Structure du débat :Baraïta 2Question 1Preuve 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Un bélier vit un navet sur l’ouverture d’une jarre ; il grimpa, monta, mangea le navet et brisa la jarre. Rava le condamna [à payer] le dommage entier pour le navet et pour la jarre. Quelle en est la raison ? Puisqu’il est dans sa manière de manger un navet, il est aussi dans sa manière de grimper et de monter.
ההוא ברחא דחזא ליפתא אפומא דדנא סריך סליק אכלה לליפתא ותבריה לדנא חייביה רבא אליפתא ואדנא נזק שלם מאי טעמא כיון דאורחיה למיכל ליפתא אורחיה נמי לסרוכי ולמסלק
Ilfa a dit : Un animal qui, [se trouvant] dans le domaine public, a tendu le cou et a mangé sur le dos d’un autre [animal] : [le propriétaire] est redevable. Quelle en est la raison ? Le dos de l’autre équivaut à la cour du lésé.
אמר אילפא בהמה ברשות הרבים ופשטה צוארה ואכלה מעל גבי חברתה חייבת מאי טעמא גבי חברתה כחצר הניזק דמי
Disons que ceci le confirme : Si son panier était rejeté sur son dos, et que [l’animal] ait tendu le cou et en ait mangé, [le propriétaire] est redevable ? Comme l’a dit Rava, [il s’agit d’un animal] qui a sauté ; ici aussi, [il s’agit d’un animal] qui a sauté.
Et à propos de quoi a-t-on dit [l’enseignement] de Rava ? À propos de ce qu’a dit Rabbi Ochaya : Un animal dans le domaine public qui a mangé en marchant : [le propriétaire] est exempt ; qui s’est arrêté et a mangé : il est redevable. En quoi est-ce différent quand il marche ? Parce que c’est sa manière ; s’arrêter aussi, c’est sa manière ! Rava a dit : [Il s’agit d’un animal] qui a sauté.
והיכא איתמר דרבא אהא דאמר רבי אושעיא בהמה ברשות הרבים הלכה ואכלה פטורה עמדה ואכלה חייבת מאי שנא הלכה דאורחיה הוא עמדה נמי אורחיה הוא אמר רבא בקופצת
Rabbi Zeïra a demandé : [Un aliment] qui roule, qu’en est-il ? De quoi s’agit-il ? Par exemple, une gerbe se trouvant dans un domaine privé qui roule et passe du domaine privé au domaine public : qu’en est-il ?
בעי ר' זירא מתגלגל מהו היכי דמי כגון דקיימא עמיר ברשות היחיד וקא מתגלגל ואתי מרשות היחיד לרה"ר מאי
Viens et entends, car Rabbi ’Hiya a enseigné : Une charge dont une partie est à l’intérieur et une partie à l’extérieur : si [l’animal] a mangé à l’intérieur, [le propriétaire] est redevable ; s’il a mangé à l’extérieur, il est exempt. N’est-ce pas [un aliment] qui est venu en roulant ? Non : dis plutôt : s’il a mangé ce qui est à l’intérieur, il est redevable ; ce qui est à l’extérieur, il est exempt.
ת"ש דתני רבי חייא משוי מקצתו בפנים ומקצתו בחוץ אכלה בפנים חייבת אכלה בחוץ פטורה מאי לאו מתגלגל ואתי לא אימא אכלה על מה שבפנים חייבת על מה שבחוץ פטורה
À quoi [se rapporte l’exemption dans le domaine public] ? Rav a dit : À tout. Quelle en est la raison ? Quiconque modifie [son domaine], et un autre vient et modifie [lui aussi son comportement], est exempt.
אהייא אמר רב אכולהו מאי טעמא כל המשנה ובא אחר ושינה בו פטור
Et de même Rech Lakich a dit : À tout. Et Rech Lakich suit son raisonnement, car Rech Lakich a dit : Deux vaches dans le domaine public, l’une couchée et l’autre en marche : si celle qui marche a rué contre celle qui est couchée, [le propriétaire] est exempt ; si celle qui est couchée [a rué] contre celle qui marche, il est redevable.
