n’ont pas besoin de prosboul.
אינן צריכין פרוזבול
Bava kama 37a בבא קמא
Structure du débat :Michna 1Question 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Et de même Rami bar ’Hama a enseigné : les orphelins n’ont pas besoin de prosboul, [car] Rabban Gamliel et son tribunal étaient les pères des orphelins.
וכן תני רמי בר חמא היתומים אינן צריכין פרוזבול ר"ג ובית דינו אביהן של יתומין היו
’Hanan le Mauvais donna une gifle sonore à un homme. Il vint devant Rav Houna, qui lui dit : va lui donner un demi-zouz. Il avait un zouz [usé et] marqué ; il voulait le lui donner [et reprendre] de lui un demi-zouz, mais [la pièce] ne lui était pas acceptée. Il lui donna alors une autre gifle et la lui donna.
חנן בישא תקע ליה לההוא גברא אתא לקמיה דרב הונא א"ל זיל הב ליה פלגא דזוזא הוה ליה זוזא מכא בעי למיתבה ליה מיניה פלגא דזוזא לא הוה משתקיל ליה תקע ליה אחרינא ויהביה נהליה:
MICHNA: Un bœuf qui est averti pour son espèce et n’est pas averti pour ce qui n’est pas de son espèce, averti pour l’homme et non averti pour la bête, averti pour les petits et non averti pour les grands : pour ce à l’égard de quoi il est averti, il paie le dommage entier ; et pour ce à l’égard de quoi il n’est pas averti, il paie la moitié du dommage.
מתני׳ שור שהוא מועד למינו ואינו מועד לשאינו מינו מועד לאדם ואינו מועד לבהמה מועד לקטנים ואינו מועד לגדולים את שהוא מועד לו משלם נזק שלם ואת שאינו מועד לו משלם חצי נזק
On dit devant Rabbi Yehouda : [et s’il] est averti pour les Chabbats et non averti pour les jours de semaine ? Il leur dit : pour les Chabbats, il paie le dommage entier ; pour les jours de semaine, il paie la moitié du dommage.
אמרו לפני רבי יהודה ה"ז מועד לשבתות ואינו מועד לחול אמר להם לשבתות משלם נזק שלם לימות החול משלם חצי נזק
Quand est-il [de nouveau] inoffensif ? Quand il s’en est abstenu pendant trois Chabbats.
אימתי הוא תם משיחזור בו ג' ימי שבתות:
GUEMARA: Il a été dit : Rav Zevid a dit : nous avons appris « et n’est pas averti » ; Rav Papa a dit : nous avons appris « n’est pas averti ».
גמ׳ איתמר רב זביד אמר ואינו מועד תנן רב פפא אמר אינו מועד תנן
Rav Zevid a dit : nous avons appris « et n’est pas averti » — [donc] sans précision, il est averti [pour tout] ; Rav Papa a dit : nous avons appris « n’est pas averti » — car sans précision, il n’est pas averti.
רב זביד אמר ואינו מועד תנן הא סתמא הוי מועד רב פפא אמר אינו מועד תנן דסתמא לא הוי מועד
רב זביד דייק מסיפא רב פפא דייק מרישא
Rav Zevid déduit de la fin, car on enseigne : « averti pour les petits et non averti pour les grands ». Cela va si tu dis qu’on enseigne « et n’est pas averti » — [donc] sans précision il est averti ; il nous apprend ceci : même des petits aux grands, sans précision il est averti.
רב זביד דייק מסיפא דקתני מועד לקטנים ואינו מועד לגדולים אי אמרת בשלמא ואינו מועד קתני הא סתמיה הוי מועד הא קמ"ל דאפי' מקטנים לגדולים נמי מסתמא הוי מועד
Mais si tu dis qu’on enseigne « n’est pas averti », [c’est que] sans précision il n’est pas averti.
אלא אי אמרת אינו מועד קתני סתמא לא הוי מועד
Or, maintenant qu’on peut dire que des petits [qu’il a encornés] à d’autres petits quelconques, sans précision il n’est pas averti, faut-il dire que des petits aux grands il n’est pas averti ?
השתא י"ל מקטנים לקטנים דעלמא סתמא לא הוי מועד מקטנים לגדולים צריכא למימר דלא הוי מועד
Et Rav Papa pourrait te dire : c’était nécessaire. Il t’aurait venu à l’esprit de dire : puisqu’il s’est déchaîné contre cette espèce, il s’est déchaîné contre elle sans différence entre ses grands et ses petits ; il nous apprend qu’il n’est pas averti.
ורב פפא אמר לך אצטריך סלקא דעתיך אמינא הואיל ופרץ ביה בההוא מינא פרץ ביה לא שנא גדולים דידיה ולא שנא קטנים דידיה קמ"ל דלא הוי מועד
Rav Papa déduit du début, car on enseigne : « averti pour l’homme, n’est pas averti pour la bête ». Cela va si tu dis que nous avons appris « n’est pas averti » — sans précision il n’est pas averti ; il nous apprend ceci : même de l’homme à la bête, sans précision il n’est pas averti.
רב פפא דייק מרישא דקתני מועד לאדם אינו מועד לבהמה אי אמרת בשלמא אינו מועד תנן סתמא לא הוי מועד הא קמ"ל דאפילו מאדם לבהמה נמי סתמא לא הוי מועד
Mais si tu dis qu’on enseigne « et n’est pas averti » — [donc] sans précision il est averti — maintenant qu’on peut dire que d’une bête à une [autre] bête, sans précision il est averti, faut-il dire que de l’homme à la bête il est averti ?
