Structure du débat :Question 1Preuve 2Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
autorisation, et que le bœuf du propriétaire l’a encorné ou que le chien du propriétaire l’a mordu, [celui-ci] est exempt. S’il a lui-même encorné le bœuf du propriétaire, il est passible ; s’il est tombé dans son puits et en a gâté l’eau, il est passible ; si son père ou son fils était dedans, il paie la rançon. Et s’il l’a introduit avec l’autorisation, le propriétaire de la cour est passible.
ברשות ונגחו שורו של בעל הבית או שנשכו כלבו של בעל הבית פטור נגח הוא שורו של בעל הבית חייב נפל לבורו והבאיש מימיו חייב היה אביו או בנו לתוכו משלם את הכופר ואם הכניס ברשות בעל החצר חייב
GUEMARA: La raison est que c’était sans autorisation ; donc, avec autorisation, le propriétaire des pots n’est pas passible des dommages subis par la bête du propriétaire de la cour, et nous ne disons pas que le propriétaire des pots a pris sur lui la garde de la bête du propriétaire de la cour.
גמ׳ טעמא דשלא ברשות הא ברשות לא מיחייב בעל קדירות בנזקי בהמתו דבעל חצר ולא אמרינן קבולי קביל בעל קדירות נטירותא דבהמתו דבעל חצר
Considère la fin : « Et s’il l’a introduit avec l’autorisation du propriétaire de la cour, [celui-ci] est passible » : nous voilà arrivés aux Sages, qui disent que même sans précision, il prend sur lui la garde.
אימא סיפא אם הכניס ברשות בעל חצר חייב אתאן לרבנן דאמרי בסתמא נמי קבולי קביל עליה נטירותא
Et de plus : « Rabbi dit : dans tous ces cas, il n’est passible que si le propriétaire a accepté de garder » : le début et la fin seraient de Rabbi, et le milieu des Sages ?
ותו רבי אומר בכולן אינו חייב עד שיקבל עליו בעל הבית לשמור רישא וסיפא רבי ומציעתא רבנן
Rabbi Zeïra a dit : c’est une [Michna] brisée : celui qui a enseigné ceci n’a pas enseigné cela. Rava a dit : tout est des Sages, et avec l’autorisation, le propriétaire de la cour a pris sur lui la garde des pots, même s’ils se sont brisés à cause du vent.
אמר ר' זירא תברא מי ששנה זו לא שנה זו רבא אמר כולה רבנן היא וברשות שמירת קדירות קבל עליו בעל החצר ואפילו נשברו ברוח:
« S’il a introduit ses fruits dans la cour d’un propriétaire, etc. » Rav a dit : on ne l’a enseigné que lorsqu’elle a glissé sur eux ; mais si elle les a mangés, il est exempt. Pour quelle raison ? Elle n’avait pas à manger.
הכניס פירותיו לחצר בעל הבית וכו': אמר רב לא שנו אלא שהוחלקה בהן אבל אכלה פטור מאי טעמא הוה לה שלא תאכל
Rav Chéchet a dit : je dis que Rav a prononcé cet enseignement alors qu’il était endormi et couché, car il est enseigné : celui qui place un poison mortel devant la bête de son prochain est exempt selon les lois humaines et passible selon les lois du Ciel. C’est le poison mortel, qu’elle n’a pas coutume de manger, [qui exempte] ; mais des fruits, qu’elle a coutume de manger, il serait passible même selon les lois humaines. Or pourquoi ? Elle n’avait pas à manger !
אמר רב ששת אמינא כי ניים ושכיב רב אמר להא שמעתא דתניא הנותן סם המות לפני בהמת חבירו פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים סם המות הוא דלא עבידא דאכלה אבל פירות דעבידא דאכלה בדיני אדם נמי מיחייב ואמאי הויא לה שלא תאכל
On répondit : il en va de même pour des fruits : il est exempt selon les lois humaines ; et voici ce qu’il nous enseigne : même pour le poison mortel, qu’elle n’a pas coutume de manger, il est passible selon les lois du Ciel.
אמרי הוא הדין אפילו פירות נמי פטור מדיני אדם והא קמ"ל דאפי' סם המות נמי דלא עבידא דאכלה חייב בדיני שמים
On objecta : la femme qui est entrée pour moudre du blé chez un propriétaire sans autorisation, et la bête du propriétaire l’a mangé, [celui-ci] est exempt ; si [la bête] s’est blessée, [la femme] est passible. Or pourquoi ? Disons : elle n’avait pas à manger !
מיתיבי האשה שנכנסה לטחון חטים אצל בעל הבית שלא ברשות ואכלתן בהמתו של בעל הבית פטור אם הוזקה חייבת ואמאי נימא הוה לה שלא תאכל
Et celui qui l’a objectée, pourquoi l’a-t-il objectée ? Il te dira : cela se comprend pour notre Michna, qui enseigne « si elle s’est blessée sur eux » : c’est qu’elle a glissé sur eux ; mais ici, elle enseigne « si elle s’est blessée » et n’enseigne pas « sur eux » : c’est de manger qu’elle parle.
ודקארי לה מאי קארי לה אמר לך בשלמא מתניתין קתני אם הוזקה בהן שהוחלקה בהן הוא אבל הכא קתני אם הוזקה ולא קתני בהן אכילה הוא דקתני
Viens et entends : s’il a introduit son bœuf dans la cour d’un propriétaire sans autorisation, et qu’il a mangé du blé, a eu la diarrhée et est mort, [le propriétaire] est exempt ; et s’il l’a introduit avec l’autorisation du propriétaire de la cour, il est passible. Or pourquoi ? Il n’avait pas à manger !
ת"ש הכניס שורו לחצר בעה"ב שלא ברשות ואכל חטין והתריז ומת פטור ואם הכניס ברשות בעל החצר חייב ואמאי ה"ל שלא יאכל
Rava a dit : tu opposes [le cas] avec autorisation [au cas] sans autorisation ? Avec autorisation, il a pris sur lui la garde de son bœuf, même s’il s’est étranglé lui-même.
אמר רבא ברשות אשלא ברשות קרמית ברשות שמירת שורו קבל עליו ואפי' חנק את עצמו:
Ils posèrent la question : lorsqu’il a pris sur lui la garde, qu’en est-il ? Est-ce la garde [contre les dommages] venant de lui-même qu’il a prise sur lui, ou peut-être a-t-il pris sur lui même la garde contre [les dommages venant de] tout le monde ?
איבעיא להו היכא דקביל עליה נטירותא מהו דנפשיה הוא דקביל עליה או דלמא אפילו נטירותא דעלמא קביל עליה
Viens et entends, car Rav Yehouda bar Simon a enseigné dans les [lois des] Dommages de l’école de Karna : s’il a introduit ses fruits dans la cour d’un propriétaire sans autorisation, et qu’un bœuf est venu d’ailleurs et les a mangés, il est exempt ; et s’il les a introduits avec l’autorisation, il est passible. Qui est exempt et qui est passible ? N’est-ce pas : exempt, le propriétaire de la cour, [et passible, le propriétaire de la cour] ?
ת"ש דתני רב יהודה בר סימון בנזקין דבי קרנא הכניס פירותיו לחצר בעל הבית שלא ברשות ובא שור ממקום אחר ואכלן פטור ואם הכניס ברשות חייב מאן פטור ומאן חייב לאו פטור בעל חצר [וחייב בעל חצר]
Original : Bava Kamma 47b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.