Et Rabbi Yo’hanan a dit : La controverse porte sur [la période] après la chute.
ורבי יוחנן אמר לאחר נפילה מחלוקת
Bava kama 29b בבא קמא
Structure du débat :Question 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Mais au moment de la chute, qu’en est-il ? De l’avis de tous il est exempt ? Mais puisque Rabbi Yo’hanan dit plus loin : « Ne dis pas que la Michna est de Rabbi Meïr, qui dit que celui qui trébuche est négligent », il s’ensuit que Rabbi Meïr rend redevable !
אבל בשעת נפילה מאי דברי הכל פטור והא מדקאמר רבי יוחנן לקמן לא תימא מתניתין ר"מ היא דאמר נתקל פושע הוא מכלל דרבי מאיר מחייב
Alors, qu’en est-il ? De l’avis de tous il est redevable ? Mais puisque Rabbi Yo’hanan dit plus loin : « Ne dis pas que la Michna est de Rabbi Meïr, qui dit que celui qui trébuche est négligent », il s’ensuit que les Rabbanan exemptent !
אלא מאי דברי הכל חייב והא מדקאמר ר' יוחנן לקמן לא תימא מתניתין ר"מ היא דאמר נתקל פושע הוא מכלל דפטרי רבנן
Il nous enseigne plutôt ceci : celui qui abandonne ce qui cause ses dommages dans ce cas-ci, c’est là que les Rabbanan exemptent, parce qu’il est contraint ; mais celui qui abandonne ce qui cause ses dommages dans les autres cas, ils le rendent redevable.
אלא הא קמ"ל דמפקיר נזקיו דהכא הוא דפטרי רבנן דאנוס הוא אבל מפקיר נזקיו דעלמא מחייבי
Il a été dit : Celui qui abandonne ce qui cause ses dommages – Rabbi Yo’hanan et Rabbi Éléazar : l’un dit qu’il est redevable, et l’autre dit qu’il est exempt.
איתמר מפקיר נזקיו רבי יוחנן ור"א חד אמר חייב וחד אמר פטור
Disons que celui qui rend redevable est selon Rabbi Meïr, et celui qui exempte selon les Rabbanan ?
לימא מאן דמחייב כר"מ ומאן דפטר כרבנן
Selon Rabbi Meïr, personne ne diverge. Là où ils divergent, c’est selon les Rabbanan. Celui qui exempte est selon les Rabbanan ; et celui qui rend redevable te dira : Moi, je parle même selon les Rabbanan : les Rabbanan n’exemptent que celui qui abandonne ce qui cause ses dommages dans ce cas-ci, parce qu’il est contraint ; mais celui qui abandonne ce qui cause ses dommages dans les autres cas, ils le rendent redevable.
אליבא דר"מ כ"ע לא פליג כי פליגי אליבא דרבנן מאן דפטר כרבנן ומאן דמחייב אמר לך אנא דאמרי אפי' לרבנן עד כאן לא פטרי רבנן אלא במפקיר נזקיו דהכא משום דאנוס הוא אבל מפקיר נזקיו דעלמא מחייבי
Concluons que c’est Rabbi Éléazar qui dit qu’il est redevable, car Rabbi Éléazar a dit au nom de Rabbi Yichmaël : Deux choses ne sont pas dans la possession de l’homme, et le texte les a considérées comme si elles étaient dans sa possession, et ce sont : une fosse dans le domaine public et le ’hamets à partir de la sixième heure. Concluons-le.
תסתיים דר"א הוא דאמר חייב דאמר רבי אלעזר משום רבי ישמעאל שני דברים אינן ברשותו של אדם ועשאן הכתוב כאילו הן ברשותו ואלו הן בור ברשות הרבים וחמץ משש [שעות] ולמעלה תסתיים
Mais Rabbi Éléazar a-t-il dit cela ? Rabbi Éléazar n’a-t-il pas dit l’inverse ? Car nous avons appris : Celui qui retourne du fumier dans le domaine public, et qu’un autre en ait subi un dommage, est redevable de son dommage. Et Rabbi Éléazar a dit : On ne l’a enseigné que lorsqu’il avait l’intention de l’acquérir ; mais s’il n’avait pas l’intention de l’acquérir, il est exempt. Il en ressort que celui qui abandonne ce qui cause ses dommages est exempt !
ומי אמר רבי אלעזר הכי והא אמר רבי אלעזר איפכא דתנן ההופך את הגלל ברה"ר והוזק בהן אחר חייב בנזקו ואמר ר"א לא שנו אלא שנתכוין לזכות בהן אבל לא נתכוין לזכות בהן פטור אלמא מפקיר נזקיו פטור
Rav Ada bar Ahava a dit : [Il s’agit d’un cas] où il l’a remis à sa place. Ravina a dit : À quoi ressemble [le cas] de Rav Ada bar Ahava ? À celui qui trouve une fosse découverte, la recouvre, puis la découvre de nouveau.
