sont exempts. Rabbi Yehouda ben Betéra dit : [S’ils l’ont frappé] l’un après l’autre, le dernier est redevable, car il a hâté sa mort.
פטורין ר' יהודה בן בתירא אומר בזה אחר זה האחרון חייב מפני שקירב מיתתו
Bava kama 27a בבא קמא
Structure du débat :Michna 1Question 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Si un bœuf est venu et l’a reçu sur ses cornes, c’est la controverse de Rabbi Yichmaël, fils de Yo’hanan ben Berokah, et des Rabbanan. Car il a été enseigné : « Il donnera le rachat de sa vie » (Ex 21, 30) – la valeur du lésé. Rabbi Yichmaël, fils de Rabbi Yo’hanan ben Berokah, dit : la valeur de l’auteur du dommage.
בא שור וקבלו בקרניו פלוגתא דר' ישמעאל בנו של יוחנן בן ברוקא ורבנן דתניא (שמות כא, ל) ונתן פדיון נפשו דמי ניזק ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקא אומר דמי מזיק
Et Rabba a dit : S’il est tombé du haut d’un toit et a pénétré une femme, il est redevable des quatre choses ; et [s’il s’agit de] sa belle-sœur [en attente de lévirat], il ne l’a pas acquise.
ואמר רבה נפל מראש הגג ונתקע באשה חייב בד' דברים וביבמתו לא קנה
Il est redevable du dommage, de la douleur, des soins et de l’arrêt de travail, mais pas de la honte, car nous avons appris : On n’est redevable de la honte que si on en avait l’intention.
חייב בנזק בצער בריפוי בשבת אבל בשת לא דתנן אינו חייב על הבשת עד שיהא מתכוין
Et Rabba a dit : S’il est tombé du haut d’un toit par un vent inhabituel et a causé un dommage et une honte, il est redevable du dommage et exempt des quatre choses. [S’il est tombé] par un vent habituel et a causé un dommage et une honte, il est redevable des quatre choses et exempt de la honte. Et s’il s’est retourné, il est redevable même de la honte.
ואמר רבה נפל מראש הגג ברוח שאינה מצויה והזיק ובייש חייב על הנזק ופטור בד' דברים ברוח מצויה והזיק ובייש חייב בד' דברים ופטור על הבשת ואם נתהפך חייב אף על הבשת
Car il a été enseigné : Puisqu’il est dit « et elle étend la main » (Dt 25, 11), ne sais-je pas qu’elle l’a saisi ? Pourquoi le verset dit-il « et elle saisit » ? Pour t’apprendre que, dès lors qu’il avait l’intention de nuire, même s’il n’avait pas l’intention de faire honte, [il est redevable de la honte].
דתניא ממשמע שנאמר (דברים כה, יא) ושלחה ידה איני יודע שהחזיקה מה ת"ל והחזיקה לומר לך כיון שנתכוין להזיק אע"פ שלא נתכוין לבייש
Et Rabba a dit : S’il lui a posé une braise sur le cœur et qu’il en soit mort, il est exempt ; sur son vêtement et qu’il ait brûlé, il est redevable.
ואמר רבה הניח לו גחלת על לבו ומת פטור על בגדו ונשרף חייב
Rava a dit : Les deux, nous les avons appris [dans des Michnayot]. Sur le cœur, car nous avons appris : S’il l’a maintenu dans le feu ou dans l’eau et qu’il ne puisse en sortir et soit mort, il est redevable ; s’il l’a poussé dans le feu ou dans l’eau et qu’il puisse en sortir et soit mort, il est exempt.
אמר רבא תרוייהו תננהי על לבו דתנן כבש עליו לתוך האור או לתוך המים ואינו יכול לעלות משם ומת חייב דחפו לתוך האור או לתוך המים ויכול לעלות משם ומת פטור
Son vêtement, car nous avons appris : « Déchire mon vêtement », « brise ma cruche » : il est redevable ; « à condition d’être exempt » : il est exempt.
בגדו דתנן קרע את כסותי שבר את כדי חייב על מנת לפטור פטור
Rabba a demandé : S’il a posé une braise sur le cœur de son esclave, qu’en est-il ? Est-ce comme son corps ou est-ce comme son bien ? Si tu dois conclure que c’est comme son corps, [s’il l’a posée sur] son bœuf, qu’en est-il ?
בעי רבה הניח גחלת על לב עבדו מהו כגופו דמי או כממונו דמי אם תמצא לומר כגופו דמי שורו מהו
Il a ensuite tranché : son esclave est comme son corps, son bœuf est comme son bien.
הדר פשטה עבדו כגופו שורו כממונו:
Nous reviendrons à toi, « Comment le pied ».
הדרן עלך כיצד רגל
MICHNA: Celui qui dépose une cruche dans le domaine public, et qu’un autre soit venu, ait trébuché dessus et l’ait brisée, [ce dernier] est exempt. Et s’il a subi un dommage à cause d’elle, le propriétaire du tonneau est redevable de son dommage.
מתני׳ המניח את הכד ברה"ר ובא אחר ונתקל בה ושברה פטור ואם הוזק בה בעל החבית חייב בנזקו:
GUEMARA: Il a commencé par « cruche » et a terminé par « tonneau ».
גמ׳ פתח בכד וסיים בחבית
Et nous avons aussi appris : Celui-ci vient avec son tonneau et celui-là vient avec sa poutre ; si la cruche de l’un s’est brisée contre la poutre de l’autre, il est exempt. Il a commencé par « tonneau » et a terminé par « cruche ».
ותנן נמי זה בא בחביתו וזה בא בקורתו נשברה כדו של זה בקורתו של זה פטור פתח בחבית וסיים בכד
Et nous avons aussi appris : Celui-ci vient avec son tonneau de vin et celui-là vient avec sa cruche de miel ; le tonneau de miel s’est fendu, et celui-ci a répandu son vin et a sauvé le miel dans [son récipient] : il n’a droit qu’à son salaire. Il a commencé par « cruche » et a terminé par « tonneau ».
ותנן נמי זה בא בחביתו של יין וזה בא בכדו של דבש נסדקה חבית של דבש ושפך זה יינו והציל את הדבש לתוכו אין לו אלא שכרו פתח בכד וסיים בחבית
Rav Papa a dit : La cruche, c’est la même chose que le tonneau. Quelle conséquence pratique cela a-t-il ? Pour l’achat et la vente.
אמר רב פפא היינו כד היינו חבית למאי נפקא מינה למקח וממכר
De quoi s’agit-il ? Si l’on dit : dans un lieu où l’on n’appelle pas la cruche « tonneau » ni le tonneau « cruche », on ne les appelle pas ainsi !
היכי דמי אילימא באתרא דכדא לא קרו חבית וחבית לא קרו כדא הא לא קרו לה
Il le fallait [pour le cas] où la majorité appelle la cruche « cruche » et le tonneau « tonneau », mais où certains appellent aussi le tonneau « cruche » et la cruche « tonneau ». Tu aurais pu dire : suis la majorité.
לא צריכא דרובא קרו לה לכדא כדא ולחביתא חביתא ואיכא נמי דקרו לחביתא כדא ולכדא חביתא מהו דתימא זיל בתר רובא
Original : Bava Kamma 27a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.