Un autre n’a pas la crainte de son maître ; celui-ci a la crainte de son maître [et aurait dû sortir].
אחר לית ליה אימתא דרביה האי אית ליה אימתא דרביה
Bava kama 33a בבא קמא
Structure du débat :Michna 2Baraïta 1Question 5
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rav Zevid, au nom de Rava, l’enseignait sur ceci : « Et il atteint » (Dt 19, 5) — à l’exclusion de celui qui se présente lui-même. D’ici Rabbi Eliézer ben Ya’akov a dit : celui de la main de qui une pierre est partie, et qu’un autre a sorti la tête et l’a reçue, est exempt. Rabbi Yossé bar ’Hanina a dit : il est exempt de l’exil, et tenu des quatre choses.
רב זביד משמיה דרבא מתני לה אהא ומצא פרט לממציא את עצמו מכאן א"ר אליעזר בן יעקב מי שיצתה אבן מתחת ידו והוציא הלה את ראשו וקיבלה פטור א"ר יוסי בר חנינא פטור מגלות וחייב בארבעה דברים
Celui qui l’enseigne sur ceci, à plus forte raison [l’applique-t-il] au premier cas ; et celui qui l’enseigne sur le premier cas, [dit] que dans celui-ci il est totalement exempt.
מאן דמתני לה אהא כ"ש אקמייתא ומאן דמתני לה אקמייתא אבל אהא פטור לגמרי:
Nos maîtres ont enseigné : des ouvriers qui sont venus réclamer leur salaire au maître de maison, et que le bœuf du maître de maison les a encornés, ou que le chien du maître de maison les a mordus et [l’un] en est mort, [le maître] est exempt. D’autres disent : les ouvriers ont le droit de réclamer leur salaire au maître de maison [et il est donc tenu].
ת"ר פועלים שבאו לתבוע שכרן מבעל הבית ונגחן שורו של בעל הבית ונשכן כלבו של בעה"ב ומת פטור אחרים אומרים רשאין פועלין לתבוע שכרן מבעל הבית
Quel est le cas ? S’il est fréquemment en ville, quelle est la raison des « autres » ? S’il est fréquemment à la maison, quelle est la raison du premier Tanna ?
ה"ד אי דשכיח במתא מ"ט דאחרים אי דשכיח בבית מ"ט דת"ק
Ce n’est nécessaire que pour un homme qui est tantôt présent, tantôt absent, et [l’ouvrier] a appelé à la porte, et il leur a répondu : « Oui. » L’un pense que « oui » signifie « entre » ; et l’autre pense que « oui » signifie « reste à ta place ».
לא צריכא בגברא דשכיח ולא שכיח וקרי אבבא ואמר להו אין מר סבר אין עול תא משמע ומ"ס אין קום אדוכתך משמע
Il est enseigné [une baraïta] selon celui qui dit que « oui » signifie « reste à ta place ». Car il est enseigné : un ouvrier qui est entré réclamer son salaire au maître de maison, et que le bœuf du maître de maison l’a encorné ou que son chien l’a mordu, [le maître] est exempt, bien qu’il soit entré avec permission. Pourquoi est-il exempt ? N’est-ce pas qu’il a appelé à la porte et qu’on lui a répondu « oui » ? Déduis-en que « oui » signifie « reste à ta place ».
תניא כמ"ד אין קום אדוכתך משמע דתניא פועל שנכנס לתבוע שכרו מבעה"ב ונגחו שורו של בעה"ב או נשכו כלבו פטור אע"פ שנכנס ברשות אמאי פטור אלא לאו דקרי אבבא ואמר ליה אין וש"מ אין קום אדוכתך משמע:
MICHNA: Deux bœufs inoffensifs (tam) qui se sont blessés l’un l’autre : on paie sur l’excédent la moitié du dommage. Tous deux avertis (mou’ad) : on paie sur l’excédent le dommage entier.
מתני׳ שני שוורין תמין שחבלו זה את זה משלמין במותר חצי נזק שניהן מועדין משלמין במותר נזק שלם
L’un inoffensif et l’autre averti : [si] l’averti [a blessé] l’inoffensif, on paie sur l’excédent le dommage entier ; [si] l’inoffensif [a blessé] l’averti, on paie sur l’excédent la moitié du dommage.
אחד תם ואחד מועד מועד בתם משלם במותר נ"ש תם במועד משלם במותר חצי נזק
De même, deux hommes qui se sont blessés l’un l’autre paient sur l’excédent le dommage entier.
וכן שני אנשים שחבלו זה בזה משלמין במותר נזק שלם
Un homme [qui a blessé un bœuf] averti, ou un [bœuf] averti [qui a blessé] un homme : on paie sur l’excédent le dommage entier. Un homme [et un bœuf] inoffensif, ou un inoffensif [et] un homme : [si] l’homme [a blessé] l’inoffensif, on paie sur l’excédent le dommage entier ; [si] l’inoffensif [a blessé] l’homme, on paie sur l’excédent la moitié du dommage. Rabbi Akiva dit : même un inoffensif qui a blessé un homme paie sur l’excédent le dommage entier.
