Abayé lui a dit : N’avons-nous pas appris : « ni aux gardiens de fruits de bois ni de fruits » ? Il lui a répondu : Cela vaut pour un gardien qui n’a rien dans la terre elle-même ; mais un métayer, qui y a une part, dis qu’il vend de ce qui est à lui.
ולא משומרי פירות כו': רב זבין שבישתא מאריסא א"ל אביי והא תנן ולא משומרי פירות עצים ופירות א"ל ה"מ בשומר דלית ליה בגופא דארעא מידי אבל אריס דאית ליה בגוויה אימא מדנפשיה קא מזבין
Nos maîtres ont enseigné : Aux gardiens de fruits, on achète lorsqu’ils sont assis et vendent, les paniers devant eux et la balance devant eux. Et dans tous les cas où ils ont dit « cache », c’est interdit. On leur achète à l’entrée du jardin, mais pas derrière le jardin.
ת"ר שומרי פירות לוקחין מהן כשהן יושבין ומוכרין והסלין לפניהם וטורטני לפניהם וכולן שאמרו הטמן אסור לוקחין מהן מפתח הגינה אבל לא מאחורי הגינה
Il a été dit : À partir de quand est-il permis d’acheter à un brigand ? Rav a dit : Lorsque la majorité [de ses biens] est à lui. Chmouel a dit : Même [si] une minorité est à lui.
איתמר גזלן מאימת מותר לקנות הימנו רב אמר עד שתהא רוב משלו ושמואל אמר אפילו מיעוט שלו
Rav Yehouda a enseigné à Ada le percepteur [de rendre la halakha] selon les paroles de celui qui dit : « même une minorité est à lui ».
אורי ליה רב יהודה לאדא דיילא כדברי האומר אפילו מיעוט שלו
Les biens d’un délateur : [entre] Rav Houna et Rav Yehouda, l’un a dit : Il est permis de les détruire de ses propres mains ; l’autre a dit : Il est interdit de les détruire de ses propres mains.
ממון מסור רב הונא ורב יהודה חד אמר מותר לאבדו ביד וח"א אסור לאבדו ביד
Celui qui dit qu’il est permis de les détruire de ses propres mains [raisonne ainsi] : ses biens ne sont pas plus sacrés que sa personne. Et celui qui dit qu’il est interdit de les détruire [raisonne ainsi] : peut-être aura-t-il une bonne descendance, et il est écrit : « Le méchant amassera, et le juste s’en vêtira » (Jb 27, 17).
מ"ד מותר לאבדו ביד לא יהא ממונו חמור מגופו ומ"ד אסור לאבדו דלמא הוה ליה זרעא מעליא וכתיב (איוב כז, יז) יכין רשע וצדיק ילבש:
Rav ’Hisda avait un métayer qui pesait et donnait [sa part au propriétaire], pesait et prenait [la sienne]. Il l’a renvoyé, et il a lu à son sujet : « La richesse du pécheur est réservée au juste » (Pr 13, 22).
רב חסדא הוה ליה ההוא אריסא דהוה תקיל ויהיב תקיל ושקיל סלקיה קרא אנפשיה (משלי יג, כב) וצפון לצדיק חיל חוטא
« Car quel est l’espoir de l’impie quand il s’enrichit, quand Dieu arrache son âme ? » (Jb 27, 8). [Entre] Rav Houna et Rav ’Hisda, l’un a dit : L’âme du volé ; l’autre a dit : L’âme du voleur.
(איוב כז, ח) כי מה תקות חנף כי יבצע כי ישל אלוה נפשו רב הונא ורב חסדא חד אמר נפשו דנגזל וח"א נפשו של גזלן
Celui qui dit « l’âme du volé » [s’appuie sur ce] qui est écrit : « Ainsi sont les voies de tout homme avide de gain : il prend l’âme de ses possesseurs » (Pr 1, 19). Celui qui dit « l’âme du voleur » [s’appuie sur ce] qui est écrit : « Ne vole pas le pauvre parce qu’il est pauvre, et n’écrase pas le malheureux à la porte, car l’Éternel plaidera leur cause et ravira l’âme de ceux qui les ravissent » (Pr 22, 22-23).
