Structure du débat :Michna 1Question 2Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Et même [quand] il a causé le dommage avant de contracter la dette, le créancier a priorité ! Déduis-en qu’un créancier postérieur qui a devancé [l’autre] et recouvré, ce qu’il a recouvré n’est pas recouvré ?
ואפילו הזיק עד שלא חב בעל חוב קדים ש"מ ב"ח מאוחר שקדם וגבה מה שגבה לא גבה
Non. En réalité je te dirai : ce qu’il a recouvré est recouvré ; mais c’est différent là-bas, car [le lésé] peut lui dire : « Même s’il était chez toi, n’aurais-je pas recouvré sur toi ? Car de ce bœuf qui m’a causé un dommage, je me fais payer. »
לא לעולם אימא לך מה שגבה גבה ושאני התם דא"ל אילו גבך הוה לא מינך הוה גבי ליה דהאי תורא דאזקן מיניה משתלמנא:
Nos maîtres ont enseigné : un bœuf valant deux cents [zouz] qui a encorné un bœuf valant deux cents et l’a blessé pour cinquante zouz, et [le bœuf blessé] s’est amélioré et vaut quatre cents zouz, alors que s’il ne l’avait pas blessé, il vaudrait huit cents zouz : il paie selon [la valeur] au moment du dommage.
ת"ר שור שוה מאתים שנגח שור שוה מאתים וחבל בו בחמשים זוז ושבח ועמד על ארבע מאות זוז שאלמלא (לא) הזיקו היה עומד על שמנה מאות זוז נותן כשעת הנזק
Le maître a dit : « Si [le bœuf] auteur du dommage s’est amélioré, il paie selon le moment du dommage. » De qui est-ce ? C’est de Rabbi Yichmaël, qui dit que [le lésé] est un créancier et que c’est de l’argent qu’il lui réclame.
אמר מר שבח מזיק נותן כשעת הנזק מני ר' ישמעאל היא דאמר בעל חוב הוא וזוזי הוא דמסיק ליה
Dis la fin : « S’il a dépéri, selon le moment de la comparution en justice » — nous en venons à Rabbi Akiva, qui dit qu’ils sont associés ! Le début serait de Rabbi Yichmaël et la fin de Rabbi Akiva ?
Si c’est quand il l’a engraissé, dis le début : « [le bœuf blessé] s’est amélioré et vaut quatre cents zouz : il lui paie selon le moment du dommage. » Si c’est quand il l’a engraissé, faut-il le dire ?
אי כשפיטמו אימא רישא שבח ועמד על ד' מאות זוז נותן לו כשעת הנזק אי כשפיטמו צריכא למימר
Rav Papa a dit : le début, tu le trouves aussi bien quand il l’a engraissé que quand il s’est amélioré de lui-même, et il fallait nous apprendre que là où il s’est amélioré de lui-même, il lui paie selon le moment du dommage ; la fin, tu ne la trouves que quand il l’a engraissé.
אמר רב פפא רישא משכחת לה בין דפטמה פטומי בין דשבחא ממילא ואצטריך לאשמועינן דהיכא דשבחא ממילא נותן לו כשעת הנזק סיפא לא משכחת לה אלא כשפטמו
« S’il a dépéri, selon le moment de la comparution en justice. » Dépéri à cause de quoi ? Si l’on dit qu’il a dépéri à cause du travail, [l’auteur du dommage] peut lui dire : « C’est toi qui l’as fait dépérir, et moi je devrais payer ? »
כחש כשעת העמדה בדין כחש מחמת מאי אילימא דכחשא מחמת מלאכה לימא ליה את מכחשת ואנא יהיבנא
MICHNA: Un bœuf valant deux cents [zouz] qui a encorné un bœuf valant deux cents, et la carcasse ne vaut rien : Rabbi Meïr a dit : c’est à ce propos qu’il est dit : « Ils vendront le bœuf vivant et en partageront le prix » (Ex 21, 35).
מתני׳ שור שוה מאתים שנגח שור שוה מאתים ואין הנבילה יפה כלום אמר ר"מ על זה נאמר (שמות כא, לה) ומכרו את השור החי וחצו את כספו
Rabbi Yehouda lui dit : et c’est ainsi la halakha ? Tu as accompli « Ils vendront le bœuf vivant et en partageront le prix », mais tu n’as pas accompli « et ils partageront aussi le mort » ! Et quel est [le cas] ? Un bœuf valant deux cents qui a encorné un bœuf valant deux cents, et la carcasse vaut cinquante zouz : celui-ci prend la moitié du vivant et la moitié du mort, et celui-là prend la moitié du vivant et la moitié du mort.
א"ל רבי יהודה וכן הלכה קיימת ומכרו את השור החי וחצו את כספו ולא קיימת וגם המת יחצון ואיזה זה שור שוה מאתים שנגח שור שוה מאתים והנבילה יפה חמשים זוז שזה נוטל חצי החי וחצי המת וזה נוטל חצי החי וחצי המת:
GUEMARA: Nos maîtres ont enseigné : un bœuf valant deux cents qui a encorné un bœuf valant deux cents, et la carcasse vaut cinquante zouz : celui-ci prend la moitié du vivant et la moitié du mort, et celui-là prend la moitié du vivant et la moitié du mort ; et c’est là le bœuf dont parle la Torah — paroles de Rabbi Yehouda.
גמ׳ ת"ר שור שוה מאתים שנגח שור שוה מאתים והנבילה יפה חמשים זוז זה נוטל חצי החי וחצי המת וזה נוטל חצי החי וחצי המת וזהו שור האמור בתורה דברי רבי יהודה
Rabbi Meïr dit : ce n’est pas là le bœuf dont parle la Torah, mais un bœuf valant deux cents qui a encorné un bœuf valant deux cents, et la carcasse ne vaut rien : c’est à ce propos qu’il est dit : « Ils vendront le bœuf vivant et en partageront le prix ». Mais comment j’accomplis « et ils partageront aussi le mort » ? La dépréciation causée par la mort, on la partage sur le vivant.
רבי מאיר אומר אין זהו שור האמור בתורה אלא שור שוה מאתים שנגח לשור שוה מאתים ואין הנבילה יפה כלום על זה נאמר ומכרו את השור החי וחצו את כספו אלא מה אני מקיים וגם את המת יחצון פחת שפחתו מיתה מחצין בחי
Or, tant selon Rabbi Meïr que selon Rabbi Yehouda, celui-ci prend cent vingt-cinq et celui-là prend cent vingt-cinq ; quelle [différence] y a-t-il entre eux ?
מכדי בין ר"מ בין רבי יהודה האי מאה ועשרים וחמשה שקיל והאי מאה ועשרים וחמשה שקיל מאי בינייהו
Rava a dit : il y a entre eux la dépréciation de la carcasse. Rabbi Meïr pense que la dépréciation de la carcasse est [à la charge] du lésé, et Rabbi Yehouda pense que la dépréciation de la carcasse est pour moitié [à la charge] de l’auteur du dommage.
אמר רבא פחת נבילה איכא בינייהו רבי מאיר סבר פחת נבילה דניזק הוי ורבי יהודה סבר פחת נבילה דמזיק הוי פלגא
Original : Bava Kamma 34a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.