puisqu’il est engagé envers le lésé, ce n’est pas en son pouvoir ? Il lui dit : il n’est pas vendu.
כיון דמשעבד ליה לניזק לאו כל כמיניה א"ל אינו מכור
Bava kama 33b בבא קמא
Structure du débat :Question 2Objection 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Mais n’est-il pas enseigné : « S’il l’a vendu, il est vendu, et [le lésé] le reprend en recouvrement » ? Puisqu’il le reprend en recouvrement, en quoi est-il vendu ? Pour le labour.
והתניא מכרו מכור חוזר וגובהו וכי מאחר שחוזר וגובהו למה מכור לרידיא
Déduis-en que [pour] celui qui emprunte puis vend des biens meubles, le tribunal recouvre pour [le créancier] sur eux ? C’est différent là-bas, car c’est comme s’il l’avait constitué en gage (apotiké).
ש"מ לוה ומוכר מטלטלין ב"ד גובין לו מהם שאני התם דכמאן דעשאו אפותיקי דמי
Mais Rava n’a-t-il pas dit : s’il a constitué son esclave en gage et l’a vendu, le créancier recouvre sur lui ; [s’il a constitué] son bœuf en gage et l’a vendu, le créancier ne recouvre pas sur lui ?
והאמר רבא עשה עבדו אפותיקי ומכרו ב"ח גובה הימנו שורו אפותיקי ומכרו אין ב"ח גובה הימנו
L’esclave, quelle en est la raison ? Parce que [la chose] fait du bruit. Celui-ci aussi, puisqu’il a encorné, cela fait du bruit, car on l’appelle « le bœuf encorneur ».
עבד מ"ט משום דאית ליה קלא האי נמי כיון דנגח קלא אית ליה דתורא נגחנא קרו ליה
Rav Ta’hlifa d’Occident enseigna devant Rabbi Abbahou : s’il l’a vendu, il n’est pas vendu ; s’il l’a consacré, il est consacré.
תני רב תחליפא בר מערבא קמיה דרבי אבהו מכרו אין מכור הקדישו מוקדש
Qui l’a vendu ? Diras-tu l’auteur du dommage : « s’il l’a vendu, il n’est pas vendu » — de qui est-ce ? C’est de Rabbi Akiva, qui dit que le bœuf est attribué en propre ; et « s’il l’a consacré, il est consacré » — nous en venons à Rabbi Yichmaël, qui dit que le bœuf est estimé au tribunal !
מכרו מאן אילימא מזיק מכרו אין מכור מני ר"ע היא דאמר הוחלט השור והקדישו מוקדש אתאן לרבי ישמעאל דאמר יושם השור בב"ד
Mais [si c’est] le lésé : « s’il l’a vendu, il n’est pas vendu » — de qui est-ce ? De Rabbi Yichmaël ; « s’il l’a consacré, il est consacré » — nous en venons à Rabbi Akiva !
אלא ניזק מכרו אינו מכור מני רבי ישמעאל הקדישו מוקדש אתאן לר"ע
En réalité, [il s’agit de] l’auteur du dommage, et c’est l’avis de tous : « s’il l’a vendu, il n’est pas vendu », même selon Rabbi Yichmaël, puisqu’il est engagé envers le lésé ;
לעולם מזיק ודברי הכל מכרו אינו מכור אפילו לרבי ישמעאל דהא משעבדא ליה לניזק
« s’il l’a consacré, il est consacré », même selon Rabbi Akiva, en raison [de la règle] de Rabbi Abbahou. Car Rabbi Abbahou a dit : c’est une mesure préventive, de peur qu’on ne dise qu’un bien consacré sort [de sa sainteté] sans rachat.
הקדישו מוקדש אפילו לר"ע משום דר' אבהו דא"ר אבהו גזירה שמא יאמרו הקדש יוצא בלא פדיון:
Nos maîtres ont enseigné : un bœuf inoffensif qui a causé un dommage : avant qu’il n’ait comparu en justice, s’il l’a vendu, il est vendu ; s’il l’a consacré, il est consacré ; s’il l’a abattu ou donné en cadeau, ce qu’il a fait est fait. Après qu’il a comparu en justice, s’il l’a vendu, il n’est pas vendu ; s’il l’a consacré, il n’est pas consacré ; s’il l’a abattu ou donné en cadeau, il n’a rien fait du tout.
ת"ר שור תם שהזיק עד שלא עמד בדין מכרו מכור הקדישו מוקדש שחטו ונתנו במתנה מה שעשה עשוי משעמד בדין מכרו אינו מכור הקדישו אינו מוקדש שחטו ונתנו במתנה לא עשה ולא כלום
Si des créanciers ont devancé [le lésé] et l’ont saisi, qu’il ait contracté la dette avant d’avoir causé le dommage ou qu’il ait causé le dommage avant d’avoir contracté la dette, ils n’ont rien fait du tout, car [le dommage] n’est payé que sur [le bœuf] lui-même.