מ"ד נפשו של נגזל דכתיב (משלי א, יט) כן ארחות כל בוצע בצע את נפש בעליו יקח מ"ד נפשו של גזלן דכתיב (משלי כב, כב) אל תגזול דל כי דל הוא ואל תדכא עני בשער כי ה' יריב ריבם וקבע את קובעיהם נפש
Et l’autre aussi, n’est-il pas écrit : « Il prend l’âme de ses possesseurs » ? Que signifie « ses possesseurs » ? Ses possesseurs actuels.
ואידך נמי הכתיב נפש בעליו יקח מאי בעליו בעליו דהשתא
Et l’autre aussi, n’est-il pas écrit : « Et ravira l’âme de ceux qui les ravissent » ? Il donne la raison : pour quelle raison ravira-t-il ceux qui les ravissent ? Parce qu’ils ravissent l’âme.
ואידך נמי הכתיב וקבע את קובעיהם נפש מה טעם קאמר מה טעם וקבע את קובעיהם משום דקבעי נפש
Rabbi Yo’hanan a dit : Quiconque vole son prochain de la valeur d’une prouta est comme s’il lui ôtait la vie, ainsi qu’il est dit : « Ainsi sont les voies de tout homme avide de gain : il prend l’âme de ses possesseurs » ; et il est dit : « Elle dévorera ta moisson et ton pain, tes fils et tes filles » (Jr 5, 17) ;
א"ר יוחנן כל הגוזל את חבירו שוה פרוטה כאילו נוטל נשמתו ממנו שנאמר כן ארחות כל בוצע בצע את נפש בעליו יקח ואומר (ירמיהו ה, יז) ואכל קצירך ולחמך בניך ובנותיך
et il est dit : « À cause de la violence faite aux fils de Juda, dont ils ont versé le sang innocent dans leur pays » (Jl 4, 19) ; et il est dit : « À cause de Saül et de sa maison sanguinaire, parce qu’il a fait mourir les Gabaonites » (2 S 21, 1).
ואומר (יואל ד, יט) מחמס בני יהודה אשר שפכו דם נקי בארצם ואומר (שמואל ב כא, א) אל שאול ואל בית הדמים על אשר המית את הגבעונים
Pourquoi « et il est dit » ? Si tu dis : sa propre vie, mais la vie de ses fils et de ses filles, non — viens et entends : « la chair de ses fils et de ses filles ».
מאי ואומר וכ"ת נפש דידיה אבל נפש בניו ובנותיו לא ת"ש בשר בניו ובנותיו
Et si tu dis : cela vaut lorsqu’il ne paie pas le prix, mais lorsqu’il paie le prix, non — viens et entends : « À cause de la violence faite aux fils de Juda, dont ils ont versé le sang innocent dans leur pays ».
וכ"ת הני מילי היכא דלא יהיב דמי אבל היכא דיהיב דמי לא ת"ש מחמס בני יהודה אשר שפכו דם נקי (בארצכם) [בארצם]
Et si tu dis : cela vaut lorsqu’il agit de ses propres mains, mais [lorsqu’il est] cause indirecte, non — viens et entends : « À cause de Saül et de sa maison sanguinaire, parce qu’il a fait mourir les Gabaonites ». Où donc trouvons-nous que Saül ait tué les Gabaonites ? Mais du fait qu’il a tué [les habitants de] Nov, la ville des cohanim, qui leur fournissaient eau et nourriture, l’Écriture le lui impute comme s’il les avait tués.