וכן אמר ריש לקיש אכולהו ואזדא ריש לקיש לטעמיה דאמר ריש לקיש שתי פרות ברשות הרבים אחת רבוצה ואחת מהלכת בעטה מהלכת ברבוצה פטורה רבוצה במהלכת חייבת
Disons que Rabbi Yo’hanan n’admet pas [l’avis] de Rech Lakich, même pour les deux vaches ? Non : en réalité il l’admet. Un vêtement, les gens ont coutume de déposer leurs manteaux et de se reposer ; mais pour un animal, ce n’est pas sa manière [de se coucher dans le domaine public].
לימא רבי יוחנן לית ליה דריש לקיש אפילו בשתי פרות לא לעולם אית ליה כסות עבדי אינשי דמנחי גלימי ומתפחי אבל בהמה לאו אורחה
Il a été enseigné conformément à Rabba, et il a été enseigné conformément à Rava. Il a été enseigné conformément à Rabba : Rabbi Chimon bar Yo’haï dit : il ne paie que la valeur de la paille seulement.
תניא כוותיה דרבה תניא כוותיה דרבא תניא כוותיה דרבה רבי שמעון בן יוחי אמר אין משלמת אלא דמי עמיר בלבד
Il a été enseigné conformément à Rava : S’il en a tiré profit, il paie ce dont il a profité. Comment ? S’il a mangé un kav ou deux kavs, on ne dit pas qu’il paie leur valeur, mais on estime combien un homme voudrait [dépenser] pour donner à manger à son animal une chose qui lui convient, même s’il n’en a pas l’habitude. C’est pourquoi, s’il a mangé du blé ou une chose qui lui est néfaste, il est exempt.
תניא כוותיה דרבא אם נהנית משלמת מה שנהנית כיצד אכלה קב או קביים אין אומרים תשלם דמיהן אלא אומדין כמה אדם רוצה להאכיל לבהמתו דבר הראוי לה אע"פ שאינו רגיל לפיכך אכלה חטין או דבר הרע לה פטורה
Rav ’Hisda dit à Rami bar ’Hama : Tu n’étais pas avec nous hier soir à la limite [de Chabbat], où l’on nous a posé des questions excellentes. Il dit : Quelles questions excellentes ? Il lui dit : Celui qui habite dans la cour de son prochain à son insu doit-il lui payer un loyer, ou n’y est-il pas tenu ?
א"ל רב חסדא לרמי בר חמא לא הוית גבן באורתא בתחומא דאיבעיא לן מילי מעלייתא אמר מאי מילי מעלייתא א"ל הדר בחצר חבירו שלא מדעתו צריך להעלות לו שכר או אין צריך
De quoi s’agit-il ? Si l’on dit : dans une cour qui n’est pas destinée à la location et [par] un homme qui n’a pas l’habitude de louer, celui-ci n’en profite pas et celui-là ne perd rien. Et si [c’est] dans une cour destinée à la location et [par] un homme qui a l’habitude de louer, celui-ci en profite et celui-là perd.
היכי דמי אילימא בחצר דלא קיימא לאגרא וגברא דלא עביד למיגר זה לא נהנה וזה לא חסר אלא בחצר דקיימא לאגרא וגברא דעביד למיגר זה נהנה וזה חסר
Il le fallait [pour le cas] d’une cour qui n’est pas destinée à la location et d’un homme qui a l’habitude de louer. Qu’en est-il ? Peut-il lui dire : Que t’ai-je fait perdre ? Ou bien [l’autre] peut-il dire :
לא צריכא בחצר דלא קיימא לאגרא וגברא דעביד למיגר מאי מצי אמר ליה מאי חסרתיך או דלמא מצי אמר
Original : Bava Kamma 20a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.