אדם במועד ומועד באדם משלם במותר נזק שלם אדם בתם ותם באדם אדם בתם משלם במותר נזק שלם תם באדם משלם במותר חצי נזק ר' עקיבא אומר אף תם שחבל באדם משלם במותר נזק שלם:
GUEMARA: Nos maîtres ont enseigné : « Selon cette même règle il lui sera fait » (Ex 21, 31) : comme la règle du bœuf [qui frappe] un bœuf, ainsi est la règle du bœuf [qui frappe] un homme. De même que pour le bœuf [qui frappe] un bœuf, l’inoffensif paie la moitié du dommage et l’averti le dommage entier, de même pour le bœuf [qui frappe] un homme, l’inoffensif paie la moitié du dommage et l’averti le dommage entier.
גמ׳ ת"ר (שמות כא, לא) כמשפט הזה יעשה לו כמשפט שור בשור כך משפט שור באדם מה שור בשור תם משלם חצי נזק ומועד נזק שלם אף שור באדם תם משלם חצי נזק ומועד נזק שלם
Rabbi Akiva dit : « Selon cette même règle » — selon celle d’en bas et non selon celle d’en haut.
ר' עקיבא אומר כמשפט הזה כתחתון ולא כעליון
Pourrait-on penser qu’il paie sur les meilleurs biens ? L’Écriture dit : « il lui sera fait » — il paie sur [le bœuf] lui-même, et il ne paie pas sur les meilleurs biens.
יכול משלם מן העלייה ת"ל יעשה לו מגופו משלם ואינו משלם מן העלייה
Et les Sages, pourquoi ont-ils besoin de cela ? Pour l’exempter des quatre choses.
ורבנן זה למה לי לפוטרו מארבעה דברים
Et Rabbi Akiva, d’où tire-t-il [la règle] de l’exempter des quatre choses ? Il la tire de : « Un homme qui fait une blessure à son prochain » (Lv 24, 19) — un homme [qui blesse] son prochain, et non un bœuf [qui blesse] son prochain.
ורבי עקיבא לפוטרו מארבעה דברים מנא ליה נפקא ליה (ויקרא כד, יט) מאיש כי יתן מום בעמיתו איש בעמיתו ולא שור בעמיתו
Et les Sages ? Si [on l’apprenait] de ce [verset], j’aurais dit [que cela exempte] de la douleur seule, mais que les frais médicaux et le chômage, je dirais qu’il les lui donne ; il nous apprend [que non].
ורבנן אי מההיא הוה אמינא צער לחודיה אבל ריפוי ושבת אימא ליתן ליה קמ"ל:
MICHNA: Un bœuf valant un mané qui a encorné un bœuf valant deux cents [zouz], et la carcasse ne vaut rien : [le lésé] prend le bœuf.
מתני׳ שור שוה מנה שנגח שור שוה מאתים ואין הנבילה יפה כלום נוטל את השור:
GUEMARA: Notre Michna, de qui est-elle ? Elle est de Rabbi Akiva. Car il est enseigné : « Le bœuf est estimé au tribunal — paroles de Rabbi Yichmaël. Rabbi Akiva dit : le bœuf est attribué en propre [au lésé]. »
גמ׳ מתניתין מני רבי עקיבא היא דתניא יושם השור בב"ד דברי רבי ישמעאל רבי עקיבא אומר הוחלט השור
Sur quoi divergent-ils ? Rabbi Yichmaël pense : [le lésé] est un créancier, et c’est de l’argent qu’il lui réclame ; et Rabbi Akiva pense : ils sont associés.
במאי קמיפלגי ר' ישמעאל סבר בעל חוב הוא וזוזי הוא דמסיק ליה ור' עקיבא סבר שותפי נינהו
Et ils divergent sur ce verset : « Ils vendront le bœuf vivant et en partageront le prix » (Ex 21, 35). Rabbi Yichmaël pense : c’est au tribunal que le Miséricordieux adresse l’injonction ; et Rabbi Akiva pense : c’est au lésé et à l’auteur du dommage que le Miséricordieux adresse l’injonction.
וקמיפלגי בהאי קרא (שמות כא, לה) ומכרו את השור החי וחצו את כספו ר' ישמעאל סבר לבי דינא קמזהר רחמנא ור"ע סבר לניזק ומזיק מזהר להו רחמנא
Quelle [différence pratique] y a-t-il entre eux ? Il y a entre eux [le cas où] le lésé l’a consacré.
מאי בינייהו הקדישו ניזק איכא בינייהו
Rava demanda à Rav Na’hman : si l’auteur du dommage l’a vendu, selon Rabbi Yichmaël, qu’en est-il ? Puisque Rabbi Yichmaël a dit qu’il est un créancier et que c’est de l’argent qu’il lui réclame, est-il vendu ? Ou peut-être,
בעא מיניה רבא מר"נ מכרו מזיק לר' ישמעאל מהו כיון דא"ר ישמעאל בעל חוב הוא וזוזי הוא דמסיק ליה מכור או דלמא
Original : Bava Kamma 33a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.