il le rendra à celui d’avant », il faudrait [dire] « à tous » !
יחזיר לשלפניו לכולם מבעי ליה
Bava kama 36b בבא קמא
Structure du débat :Question 4Objection 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rava a dit : en réalité, [elle est] selon Rabbi Yichmaël, qui dit qu’ils sont des créanciers ; et quant à ce qui te faisait difficulté, [à savoir qu’au lieu de] « le dernier, chaque fois, est avantagé » il faudrait [dire] « le premier, chaque fois, est avantagé », de quoi traitons-nous ici ? Par exemple, du cas où le lésé s’en est saisi pour recouvrer sur lui, et il est devenu à son égard comme un gardien rémunéré quant aux dommages [qu’il cause].
אמר רבא לעולם כר' ישמעאל דאמר בעלי חובות נינהו ודקשיא לך אחרון אחרון נשכר ראשון ראשון נשכר מבעי ליה הב"ע כגון שתפסו ניזק לגבות הימנו ונעשה עליו כשומר שכר לנזקין
S’il en est ainsi, [au lieu de] « s’il reste en lui un excédent, il le rendra à celui d’avant », il faudrait [dire] « il le rendra au propriétaire » !
אי הכי יש בו מותר יחזיר לשלפניו יחזיר לבעלים מבעי ליה
Ravina a dit : voici ce qu’on enseigne : s’il reste un excédent dans ses dommages, il le rendra à celui d’avant.
אמר רבינא הכי קתני אם יש בו מותר בנזקיו יחזיר לשלפניו
Et de même, quand Ravin est venu, il a dit au nom de Rabbi Yo’hanan : ils ont traité [cette Michna] du point de vue de la négligence des gardiens.
וכן כי אתא רבין אמר ר' יוחנן משום פשיעת שומרין נגעו בה
Comment l’as-tu établie ? Selon Rabbi Yichmaël. S’il en est ainsi, dis la fin : « Rabbi Chimon dit : un bœuf valant deux cents qui a encorné un bœuf valant deux cents, et la carcasse ne vaut rien : celui-ci prend un mané et celui-là prend un mané.
במאי אוקימתא כר' ישמעאל אי הכי אימא סיפא ר' שמעון אומר שור שוה מאתים שנגח שור שוה מאתים ואין הנבלה יפה כלום זה נוטל מנה וזה נוטל מנה
S’il a encore encorné un autre bœuf valant deux cents, le dernier prend un mané, et quant à celui d’avant, celui-ci prend cinquante zouz et celui-là prend cinquante zouz. S’il a encore encorné un bœuf valant deux cents, le dernier prend un mané, celui d’avant prend cinquante zouz, et les deux premiers un dinar d’or. »
חזר ונגח שור אחר שוה מאתים האחרון נוטל מנה ושלפניו זה נוטל חמשים זוז וזה נוטל חמשים זוז חזר ונגח שור שוה מאתים האחרון נוטל מנה ושלפניו נוטל חמשים זוז ושנים הראשונים דינר זהב
Nous en venons à Rabbi Akiva, qui dit que c’est un bœuf d’associés ! Le début serait de Rabbi Yichmaël et la fin de Rabbi Akiva ?
אתאן לר' עקיבא דאמר תורא דשותפי הוא רישא ר' ישמעאל וסיפא ר' עקיבא
On dit : oui. Car Chmouel a dit à Rav Yehouda : « Homme à la dent aiguisée, laisse la Michna et viens avec moi : le début est de Rabbi Yichmaël et la fin de Rabbi Akiva. »
אמרי אין דהא אמר ליה שמואל לרב יהודה שיננא שבוק מתניתין ותא בתראי רישא ר' ישמעאל וסיפא ר' עקיבא
(Il a été dit aussi : Rabbi Yo’hanan a dit : il y a entre eux [le cas où] le lésé l’a consacré.)
(אתמר נמי אמר ר' יוחנן הקדישו ניזק איכא בינייהו)
Nous avons appris là-bas : celui qui donne une gifle sonore à son prochain lui donne un sela’. Rabbi Yehouda dit au nom de Rabbi Yossé le Galiléen : un mané.
תנן התם התוקע לחבירו נותן לו סלע ר' יהודה אומר משום ר"י הגלילי מנה
Un homme donna une gifle sonore à son prochain. Rav Toviya bar Matna envoya [demander] à Rav Yossef : avons-nous appris un sela’ tyrien, ou avons-nous appris un sela’ provincial ?
ההוא גברא דתקע לחבריה שלחיה רב טוביה בר מתנה לקמיה דרב יוסף סלע צורי תנן או סלע מדינה תנן
Il lui dit : vous l’avez appris : « et les deux premiers un dinar d’or ». Et s’il te venait à l’esprit que le Tanna enseigne [en] sela’ provincial, qu’il poursuive la division et enseigne jusqu’à douze [bœufs] et un sela’ !
אמר ליה תניתוה ושנים הראשונים דינר זהב ואי סלקא דעתך תני תנא סלע מדינה נפלוג ונתני עד תריסר וסלע
Il lui dit : le Tanna est-il comme un colporteur, pour énumérer sans fin ?
א"ל תנא כי רוכלא ליתני וליזיל
Qu’en est-il donc ? On l’a résolu à partir de ce qu’a dit Rav Yehouda au nom de Rav : tout argent mentionné dans la Torah est de l’argent tyrien, et celui des [ordonnances] des Sages est de l’argent provincial.
מאי הוי עלה פשטוה מהא דאמר רב יהודה אמר רב כל כסף האמור בתורה כסף צורי ושל דבריהם כסף מדינה
Cet homme dit : puisque c’est un demi-zouz, je n’en veux pas ; qu’on le donne aux pauvres. Puis il revint lui dire : qu’on me le donne, j’irai me rétablir avec.
אמר ליה ההוא גברא הואיל ופלגא דזוזא הוא לא בעינא נתביה לעניים הדר אמר ליה נתביה ניהלי איזיל ואברי ביה נפשאי
Rav Yossef lui dit : les pauvres l’ont déjà acquis ; et bien qu’il n’y ait pas de pauvres ici, nous, nous sommes la main des pauvres. Car Rav Yehouda a dit au nom de Chmouel : les orphelins
א"ל רב יוסף כבר זכו ביה עניים ואף על גב דליכא עניים הכא אנן יד עניים אנן דאמר רב יהודה אמר שמואל יתומים
Original : Bava Kamma 36b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.