mais dans [un bœuf] entièrement averti, on ne trouve aucun aspect inoffensif.
אבל מועד לגמרי לא משכחת ביה צד תמות כלל:
Bava kama 46a בבא קמא
Structure du débat :Michna 1Question 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
« Rabbi Eliézer dit : il n’y a pas de garde pour lui hormis le couteau. » Rabba a dit : quelle est la raison de Rabbi Eliézer ? Le verset dit : « et que son propriétaire ne l’ait pas gardé » (Ex 21, 29) : désormais il n’y a plus de garde pour celui-ci.
ר"א אומר אין לו שמירה אלא סכין (כו'): אמר רבה מאי טעמא דר"א דאמר קרא (שמות כא, כט) ולא ישמרנו שוב אין לו שמירה לזה
Abayé lui dit : dans ce cas, puisqu’il est écrit : « et qu’il ne la couvre pas » (Ex 21, 33), alors désormais il n’y a plus de couverture pour celle-ci !
א"ל אביי אלא מעתה דכתיב (שמות כא, לג) ולא יכסנו נמי שוב אין לו כיסוי לזה
Et si tu dis qu’il en est bien ainsi, n’avons-nous pas appris : s’il l’a couverte comme il convient et qu’un bœuf ou un âne y est tombé et est mort, il est exempt ?
וכי תימא הכי נמי והתנן כסהו כראוי ונפל לתוכו שור או חמור ומת פטור
Mais Abayé a dit : voici la raison de Rabbi Eliézer, comme il est enseigné : Rabbi Nathan dit : d’où [sait-on] qu’on ne doit pas élever un chien méchant dans sa maison ni dresser une échelle branlante dans sa maison ? Car il est dit : « tu ne mettras pas de sang dans ta maison » (Dt 22, 8).
אלא אמר אביי היינו טעמיה דר"א כדתניא ר' נתן אומר מניין שלא יגדל אדם כלב רע בתוך ביתו ואל יעמיד סולם רעוע בתוך ביתו שנאמר (דברים כב, ח) ולא תשים דמים בביתך:
Nous reviendrons à toi, [chapitre] « Le bœuf qui a encorné quatre ou cinq [fois] ».
הדרן עלך שור שנגח ארבע וחמשה
MICHNA: Un bœuf qui a encorné une vache, et l’on a trouvé son petit à côté d’elle, et l’on ne sait si elle a mis bas avant qu’il ne l’encorne ou après qu’il l’a encornée : il paie la moitié du dommage pour la vache et le quart du dommage pour le petit.
מתני׳ שור שנגח את הפרה ונמצא עוברה בצדה ואין ידוע אם עד שלא נגחה ילדה אם משנגחה ילדה משלם חצי נזק לפרה ורביע נזק לולד
De même, une vache qui a encorné un bœuf, et l’on a trouvé son petit à côté d’elle, et l’on ne sait si elle a mis bas avant d’encorner ou après avoir encorné : on se fait payer la moitié du dommage sur la vache et le quart du dommage sur le petit.
וכן פרה שנגחה את השור ונמצא ולדה בצדה ואין ידוע אם עד שלא נגחה ילדה אם משנגחה ילדה משתלם חצי נזק מן הפרה ורביע נזק מן הולד:
GUEMARA: Rav Yehouda a dit au nom de Chmouel : ce sont les paroles de Soumkhos, qui dit qu’une somme en doute se partage ; mais les Sages disent : c’est une grande règle en droit : celui qui réclame à son prochain doit apporter la preuve.
גמ׳ אמר רב יהודה אמר שמואל זו דברי סומכוס דאמר ממון המוטל בספק חולקין אבל חכמים אומרים זה כלל גדול בדין המוציא מחבירו עליו הראיה
Pourquoi dois-je dire « c’est une grande règle en droit » ? C’était nécessaire [pour enseigner] que même si le lésé dit « [j’en suis] certain » et l’auteur du dommage dit « peut-être », celui qui réclame à son prochain doit apporter la preuve.
למה לי למימר זה כלל גדול בדין אצטריך דאפילו ניזק אומר ברי ומזיק אומר שמא המוציא מחבירו עליו הראיה
Ou encore, pour ce qui a été dit : celui qui vend un bœuf à son prochain, et il s’avère qu’il est encorneur : Rav a dit : c’est une vente erronée ; et Chmouel a dit : il peut lui dire : « C’est pour l’abattage que je te l’ai vendu. »
אי נמי לכי הא דאתמר המוכר שור לחבירו ונמצא נגחן רב אמר הרי זה מקח טעות ושמואל אמר יכול שיאמר לו לשחיטה מכרתיו לך
Pourquoi ? Qu’on regarde si c’est un homme qui achète pour le labour ou un homme qui achète pour l’abattage ! Il n’en est besoin que pour un homme qui achète pour l’un et pour l’autre.
אמאי וניחזי אי גברא דזבין לרדיא אי גברא דזבין לנכסתא לא צריכא בגברא דזבין להא ולהא
Et qu’on regarde : si c’est le prix d’un [bœuf] de labour, [il l’a acheté] pour le labour ; si c’est le prix d’un [bœuf] de boucherie, pour la boucherie !
וניחזי אי דמי רדיא לרדיא אי דמי נכסתא לנכסתא
Il n’en est besoin que lorsque la viande a renchéri et se trouve au prix d’un [bœuf] de labour.
לא צריכא דאוקיר בישרא וקאי בדמי רדיא
On objecta :
אמרי
Original : Bava Kamma 46a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.