אלא אי אמרת ואינו מועד קתני הא סתמא הוי מועד השתא י"ל מבהמה לבהמה סתמא הוי מועד מאדם לבהמה צריכא למימר דהוי מועד
Et Rav Zevid pourrait te dire : le début porte sur le retour [à l’état inoffensif]. Par exemple, s’il était averti pour l’homme et averti pour la bête, et qu’il s’est abstenu à l’égard de la bête, en ce qu’il s’est trouvé trois fois auprès d’une bête sans l’encorner. Tu aurais pu dire : puisqu’il ne s’est pas abstenu à l’égard de l’homme, le retour pour la bête n’est pas un retour ; il nous apprend que le retour pour la bête, du moins, est un retour.
ורב זביד אמר לך רישא אחזרה קאי כגון דהוה מועד לאדם ומועד לבהמה והדר ביה מבהמה דקאי גבי בהמה תלתא זימני ולא נגח מהו דתימא כיון דלא הדר ביה מאדם חזרה דבהמה לאו חזרה היא קמ"ל דחזרה דבהמה מיהא חזרה היא
On objecta : Soumkhos dit : averti pour l’homme, il est averti pour la bête, par raisonnement a fortiori : s’il l’est pour l’homme, pour la bête à plus forte raison. Il en découle que le premier Tanna dit qu’il n’est pas averti.
מיתיבי סומכוס אומר מועד לאדם מועד לבהמה מק"ו ומה לאדם מועד לבהמה לכ"ש מכלל דת"ק אינו מועד קאמר
Rav Zevid lui dit : Soumkhos porte sur le retour, et voici ce qu’il dit au premier Tanna : quant à ce que tu dis, que le retour pour la bête est un retour — le retour pour la bête n’est pas un retour, par raisonnement a fortiori à partir de l’homme : s’il ne s’est pas abstenu à l’égard de l’homme, à l’égard de la bête, à plus forte raison !
א"ל רב זביד סומכוס אחזרה קאי והכי קא"ל לת"ק דקאמרת חזרה דבהמה חזרה היא חזרה דבהמה לאו חזרה היא מק"ו מאדם ומה מאדם לא קא מהדר ביה מבהמה לא כ"ש
Rav Achi a dit : viens et entends : « On dit devant Rabbi Yehouda : [et s’il] est averti pour les Chabbats et non averti pour les jours de semaine ? Il leur dit : pour les Chabbats, il paie le dommage entier ; pour les jours de semaine, il paie la moitié du dommage. »
אמר רב אשי ת"ש אמרו לפני רבי יהודה ה"ז מועד לשבתות ואינו מועד לימות החול אמר להן לשבתות משלם נזק שלם לימות החול משלם חצי נזק
Cela va si tu dis qu’on enseigne « et n’est pas averti » : c’est une question qu’ils lui posent, et lui leur répond. Mais si tu dis qu’on enseigne « n’est pas averti », c’est un enseignement qu’ils lui apprennent ; et de plus, que leur répond-il ?
אי אמרת בשלמא ואינו מועד קתני שיולי הוא דקא משיילי [ליה] והוא נמי קמהדר להו אלא אי אמרת אינו מועד קתני אגמורי הוא דקא מגמרי ליה ותו איהו מאי קא מהדר להו
Rav Yannaï a dit : on le déduit aussi du début, car on enseigne : « pour ce à l’égard de quoi il est averti, il paie le dommage entier ; et pour ce à l’égard de quoi il n’est pas averti, il paie la moitié du dommage ».
אמר רב ינאי מרישא נמי דיקא דקתני את שמועד לו משלם נזק שלם ואת שאינו מועד לו [משלם] ח"נ
Cela va si tu dis qu’on enseigne « et n’est pas averti » : il l’explique.
אי אמרת בשלמא ואינו מועד קתני פרושי קא מפרש לה
Mais si tu dis qu’on enseigne « n’est pas averti », il l’a [déjà] tranché ; que signifie de plus « pour ce à l’égard de quoi il est averti, il paie le dommage entier ; et pour ce à l’égard de quoi il n’est pas averti, il paie la moitié du dommage » ? Ne nous a-t-il pas appris jusqu’ici que là-bas il paie la moitié du dommage et que l’averti paie le dommage entier ?
אלא אי אמרת אינו מועד קתני פסקה מאי תו את שמועד לו משלם נזק שלם ואת שאינו מועד לו משלם ח"נ עד השתא לא אשמעינן דהתם משלם ח"נ ומועד משלם נזק שלם
Et si tu veux dire aussi que [l’avis] de Rav Papa est fondé : s’il a encorné un bœuf, un âne et un chameau, il devient averti pour tout.
ואת"ל נמי איתא לדרב פפא נגח שור חמור וגמל נעשה מועד לכל:
Nos maîtres ont enseigné : s’il a vu un bœuf et l’a encorné, [un] bœuf et ne l’a pas encorné, [un] bœuf et l’a encorné, [un] bœuf et ne l’a pas encorné, [un] bœuf et l’a encorné, [un] bœuf et ne l’a pas encorné, il devient averti par alternance pour les bœufs.
ת"ר ראה שור נגח שור לא נגח שור נגח שור לא נגח שור נגח שור לא נגח נעשה מועד לסירוגין לשוורים:
Nos maîtres ont enseigné : s’il a vu un bœuf et l’a encorné, un âne et ne l’a pas encorné, un cheval et l’a encorné, un chameau et ne l’a pas encorné, un mulet et l’a encorné, un onagre et ne l’a pas encorné, il devient averti par alternance pour tout.
ת"ר ראה שור נגח חמור לא נגח סוס נגח גמל לא נגח פרד נגח ערוד לא נגח נעשה מועד לסירוגין לכל
Il leur a été demandé : s’il a encorné
איבעיא להו נגח
Original : Bava Kamma 37a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.