Il nous enseigne qu’en matière d’argent, on ne suit pas la majorité.
קמ"ל דאין הולכין בממון אחר הרוב:
Bava kama 27b בבא קמא
Structure du débat :Question 1Objection 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
« Et qu’un autre soit venu, ait trébuché dessus et l’ait brisée, il est exempt. » Pourquoi est-il exempt ? Il aurait dû regarder en marchant !
ובא אחר ונתקל בה ושברה פטור: אמאי פטור איבעי ליה לעיוני ומיזל
On a dit dans l’école de Rav au nom de Rav : [Il s’agit d’un cas] où l’on remplit tout le domaine public de tonneaux. Chmouel a dit : On l’a enseigné pour l’obscurité. Rabbi Yo’hanan a dit : Dans un angle.
אמרי דבי רב משמיה דרב בממלא רה"ר כולה חביות שמואל אמר באפילה שנו רבי יוחנן אמר בקרן זוית
Rav Papa a dit : La Michna n’est précise que selon Chmouel ou selon Rabbi Yo’hanan ; car si c’était selon Rav, pourquoi parler précisément de « trébuché » ? Même s’il l’avait brisée [volontairement, il serait exempt] !
אמר רב פפא לא דיקא מתניתין אלא או כשמואל או כרבי יוחנן דאי כרב מאי אריא נתקל אפילו שבר נמי
Rav Zevid a dit au nom de Rava : Il en est de même même s’il l’a brisée ; et s’il enseigne « trébuché », c’est parce qu’il voulait enseigner dans la fin : « Et s’il a subi un dommage à cause d’elle, le propriétaire du tonneau est redevable de son dommage », [ce qui s’applique] précisément [à celui qui a] trébuché, mais pas [à celui qui l’a] brisée. Quelle en est la raison ? C’est lui qui s’est causé un dommage à lui-même. [C’est pourquoi] il enseigne « trébuché » dans la première partie.
אמר רב זביד משמיה דרבא הוא הדין דאפי' שבר והאי דקתני נתקל איידי דבעי למתני סיפא ואם הוזק בה בעל חבית חייב בנזקו דדוקא נתקל אבל שבר לא מאי טעמא הוא דאזיק אנפשיה קתני רישא נתקל
Rabbi Abba dit à Rav Achi : Ainsi dit-on en Occident au nom de Rabbi ’Oulla : Parce que les gens n’ont pas coutume de regarder [attentivement] les chemins.
אמר ליה ר' אבא לרב אשי הכי אמרי במערבא משמיה דר' עולא לפי שאין דרכן של בני אדם להתבונן בדרכים
Il y eut un cas à Nehardea, et Chmouel le déclara redevable ; [un cas] à Poumbedita, et Rava le déclara redevable.
הוה עובדא בנהרדעא וחייב שמואל בפומבדיתא וחייב רבא
Chmouel, c’est compréhensible : conformément à son enseignement. Mais Rava, disons qu’il est de l’avis de Chmouel ?
בשלמא שמואל כשמעתיה אלא רבא לימא כשמואל ס"ל
Rav Papa a dit : C’était dans l’angle d’un pressoir ; puisqu’ils travaillent avec permission [à cet endroit], il aurait dû regarder en marchant.
אמר רב פפא קרנא דעצרא הוי דכיון דברשות קעבדי איבעי ליה לעיוני ומיזל
Rav ’Hisda envoya [demander] à Rav Na’hman : On a dit : pour un coup de genou, trois [séla’im] ; pour un coup de pied, cinq ; pour un coup [de mâchoire], treize. Pour un coup de manche de pioche et un coup de fer de pioche, qu’en est-il ?
שלח ליה רב חסדא לר"נ הרי אמרו לרכובה שלש ולבעיטה חמש ולסנוקרת שלש עשרה לפנדא דמרא ולקופינא דמרא מאי
Il lui envoya [la réponse] : ’Hisda, ’Hisda, tu perçois des amendes en Babylonie ? Dis-moi comment s’est passée l’affaire elle-même.
שלח ליה חסדא חסדא קנסא קא מגבית בבבל אימא לי גופא דעובדא היכי הוה
Il lui envoya [dire] : Il y avait un puits appartenant à deux [personnes], dont chacun puisait chaque jour [à tour de rôle]. L’un vint puiser un jour qui n’était pas le sien. [L’autre] lui dit : C’est mon jour ! Il n’y prêta pas attention. Il prit un manche de pioche et le frappa.
שלח ליה דההוא גרגותא דבי תרי דכל יומא הוה דלי חד מנייהו אתא חד קא דלי ביומא דלא דיליה א"ל יומא דידי הוא לא אשגח ביה שקל פנדא דמרא מחייה
Il lui dit : Cent coups de manche pour le frapper ! Même selon celui qui dit qu’un homme ne se fait pas justice lui-même, en cas de perte, un homme se fait justice lui-même.
א"ל מאה פנדי בפנדא למחייה אפילו למ"ד לא עביד איניש דינא לנפשיה במקום פסידא עביד איניש דינא לנפשיה
Car il a été dit : Rav Yehouda a dit : Un homme ne se fait pas justice lui-même. Rav Na’hman a dit : Un homme se fait justice lui-même.
דאתמר רב יהודה אמר לא עביד איניש דינא לנפשיה רב נחמן אמר עביד איניש דינא לנפשיה
Là où il y a une perte, tous s’accordent qu’un homme se fait justice lui-même. Là où ils divergent, c’est là où il n’y a pas de perte. Rav Yehouda dit : Un homme ne se fait pas justice lui-même, car puisqu’il n’y a pas de perte, qu’il aille devant le juge. Rav Na’hman dit : Un homme se fait justice lui-même, car puisqu’il agit conformément au droit, il n’a pas à se donner cette peine.
היכא דאיכא פסידא כ"ע לא פליגי דעביד איניש דינא לנפשיה כי פליגי היכא דליכא פסידא רב יהודה אמר לא עביד איניש דינא לנפשיה דכיון דליכא פסידא ליזיל קמיה דיינא ר"נ אמר עביד איניש דינא לנפשיה דכיון דבדין עביד לא טרח
Rav Kahana objecta : Ben Bag Bag dit : N’entre pas dans la cour de ton prochain pour prendre ce qui t’appartient sans permission, de peur de paraître à ses yeux comme un voleur ; mais brise-lui les dents et dis-lui : Je prends ce qui est à moi.
מתיב רב כהנא בן בג בג אומר אל תיכנס לחצר חברך ליטול את שלך שלא ברשות שמא תראה עליו כגנב אלא שבור את שיניו ואמור לו שלי אני נוטל
Il lui répondit :
א"ל
Original : Bava Kamma 27b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.