Et s’il ne les a pas abandonnés : selon Chmouel, qui dit : « Nous les avons tous appris de sa fosse », c’est [un cas de] fosse ; et selon Rav, qui dit : « Nous les avons tous appris de son bœuf », c’est [un cas de] bœuf.
ואי דלא אפקרינהו אי לשמואל דאמר כולם מבורו למדנו היינו בור ואי לרב דאמר כולם משורו למדנו היינו שור
En quoi la fosse est-elle différente ? Car dès qu’elle est faite, elle est [source de] dommage, c’est ton bien et sa garde t’incombe ; ceux-ci aussi, dès qu’ils sont placés, ils sont [source de] dommage, c’est ton bien et leur garde t’incombe. Donc le dérivé de la fosse est comme la fosse, et ce qu’a dit Rav Papa concerne le dérivé du mav’é.
מאי שנא בור שכן תחלת עשייתו לנזק וממונך ושמירתו עליך הני נמי תחלת עשייתן לנזק וממונך ושמירתן עליך אלא תולדה דבור כבור וכי קאמר רב פפא אתולדה דמבעה
Quel est-il ? Selon Chmouel, qui dit que le mav’é est la dent, nous avons [déjà] établi que le dérivé de la dent est comme la dent ; selon Rav, qui dit que le mav’é est l’homme, quelles catégories principales et quelles dérivées y a-t-il en lui ?
מאי ניהו אי לשמואל דאמר מבעה זו שן הא אוקימנא תולדה דשן כשן אי לרב דאמר מבעה זה אדם מאי אבות ומאי תולדות אית ביה
Et si tu dis : la catégorie principale est [l’homme] éveillé et la dérivée [l’homme] endormi — n’avons-nous pas appris : « L’homme est toujours [considéré comme] averti, qu’il soit éveillé ou endormi » ?
וכי תימא אב ניעור תולדה ישן והתנן אדם מועד לעולם בין ער בין ישן
Mais [cela concerne] son crachat et sa morve. Comment cela se présente-t-il ? S’ils causent un dommage pendant qu’ils se déplacent, c’est sa force [directe] ; si c’est après qu’ils se sont posés, tant selon Rav que selon Chmouel, c’est [un cas de] fosse. Donc le dérivé du mav’é est comme le mav’é, et ce qu’a dit Rav Papa concerne le dérivé du feu.
אלא אכיחו וניעו היכי דמי אי בהדי דאזלי קמזקי כחו הוה אי בתר דנייח בין לרב בין לשמואל היינו בור אלא תולדה דמבעה כמבעה וכי קאמר רב פפא אתולדה דאש
Le dérivé du feu, quel est-il ? Si l’on dit : sa pierre, son couteau et son fardeau, qu’il a laissés sur le haut de son toit et qui sont tombés par un vent ordinaire et ont causé un dommage — comment cela se présente-t-il ? S’ils causent un dommage pendant qu’ils se déplacent, c’est [un cas de] feu.
תולדה דאש מאי ניהו אילימא אבנו סכינו ומשאו שהניחן בראש גגו ונפלו ברוח מצויה והזיקו היכי דמי אי בהדי דאזלו קא מזקי היינו אש
En quoi le feu est-il différent ? Une force extérieure s’y mêle, c’est ton bien et sa garde t’incombe ; ceux-ci aussi, une force extérieure s’y mêle, c’est ton bien et leur garde t’incombe. Donc le dérivé du feu est comme le feu, et ce qu’a dit Rav Papa concerne le dérivé de la patte.
מ"ש אש דכח אחר מעורב בהן וממונך ושמירתו עליך הני נמי כח אחר מעורב בהן וממונך ושמירתן עליך אלא תולדה דאש כאש וכי קאמר רב פפא אתולדה דרגל
La patte ? Nous avons établi que le dérivé de la patte est comme la patte ! — [Il s’agit] du demi-dommage des cailloux [projetés], que l’on connaît par une loi transmise par tradition.
רגל הא אוקימנא תולדה דרגל כרגל בחצי נזק צרורות דהלכתא גמירי לה
Mais Rava s’est posé la question ! Car Rava a demandé : le demi-dommage des cailloux, le paie-t-on sur le corps [de l’animal] ou le paie-t-on sur les meilleurs biens ?
והא מבעיא בעי רבא דבעי רבא חצי נזק צרורות מגופו משלם או מן העלייה משלם
Rav dit : le mav’é, c’est l’homme, car il est écrit : « La sentinelle a dit : Le matin vient, et aussi la nuit ; si vous voulez demander, demandez » (Is 21, 12).
רב אמר מבעה זה אדם דכתיב (ישעיהו כא, יב) אמר שומר אתא בקר וגם לילה אם תבעיון בעיו
Et Chmouel dit : le mav’é, c’est la dent, car il est écrit : « Comme Ésaü a été fouillé, ses trésors cachés mis à nu ! » (Ab 1, 6). Qu’est-ce qui l’indique ? Ainsi que le traduit Rav Yossef : « Comme Ésaü a été pillé, ses cachettes ont été découvertes ! »
ושמואל אמר מבעה זה השן דכתיב (עובדיה א, ו) איך נחפשו עשו נבעו מצפוניו מאי משמע כדמתרגם רב יוסף איכדין איתבליש עשו אתגלין מטמרוהי
Puisque les versets ne se prêtent exactement ni à l’opinion de l’un ni à celle de l’autre, Rav, pourquoi ne dit-il pas comme Chmouel ? [Parce que la Michna] a mentionné le bœuf, [ce qui inclut] tout ce qui concerne le bœuf.
מכדי קראי לא כמר דייקי ולא כמר דייקי רב מ"ט לא אמר כשמואל תנא שור וכל מילי דשור
Et pour Chmouel aussi, [la Michna] a bien mentionné le bœuf ! Rav Yehouda dit : Elle a mentionné le bœuf pour sa corne et le mav’é pour sa dent, et voici ce qu’elle dit : le cas de la corne, dont le dommage ne procure pas de plaisir, n’est pas semblable au cas de la dent, dont le dommage procure un plaisir ;
ושמואל נמי הא תנא ליה שור אמר רב יהודה תנא שור לקרנו ומבעה לשינו והכי קאמר לא ראי הקרן שאין הנאה להזיקו כראי השן שיש הנאה להזיקה
Original : Bava Kamma 3b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.