Structure du débat :Michna 1Baraïta 1Question 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rabbi Yo’hanan n’a-t-il pas dit : La moitié du dommage ne fait de distinction ni pour le domaine privé ni pour le domaine public ? N’est-ce pas [le cas où] il a projeté dans le domaine public et causé un dommage dans le domaine public ? Non : il a projeté dans le domaine public et causé un dommage dans un domaine privé.
והאמר ר' יוחנן אין חצי נזק חלוק לא לרשות היחיד ולא לרשות הרבים מאי לאו התיזה ברשות הרבים והזיקה ברשות הרבים לא התיזה ברה"ר והזיקה ברשות היחיד
Mais n’as-tu pas dit : « Le déplacement initial ne compte pas ici, le dépôt compte ici » ? Il lui répondit : Je me suis rétracté. Et si tu veux, dis : quand Rabbi Yo’hanan l’a dit, c’était au sujet de la corne.
והאמרת עקירה אין כאן הנחה יש כאן א"ל הדרי בי איבעית אימא כי אמר רבי יוחנן אקרן
Rabbi Yehouda Nessia et Rabbi Ochaya étaient assis à la porte de Rabbi Yehouda. Une question surgit entre eux : Si [l’animal] a remué la queue [et causé un dommage], qu’en est-il ? L’autre lui dit : Faut-il donc qu’il la tienne par la queue pour avancer ? S’il en est ainsi, pour la corne aussi disons : faut-il donc qu’il la tienne par la corne pour avancer ?
יתיב רבי יהודה נשיאה ורבי אושעיא אקילעא דרבי יהודה נפק מילתא מבינייהו כשכשה בזנבה מהו א"ל אידך וכי יאחזנה בזנבה וילך אי הכי קרן נמי נימא וכי יאחזנה בקרן וילך
Rav ’Eina a demandé : Si [l’animal] a remué son membre [et causé un dommage], qu’en est-il ? Disons-nous qu’il en est comme de la corne : la corne, n’est-ce pas son instinct qui le pousse ? Ici aussi, il n’y a pas de différence. Ou bien : la corne, son intention est de nuire, tandis qu’ici il n’a pas l’intention de nuire ? La question reste posée.
בעי רב עינא כשכשה באמתה מהו מי אמרינן מידי דהוה אקרן קרן לאו יצרא קתקיף ליה הכא נמי לא שנא או דלמא קרן כוונתו להזיק הא אין כוונתה להזיק תיקו
« Les coqs sont avertis de marcher à leur manière et de briser, etc. » Rav Houna a dit : On ne l’a enseigné que lorsque [la ficelle] s’est attachée d’elle-même ; mais si quelqu’un l’a attachée, il est redevable.
התרנגולין מועדין להלך כדרכן ולשבר וכו' אמר רב הונא לא שנו אלא שנקשר מאליו אבל קשרו אדם חייב
[Si elle] s’est attachée d’elle-même, qui est redevable [de la moitié du dommage] ? Si l’on dit : le propriétaire de la ficelle, de quoi s’agit-il ? S’il l’avait rangée, il est victime d’un cas de force majeure ; et s’il ne l’avait pas rangée, il est négligent [et devrait payer tout] !
נקשר מאליו מאן חייב אילימא בעל הדליל היכי דמי אי דאצנעיה אנוס הוא ואי לא אצנעיה פושע הוא
C’est donc le propriétaire du coq qui est redevable. Mais en quoi est-ce différent [pour] tout le dommage, [dont il est exempt] ? Parce qu’il est écrit : « Quand un homme ouvrira une fosse » (Ex 21, 33) – [le propriétaire de] la fosse [doit être] un homme et non un bœuf. [Pour] la moitié du dommage aussi : [le propriétaire de] la fosse [doit être] un homme et non un bœuf !
אלא חייב בעל תרנגול מאי שנא כוליה נזק דלא דכתיב (שמות כא, לג) כי יפתח איש בור ולא שור בור חצי נזק נמי איש בור ולא שור בור
La Michna parle plutôt d’un cas où [le coq] a projeté [la ficelle d’un coup de patte]. Et ce qui a été dit par Rav Houna a été dit à propos d’un cas général : une ficelle sans propriétaire – Rav Houna a dit : si elle s’est attachée d’elle-même, [le propriétaire du coq] est exempt ; si quelqu’un l’a attachée, il est redevable.