אמר רב אדא בר אהבה שהחזירה למקומה אמר רבינא משל דרב אדא בר אהבה למה הדבר דומה למוצא בור מגולה וכסהו וחזר וגילהו
Mar Zoutra, fils de Rav Mari, dit à Ravina : Est-ce comparable ? Là-bas, l’acte du premier n’a pas été écarté ; ici, l’acte du premier a été écarté !
א"ל מר זוטרא בריה דרב מרי לרבינא מי דמי התם לא אסתלק להו מעשה ראשון הכא אסתלק להו מעשה ראשון
Cela ne ressemble qu’à celui qui trouve une fosse découverte, la comble, puis la creuse de nouveau : l’acte du premier a été écarté, et elle se trouve dans sa possession.
הא לא דמי אלא למוצא בור מגולה וטממה וחזר וחפרה דאסתלקו להו מעשה ראשון וקיימא לה ברשותו
Rav Achi a plutôt dit : Lorsqu’il l’a retourné à moins de trois [paumes du sol].
אלא אמר רב אשי כשהפכה לפחות משלשה
Et qu’est-ce qui a contraint Rabbi Éléazar à l’établir dans le cas où il l’a retourné à moins de trois [paumes], la raison étant qu’il avait l’intention de l’acquérir, mais que s’il n’avait pas l’intention de l’acquérir, non ? Qu’il l’établisse au-dessus de trois [paumes], et même s’il n’avait pas l’intention de l’acquérir, il serait redevable !
ומאי דוחקיה דר"א לאוקמיה כגון שהפכה לפחות מג' וטעמא דכי נתכוין לזכות בה הא אין מתכוין לזכות בה לא לוקמה למעלה מג' ואע"ג דלא נתכוין לזכות בה חייב
Rava a dit : La Michna lui posait une difficulté : pourquoi parler précisément de « retourner » ? Qu’il enseigne « soulever » ! Déduis-en donc que tout [fumier] retourné l’est à moins de trois [paumes].
אמר רבא מתני' קשיתיה מאי אריא הפך לתני הגביה אלא ש"מ כל הפך למטה משלשה הוא
Et puisque Rabbi Éléazar dit qu’il est redevable, Rabbi Yo’hanan dit qu’il est exempt.
ומדרבי אלעזר אמר חייב ר' יוחנן אמר פטור
Mais Rabbi Yo’hanan a-t-il dit cela ? N’avons-nous pas appris : Celui qui cache des épines ou du verre, celui qui fait sa clôture avec des épines, et [celui dont] la clôture est tombée dans le domaine public, et qu’un autre en ait subi un dommage, est redevable de son dommage.
ומי א"ר יוחנן הכי והתנן המצניע את הקוץ ואת הזכוכית והגודר גדרו בקוצים וגדר שנפל לרשות הרבים והוזק בהן אחר חייב בנזקו
Et Rabbi Yo’hanan a dit : On ne l’a enseigné que lorsque [les épines] dépassent ; mais si elles sont à ras, il est exempt. À ras, pour quelle raison est-il exempt ? N’est-ce pas parce que c’est pour lui une fosse dans son domaine ? Il s’ensuit que la responsabilité est celle d’une fosse dans le domaine public. Il en ressort que celui qui abandonne ce qui cause ses dommages est redevable !
ואמר רבי יוחנן לא שנו אלא במפריח אבל במצמצם פטור מצמצם מאי טעמא פטור לאו משום דהויא ליה בור ברשותו מכלל דחיובא דבור ברשות הרבים הוא אלמא מפקיר נזקיו חייב
Non : en réalité, je te dis que celui qui abandonne ce qui cause ses dommages est exempt. Et à ras, pour quelle raison est-il exempt ? Parce qu’il a été dit à ce sujet : Rav A’ha, fils de Rav Ika, a dit : Parce que les gens n’ont pas coutume de se frotter contre les murs.
לא לעולם אימא לך מפקיר נזקיו פטור ומצמצם מ"ט פטור משום דאתמר עלה אמר רב אחא בריה דרב איקא לפי שאין דרכן של בני אדם להתחכך בכתלים
Mais Rabbi Yo’hanan a-t-il dit cela ? Rabbi Yo’hanan n’a-t-il pas dit : La halakha est selon une Michna anonyme ? Et nous avons appris : Celui qui creuse une fosse dans le domaine public, et qu’un bœuf ou un âne y soit tombé et en soit mort, est redevable.
ומי אמר ר' יוחנן הכי והא א"ר יוחנן הלכה כסתם משנה ותנן החופר בור ברה"ר ונפל לתוכו שור או חמור ומת חייב
En réalité donc, Rabbi Yo’hanan dit qu’il est redevable.
אלא לעולם רבי יוחנן אמר חייב
Et puisque Rabbi Yo’hanan dit qu’il est redevable, Rabbi Éléazar dit qu’il est exempt. Mais Rabbi Éléazar n’a-t-il pas dit
ומדרבי יוחנן אמר חייב ר"א אמר פטור והאמר ר"א
Original : Bava Kamma 29b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.