si la vache n’est pas là, on se fait payer le quart du dommage sur le petit.
ליתא לפרה משתלם רביע נזק מולד
Bava kama 47a בבא קמא
Structure du débat :Michna 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
La raison est que nous ne savons pas si le petit était avec elle lorsqu’elle a encorné ou non ; mais s’il était évident pour nous que le petit était avec elle lorsqu’elle a encorné, on se ferait payer toute la moitié du dommage sur le petit.
טעמא דלא ידעינן אי הוה ולד בהדה כי נגחה אי לא הוה אבל אי פשיטא לן דהוה ולד בהדה כי נגחה משתלם כוליה חצי נזק מולד
Rava suit sa propre opinion, car Rava a dit : une vache qui a causé un dommage, on se paie sur son petit. Pour quelle raison ? C’est son corps. Une poule qui a causé un dommage, on ne se paie pas sur son œuf. Pour quelle raison ? Ce n’est qu’une simple sécrétion.
רבא לטעמיה דאמר רבא פרה שהזיקה גובה מולדה מאי טעמא גופה היא תרנגולת שהזיקה אינו גובה מביצתה מ"ט פירשא בעלמא הוא
Et Rava a dit : on n’évalue pas la vache à part et le petit à part, mais on évalue le petit sur la vache, car si tu ne dis pas cela, tu te trouves à léser l’auteur du dommage.
ואמר רבא אין שמין לפרה בפני עצמה ולולד בפני עצמו אלא שמין לולד על גב פרה שאם אי אתה אומר כן נמצא אתה מכחיש את המזיק
Et de même tu le trouves pour celui qui coupe la main de l’esclave de son prochain, et de même tu le trouves pour celui qui endommage le champ de son prochain.
וכן אתה מוצא בקוטע יד עבדו של חבירו וכן אתה מוצא במזיק שדה של חבירו
א"ל רב אחא בריה דרבא לרב אשי ואי דינא הוא ליכחוש מזיק
Parce que [l’auteur du dommage] lui dit : « C’est une vache pleine que [mon bœuf] t’a endommagée ; c’est comme vache pleine que je te l’évalue. »
משום דאמר ליה פרה מעברתא אזיקתך פרה מעברתא שיימנא לך
C’est évident : si la vache appartient à l’un et le petit à un autre, l’embonpoint [revient] au propriétaire de la vache ; le gonflement [de la gestation], qu’en est-il ? Rav Papa a dit : au propriétaire de la vache ; Rav A’ha, fils de Rav Ika, a dit : ils partagent. Et la halakha est : ils partagent.
פשיטא פרה דחד וולד דחד פיטמא לבעל פרה נפחא מאי רב פפא אמר לבעל פרה רב אחא בריה דרב איקא אמר חולקין והלכתא חולקין:
MICHNA: Le potier qui a introduit ses pots dans la cour d’un propriétaire sans autorisation, et la bête du propriétaire les a cassés, [celui-ci] est exempt ; et si elle s’est blessée sur eux, le propriétaire des pots est passible. Et s’il les a introduits avec l’autorisation, le propriétaire de la cour est passible.
מתני׳ הקדר שהכניס קדרותיו לחצר בעל הבית שלא ברשות ושברה בהמתו של בעל הבית פטור ואם הוזקה בהן בעל הקדרות חייב ואם הכניס ברשות בעל החצר חייב
S’il a introduit ses fruits dans la cour d’un propriétaire sans autorisation, et la bête du propriétaire les a mangés, [celui-ci] est exempt ; et si elle s’en est trouvée blessée, le propriétaire des fruits est passible. Et s’il les a introduits avec l’autorisation, le propriétaire de la cour est passible.
הכניס פירותיו לחצר בעה"ב שלא ברשות ואכלתן בהמתו של בעל הבית פטור ואם הוזקה בהן בעל הפירות חייב ואם הכניס ברשות בעל החצר חייב
S’il a introduit son bœuf dans la cour d’un propriétaire sans
הכניס שורו לחצר בעל הבית שלא
Original : Bava Kamma 47a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.