קדמו בעלי חובות והגביהו בין חב עד שלא הזיק בין הזיק עד שלא חב לא עשו ולא כלום לפי שאין משתלם אלא מגופו
Un [bœuf] averti qui a causé un dommage, qu’il ait comparu en justice ou non : s’il l’a vendu, il est vendu ; s’il l’a consacré, il est consacré ; s’il l’a abattu ou donné en cadeau, ce qu’il a fait est fait. Si des créanciers ont devancé [le lésé] et l’ont saisi, qu’il ait contracté la dette avant d’avoir causé le dommage ou qu’il ait causé le dommage avant d’avoir contracté la dette, ce qu’il a fait est fait, car [le dommage] n’est payé que sur les meilleurs biens.
מועד שהזיק בין שעמד בדין בין שלא עמד בדין מכרו מכור הקדישו מוקדש שחטו ונתנו במתנה מה שעשה עשוי קדמו בעלי חובות והגביהו בין חב עד שלא הזיק בין הזיק עד שלא חב מה שעשה עשוי לפי שאין משתלם אלא מן העלייה:
Le maître a dit : « S’il l’a vendu, il est vendu » — pour le labour.
אמר מר מכרו מכור לרדיא
« S’il l’a consacré, il est consacré » — en raison [de la règle] de Rabbi Abbahou.
הקדישו מוקדש משום דרבי אבהו
« S’il l’a abattu ou donné en cadeau, ce qu’il a fait est fait. » Cela va pour « s’il l’a donné en cadeau, ce qu’il a fait est fait » : pour le labour. Mais s’il l’a abattu, que [le lésé] vienne et se fasse payer sur sa viande !
שחטו ונתנו במתנה מה שעשה עשוי בשלמא נתנו במתנה מה שעשה עשוי לרדיא אלא שחטו ליתי ולשתלם מבשריה
Car il est enseigné : « vivant » — je n’ai que [le cas où il est] vivant ; s’il l’a abattu, d’où [le sait-on] ? L’Écriture dit : « Ils vendront le bœuf » — en tout état de cause.
דתניא חי אין לי אלא חי שחטו מנין ת"ל ומכרו את השור מ"מ
Rav Chizvi a dit : ce n’est nécessaire que pour la dépréciation due à l’abattage.
אמר רב שיזבי לא נצרכא אלא לפחת שחיטה
Rav Houna, fils de Rav Yehochoua, a dit : cela signifie que celui qui porte atteinte au gage d’autrui est exempt.
אמר רב הונא בריה דרב יהושע זאת אומרת המזיק שעבודו של חבירו פטור
C’est évident ! Tu aurais pu dire que c’est là-bas seulement [qu’il est exempt], parce qu’il peut lui dire : « Je ne t’ai rien fait perdre », puisqu’il peut lui dire : « Je ne t’ai pris que du vent » ; mais qu’en général il devrait être tenu. Il nous apprend [que non].
פשיטא מהו דתימא התם הוא דא"ל לא חסרתיך ולא מידי דא"ל זיקא בעלמא הוא דשקלי מינך אבל בעלמא ליחייב קמ"ל
Cela aussi, Rabba l’a dit. Car Rabba a dit : celui qui brûle les titres de créance d’autrui est exempt.
הא נמי רבה אמרה דאמר רבה השורף שטרותיו של חבירו פטור
Tu aurais pu dire que c’est là-bas seulement, parce qu’il peut lui dire : « Je n’ai brûlé chez toi que du simple papier » ; mais là où il a creusé dans [un champ hypothéqué] des fosses, des tranchées et des grottes, il devrait être tenu. Il nous apprend [que non], car ici c’est comme celui qui y a creusé des fosses, des tranchées et des grottes, et on dit : « ce qu’il a fait est fait ».
מהו דתימא התם הוא דא"ל ניירא בעלמא קלאי מינך אבל היכא דחפר בה בורות שיחין ומערות ליחייב קמ"ל דהא הכא כמאן דחפר בה בורות שיחין ומערות דמי וקאמר מה שעשה עשוי
« Si des créanciers ont devancé [le lésé] et l’ont saisi, qu’il ait contracté la dette avant d’avoir causé le dommage ou qu’il ait causé le dommage avant d’avoir contracté la dette, il n’a rien fait du tout, car on ne paie que sur [le bœuf] lui-même. »
קדמו בעלי חובות והגביהו בין חב עד שלא הזיק בין הזיק עד שלא חב לא עשה ולא כלום לפי שאין משלם אלא מגופו
Cela va [quand] il a causé le dommage avant de contracter la dette : les lésés ont priorité. Mais [quand] il a contracté la dette avant d’avoir causé le dommage, le créancier a priorité !
בשלמא הזיק עד שלא חב ניזקין קדמו אבל חב עד שלא הזיק ב"ח קדים
Original : Bava Kamma 33b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.