וכ"ת ה"מ היכא דקעביד בידים אבל גרמא לא ת"ש אל שאול ואל בית הדמים [על] אשר המית את הגבעונים וכי היכן מצינו שהרג שאול את הגבעונים אלא מתוך שהרג נוב עיר הכהנים שהיו מספיקין להן מים ומזון מעלה עליו הכתוב כאילו הרגן:
« Mais on achète aux femmes. » Nos maîtres ont enseigné : On achète aux femmes des objets de laine en Judée et des objets de lin en Galilée, mais pas de vins, d’huiles ni de fine farine ; ni aux esclaves, ni aux enfants. Abba Chaoul dit : Une femme peut vendre pour quatre ou cinq dinars, afin de se faire une coiffe pour sa tête. Et dans tous les cas où ils ont dit de cacher, c’est interdit.
אבל לוקחין מן הנשים: ת"ר לוקחין מן הנשים כלי צמר ביהודה וכלי פשתן בגליל אבל לא יינות ושמנים וסלתות ולא מן העבדים ולא מן התינוקות אבא שאול אומר מוכרת אשה בארבעה וחמשה דינר כדי לעשות כפה לראשה וכולן שאמרו להטמין אסור
Les collecteurs de la charité leur prennent [des femmes] une petite chose, mais pas une grande chose.
גבאי צדקה לוקחין מהן דבר מועט אבל לא דבר מרובה
Et aux pressureurs d’huile, on achète des olives à la mesure et de l’huile à la mesure, mais pas des olives en petite quantité ni de l’huile en petite quantité. Rabban Chimon ben Gamliel dit : On achète aux femmes des olives pendant la fête en Haute-Galilée, car parfois un homme a honte de vendre à la porte de sa maison et il donne à sa femme, et elle vend.
והבדדין לוקחין מהן זיתים במידה ושמן במידה אבל לא זיתים במועט ושמן במועט רשב"ג אומר לוקחין מנשים זיתים במועד בגליל העליון שפעמים אדם בוש למכור על פתח ביתו ונותן לאשתו ומוכרת
Ravina est arrivé à Me’hoza. Les femmes de Me’hoza sont venues jeter devant lui des chaînes et des bracelets, et il les a acceptés d’elles. Rabba Tosfaa a dit à Ravina : N’a-t-il pas été enseigné : « Les collecteurs de la charité leur prennent une petite chose, mais pas une grande chose » ? Il lui a répondu : Pour les gens de Me’hoza, ce sont de petites choses.
רבינא איקלע לבי מחוזא אתו נשי דבי מחוזא רמו קמיה כבלי ושירי קביל מינייהו א"ל רבה תוספאה לרבינא והתניא גבאי צדקה מקבלין מהן דבר מועט אבל לא דבר מרובה א"ל הני לבני מחוזא דבר מועט נינהו:
MICHNA: Les bourres que le foulon retire sont à lui ; celles que le cardeur retire sont au propriétaire. Le foulon prend trois fils, et ils sont à lui ; au-delà, ils sont au propriétaire. Si c’était du noir sur du blanc, il prend le tout, et ils sont à lui.
מתני׳ מוכין שהכובס מוציא הרי אלו שלו והסורק מוציא הרי אלו של בעה"ב כובס נוטל ג' חוטין והן שלו יתר מכן הרי אלו של בעה"ב אם היה שחור ע"ג הלבן נוטל את הכל והן שלו
Le tailleur qui a laissé de reste du fil suffisant pour coudre, et un morceau d’étoffe de trois [doigts] sur trois, ils sont au propriétaire. Ce que le charpentier retire avec l’herminette est à lui ; avec la hache, au propriétaire. Et s’il travaillait chez le propriétaire, même la sciure est au propriétaire.
החייט ששייר את החוט כדי לתפור בו ומטלית שהיא ג' על ג' הרי אלו של בעה"ב מה שהחרש מוציא במעצד הרי אלו שלו ובכשיל של בעל הבית ואם היה עושה אצל בעה"ב אף הנסרים של בעה"ב:
GUEMARA: Nos maîtres ont enseigné : On achète des bourres au foulon, parce qu’elles sont à lui. Le foulon prend les deux fils supérieurs, et ils sont à lui.
גמ׳ ת"ר לוקחין מוכין מן הכובס מפני שהן שלו הכובס נוטל שני חוטין העליונים והן שלו
Original : Bava Kamma 119a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.