et s’il n’y a pas de quoi se faire payer de lui, qu’il prenne le bœuf pour son argent, comme disent les gens : « De ton débiteur, accepte même du son en paiement » !
ואי ליכא לאשתלומי מיניה לישקליה לתורא בזוזי דאמרי אנשי ממרי רשוותך פארי אפרע
Bava kama 46b בבא קמא
Il n’en est besoin que lorsqu’il y a de quoi se faire payer de lui.
לא צריכא דאיכא לאשתלומי מיניה
Rav a dit : c’est une vente erronée — on va d’après la majorité, et la majorité des gens achètent pour le labour ; et Chmouel a dit : il peut lui dire : « C’est pour l’abattage que je te l’ai vendu », et nous n’allons pas d’après la majorité : nous allons d’après la majorité en matière d’interdits, mais en matière d’argent, nous n’allons pas d’après la majorité ; plutôt, celui qui réclame à son prochain doit apporter la preuve.
רב אמר הרי זה מקח טעות זיל בתר רובא ורובא דאינשי לרדיא הוא דזבני ושמואל אמר יכול שיאמר לו לשחיטה מכרתיו לך ולא אזלינן בתר רובא כי אזלינן בתר רובא באיסורא אבל בממונא לא אזלינן בתר רובא אלא המוציא מחבירו עליו הראיה
Une baraïta enseigne de même : un bœuf qui a encorné une vache, et l’on a trouvé son petit à côté d’elle, et l’on ne sait si elle a mis bas avant qu’il ne l’encorne ou après qu’il l’a encornée : il paie la moitié du dommage pour la vache et le quart du dommage pour le petit : paroles de Soumkhos ; et les Sages disent : celui qui réclame à son prochain doit apporter la preuve.
תניא נמי הכי שור שנגח את הפרה ונמצא עוברה בצדה ואינו יודע אם עד שלא נגחה ילדה אם משנגחה ילדה משלם חצי נזק לפרה ורביע נזק לולד דברי סומכוס וחכמים אומרים המוציא מחבירו עליו הראיה
Rabbi Chmouel bar Na’hmani a dit : d’où [sait-on] que celui qui réclame à son prochain doit apporter la preuve ? Car il est dit : « quiconque a une affaire, qu’il s’approche d’eux » (Ex 24, 14) : qu’il apporte la preuve devant eux.
א"ר שמואל בר נחמני מניין להמוציא מחבירו עליו הראיה שנאמר (שמות כד, יד) מי בעל דברים יגש אליהם יגיש ראיה אליהם
Rav Achi objecta : pourquoi ai-je besoin d’un verset ? C’est une évidence : celui qui a mal va chez le médecin !
מתקיף לה רב אשי הא למה לי קרא סברא הוא דכאיב ליה כאיבא אזיל לבי אסיא
Mais le verset [sert] à ce qu’a dit Rav Na’hman au nom de Rabba bar Avouha ; car Rav Na’hman a dit au nom de Rabba bar Avouha : d’où [sait-on] qu’on n’écoute d’abord que le demandeur ? Car il est dit : « quiconque a une affaire, qu’il s’approche d’eux » : qu’il présente ses paroles devant eux.
אלא קרא לכדר"נ אמר רבה בר אבוה דאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה מניין שאין נזקקין אלא לתובע תחלה שנאמר מי בעל דברים יגש אליהם יגיש דבריו אליהם
Les gens de Nehardea disent : parfois on écoute d’abord le défendeur. Dans quel cas ? Quand ses biens se déprécient.
אמרי נהרדעי פעמים שנזקקין לנתבע תחלה והיכי דמי דקא זילי נכסיה:
« De même, une vache qui a encorné un bœuf, etc. » La moitié du dommage et le quart du dommage ? C’est la moitié du dommage qu’il doit payer ; le dommage entier moins un quart, qu’est-ce que cela vient faire ?
וכן פרה שנגחה את השור [וכו'] חצי נזק ורביע נזק פלגא נזקא הוא דבעי שלומי כולי נזקא נכי רבעא מאי עבידתיה
Abayé a dit : « la moitié du dommage » [signifie] un quart du dommage, et « le quart du dommage » un huitième du dommage.
אמר אביי חצי נזק אחד מארבעה בנזק ורביע נזק אחד משמנה בנזק
Mais si la vache et le petit appartiennent à une même personne, il pourrait aussi bien dire au propriétaire de la vache : « Quoi qu’il en soit, donne-moi la moitié du dommage ! » Il n’en est besoin que lorsque la vache appartient à l’un et le petit à un autre.
ואי פרה וולד דחד נינהו ה"נ דמצי א"ל לבעל פרה ממה נפשך חצי נזק הב לי אלא לא צריכא דפרה דחד וולד דחד
Mais s’il a d’abord réclamé au propriétaire de la vache, il lui dirait aussi bien : « C’est ta vache qui m’a causé le dommage ; apporte-moi la preuve que tu as un associé ! »
ואי דקדים תבעיה לבעל פרה תחלה הכי נמי דאמר ליה לבעל פרה פרה דידך אזיקתן הב לי ראיה דאית לך שותפי
[Il s’agit] plutôt du cas où il a d’abord réclamé au propriétaire du petit, car [le propriétaire de la vache] lui dit : « Tu as montré que tu sais que j’ai un associé. »
אלא דקדים תבעיה לבעל ולד תחלה דאמר ליה גלית אדעתך דשותפא אית לי
Certains disent : même s’il a d’abord réclamé au propriétaire de la vache, celui-ci peut le repousser, car il lui dit : « Je sais bien que j’ai un associé. »
איכא דאמרי אף על גב דקדים תבעיה לבעל פרה תחלה מצי מדחי ליה דאמר ליה מידע ידעי (אנא) דשותפא אית לי
Rava a dit : enseigne-t-on donc « un quart du dommage » et « un huitième du dommage » ? On enseigne « la moitié du dommage » et « le quart du dommage » ! Mais Rava a dit : en fait, [il s’agit d’]une vache et d’un petit appartenant à une même personne, et voici ce que nous disons : si la vache est là, on se fait payer la moitié du dommage sur la vache ;
אמר רבא אטו אחד מארבעה בנזק ואחד משמנה בנזק קתני חצי נזק ורביע נזק קתני אלא אמר רבא לעולם בפרה וולד דחד והכי קאמרינן איתה לפרה משתלם חצי נזק מפרה
Original : Bava Kamma 46b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.