quelle [différence] y a-t-il entre avec autorisation et sans autorisation ?
מאי ברשות ומאי שלא ברשות איכא
Bava kama 48a בבא קמא
Structure du débat :Question 3Preuve 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
On répondit : avec autorisation, c’est [un dommage de] la dent dans le domaine du lésé, et la dent dans le domaine du lésé est passible ; sans autorisation, c’est la dent dans le domaine public, et la dent dans le domaine public est exempte.
אמרי ברשות הויא לה שן ברשות הניזק ושן ברשות הניזק חייבת שלא ברשות הויא לה שן ברה"ר ושן ברשות הרבים פטורה
Viens et entends : s’il a introduit son bœuf dans la cour d’un propriétaire sans autorisation, et qu’un bœuf est venu d’ailleurs et l’a encorné, il est exempt ; et s’il l’a introduit avec l’autorisation, il est passible. Qui est exempt et qui est passible ? N’est-ce pas : exempt, le propriétaire de la cour, et passible, le propriétaire de la cour ?
ת"ש הכניס שורו לחצר בעל הבית שלא ברשות ובא שור ממקום אחר ונגחו פטור ואם הכניס ברשות חייב מאן פטור ומאן חייב לאו פטור בעל חצר וחייב בעל חצר
Non : exempt, le propriétaire du bœuf, et passible, le propriétaire du bœuf. S’il en est ainsi, quelle [différence] y a-t-il entre avec autorisation et sans autorisation ?
לא פטור בעל השור וחייב בעל השור אי הכי מאי ברשות ומאי שלא ברשות איכא
On répondit : de qui est-ce ? C’est de Rabbi Tarfon, qui dit que pour [le dommage] anormal de la corne dans la cour du lésé, on paie le dommage entier : avec autorisation, c’est la corne dans la cour du lésé, et il paie le dommage entier ; sans autorisation, c’est la corne dans le domaine public, et il ne paie que la moitié du dommage.
אמרי הא מני ר' טרפון היא דאמר משונה קרן בחצר הניזק נזק שלם משלם ברשות הויא לה קרן בחצר הניזק ומשלם נזק שלם שלא ברשות הויא לה קרן ברה"ר ולא משלמא אלא חצי נזק:
Une certaine femme entra pour cuire [du pain] dans une certaine maison ; un chevreau du maître de maison vint, mangea la pâte, tomba malade et mourut. Rava la condamna à payer le prix du chevreau.
ההיא איתתא דעלתה למיפא בההוא ביתא אתא ברחא דמרי דביתא אכלה ללישא חביל ומית חייבה רבא לשלומי דמי ברחא
Dirons-nous qu’il est en désaccord avec Rav, car Rav a dit : elle n’avait pas à manger ?
לימא פליגא אדרב דאמר רב הויא לה שלא תאכל
On répondit : comment comparer ? Là, sans autorisation, il n’avait pas pris sur lui la garde ; ici, avec autorisation, elle avait pris sur elle la garde.
אמרי הכי השתא התם שלא ברשות לא קביל עליה נטירותא הכא ברשות קביל עליה נטירותא
Et en quoi est-ce différent de [la baraïta de] la femme qui est entrée pour moudre du blé chez un propriétaire sans autorisation, et la bête du propriétaire l’a mangé : il est exempt ; et si elle s’est blessée, [la femme] est passible ? La raison est que c’était sans autorisation ; donc, avec autorisation, elle est exempte !
ומאי שנא מהאשה שנכנסה לטחון חטין אצל בעל הבית שלא ברשות ואכלתן בהמתו של בעל הבית פטור ואם הוזקה חייבת טעמא שלא ברשות הא ברשות פטור
On répondit : pour moudre du blé, puisqu’elle n’a pas besoin d’intimité, [les gens de la maison] ne se retirent en rien de l’espace de la cour, et la garde lui incombe à lui ; mais pour cuire, puisqu’elle a besoin d’intimité, ils se retirent de l’espace de la cour ; c’est pourquoi la garde lui incombe à elle.