אלא מתני' בדאדייה אדויי וכי אתמר דרב הונא בעלמא אתמר דליל הפקר אמר רב הונא נקשר מאליו פטור קשרו אדם חייב
MICHNA: Comment la dent est-elle avertie de manger ce qui lui convient ? L’animal est averti de manger des fruits et des légumes. S’il a mangé un vêtement ou des ustensiles, [le propriétaire] paie la moitié du dommage. De quoi parle-t-on ? Dans le domaine du lésé ; mais dans le domaine public, il est exempt.
מתני׳ כיצד השן מועדת לאכול את הראוי לה הבהמה מועדת לאכול פירות וירקות אכלה כסות או כלים משלם חצי נזק במה דברים אמורים ברשות הניזק אבל ברשות הרבים פטור
Comment paie-t-il ce dont il a profité ? S’il a mangé au milieu de la place, il paie ce dont il a profité ; sur les côtés de la place, il paie le dommage qu’il a causé. À l’entrée de la boutique, il paie ce dont il a profité ; à l’intérieur de la boutique, il paie le dommage qu’il a causé.
כיצד משלמת מה שנהנית אכלה מתוך הרחבה משלמת מה שנהנית מצדי הרחבה משלמת מה שהזיקה מפתח החנות משלמת מה שנהנית מתוך החנות משלמת מה שהזיקה
GUEMARA: Nos Maîtres ont enseigné : La dent est avertie de manger ce qui lui convient. Comment ? Un animal qui est entré dans la cour du lésé, a mangé des aliments qui lui conviennent et a bu des liquides qui lui conviennent : [le propriétaire] paie le dommage entier. De même, une bête sauvage qui est entrée dans la cour du lésé, a déchiré un animal et en a mangé la chair : il paie le dommage entier.
גמ׳ תנו רבנן השן מועדת לאכול את הראוי לה כיצד בהמה שנכנסה לחצר הניזק ואכלה אוכלין הראויין לה ושתתה משקין הראויין לה משלם נזק שלם וכן חיה שנכנסה לחצר הניזק וטרפה בהמה ואכלה בשר משלם נזק שלם
Une vache qui a mangé de l’orge, un âne qui a mangé des vesces, un chien qui a léché de l’huile ou un porc qui a mangé un morceau de viande : on paie le dommage entier. Rav Papa a dit : Maintenant que tu as dit que toute chose qu’il n’est pas dans sa manière [de manger], mais qu’il mange quand il y est contraint, s’appelle manger, un chat qui a mangé des dattes ou un âne qui a mangé des poissons : on paie le dommage entier.
ופרה שאכלה שעורין וחמור שאכל כרשינן וכלב שליקק את השמן וחזיר שאכל חתיכה של בשר משלמין נזק שלם אמר רב פפא השתא דאמרת כל מידי דלאו אורחיה ואכלה ליה ע"י הדחק שמיה אכילה האי שונרא דאכל תמרי וחמרא דאכיל ביניתא משלם נזק שלם
Un âne mangea du pain et rongea le panier. Rav Yehouda le condamna à payer le dommage entier pour le pain et la moitié du dommage pour le panier. Pourquoi ? Puisqu’il est dans sa manière de manger du pain, il est aussi dans sa manière de ronger le panier ! [C’est un cas] où il a mangé et a ensuite rongé.
ההוא חמרא דאכל נהמא ופלסיה לסלא חייביה רב יהודה לשלם נזק שלם אנהמא ואסלא חצי נזק ואמאי כיון דאורחיה למיכל נהמא אורחיה נמי לפלוסי סלא דאכל והדר פליס
Et le pain est-il dans sa manière ? On objecte : S’il a mangé du pain, de la viande ou un mets cuisiné, il paie la moitié du dommage. Ne s’agit-il pas d’un animal domestique ? Non, d’une bête sauvage.
ופת אורחיה הוא ורמינהו אכלה פת ובשר ותבשיל משלם חצי נזק מאי לאו בבהמה לא בחיה
Une bête sauvage – la viande est dans sa manière ! [Il s’agit de viande] rôtie. Et si tu veux, dis : il s’agit d’une gazelle. Et si tu veux, dis : en réalité, d’un animal domestique, et [il a mangé] sur une table.
חיה בשר אורחיה הוא דמטוי ואיבעית אימא בטביא ואיבעית אימא לעולם בבהמה ובפתורא
Original : Bava Kamma 19b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.