אמרי לטחון חטים כיון דלא בעיא צניעותא מידי לא בעי מסלקי מרוותא דחצר נפשייהו ועליה דידיה רמי נטירותא אבל למיפא כיון דבעיא היא צניעותא מרוותא דחצר מסלקי נפשייהו הלכך עלה דידה רמיא נטירותא:
« S’il a introduit son bœuf dans la cour d’un propriétaire. » Rava a dit : s’il a introduit son bœuf dans la cour d’un propriétaire sans autorisation, et qu’il y a creusé des fosses, des fossés et des grottes, le propriétaire du bœuf est passible des dommages causés à la cour, et le propriétaire de la cour est passible des dommages causés par la fosse.
הכניס שורו לחצר בעל הבית: אמר רבא הכניס שורו לחצר בעל הבית שלא ברשות וחפר בה בורות שיחין ומערות בעל השור חייב בנזקי חצר ובעל חצר חייב בנזקי הבור
Bien que le maître ait dit : « Si un homme creuse une fosse » (Ex 21, 33) — et non un bœuf [qui creuse] une fosse —, ici, puisque l’autre aurait dû la remplir et ne l’a pas remplie, il est considéré comme celui qui l’a creusée.
אף על גב דאמר מר (שמות כא, לג) כי יכרה איש בור ולא שור בור הכא כיון דאית ליה להאיך למלוייה ולא קא מלייה כמאן דכרייה דמי
Et Rava a dit : s’il a introduit son bœuf dans la cour d’un propriétaire sans autorisation, et qu’il a endommagé le propriétaire, ou que le propriétaire s’est blessé sur lui, il est passible ; s’il s’est couché, il est exempt.
ואמר רבא הכניס שורו לחצר בעל הבית שלא ברשות והזיק את בעל הבית או בעל הבית הוזק בו חייב רבץ פטור
Et parce qu’il s’est couché, il serait exempt ? Rav Papa a dit : que signifie « s’il s’est couché » ? Qu’il a répandu des excréments et que les ustensiles du propriétaire en ont été souillés : les excréments sont une fosse, et nous ne trouvons pas de fosse pour laquelle [la Torah] rende passible au titre des ustensiles.
ומשום דרבץ פטור אמר רב פפא מאי רבץ שהרביץ גללים ונטנפו כליו של בעל הבית דהויא גללים בור ולא מצינו בור שחייב בו את הכלים
Cela convient selon Chmouel, qui dit que tout obstacle est une fosse ; mais selon Rav, qui dit [qu’il n’est une fosse] que s’il l’a abandonné, que peut-on dire ?
הניחא לשמואל דאמר כל תקלה בור הוא אלא לרב דאמר עד דמפקר ליה מאי איכא למימר
On répondit : des excréments, en règle générale, on les abandonne.
אמרי סתם גללים אפקורי מפקיר להו
Et Rava a dit : s’il est entré dans la cour d’un propriétaire sans autorisation et qu’il a endommagé le propriétaire, ou que le propriétaire s’est blessé sur lui, il est passible ; si le propriétaire l’a endommagé, [celui-ci] est exempt.
ואמר רבא נכנס לחצר בעל הבית שלא ברשות והזיק את בעל הבית או בעל הבית הוזק בו חייב הזיקו בעל הבית פטור
Rav Papa a dit : nous ne l’avons dit que lorsqu’il ne savait pas qu’il était là ; mais s’il savait qu’il était là et que le propriétaire l’a endommagé, il est passible. Pour quelle raison ? Parce qu’il lui dit : « Admettons que tu aies le droit de me faire sortir ; tu n’as pas le droit de me causer du dommage. »
א"ר פפא לא אמרן אלא דלא הוה ידע ביה אבל הוה ידע ביה הזיקו בעל הבית חייב מ"ט משום דאמר ליה נהי דאית לך רשותא לאפוקי לאזוקי לית לך רשותא
ואזדו לטעמייהו דאמר רבא ואיתימא רב פפא
Original : Bava Kamma 48a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.