Structure du débat :Michna 1Baraïta 1Question 2Objection 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
si tous deux sont [là] avec autorisation, ou tous deux sans autorisation, et qu’ils se sont endommagés l’un l’autre, ils sont passibles ; s’ils se sont blessés l’un sur l’autre, ils sont exempts. La raison est que tous deux sont avec autorisation ou tous deux sans autorisation ; mais si l’un est avec autorisation et l’autre sans autorisation, celui qui est avec autorisation est exempt, celui qui est sans autorisation est passible.
שניהם ברשות או שניהם שלא ברשות הזיקו זה את זה חייבין הוזקו זה בזה פטורין טעמא דשניהם ברשות או שניהם שלא ברשות אבל אחד ברשות ואחד שלא ברשות דברשות פטור שלא ברשות חייב:
« S’il est tombé dans son puits et en a gâté l’eau, il est passible. » Rava a dit : on ne l’a enseigné que lorsqu’il l’a gâtée au moment de la chute ; mais après la chute, il est exempt. Pour quelle raison ? Le bœuf est une fosse et l’eau [compte comme] des ustensiles, et nous ne trouvons pas de fosse pour laquelle [la Torah] rende passible au titre des ustensiles.
נפל לבור והבאיש מימיו חייב: אמר רבא לא שנו אלא שהבאיש בשעת נפילה אבל לאחר נפילה פטור מ"ט הוי שור בור ומים כלים ולא מצינו בור שחייב בו את הכלים
Cela convient selon Chmouel, qui dit que tout obstacle est une fosse ; mais selon Rav, qui dit [qu’il n’est une fosse] que s’il l’a abandonné, que peut-on dire ?
הניחא לשמואל דאמר כל תקלה בור הוא אלא לרב דאמר עד דמפקר ליה מאי איכא למימר
Mais si cela a été dit, voici comment cela a été dit : Rava a dit : on ne l’a enseigné que lorsqu’il l’a gâtée par son corps ; mais s’il l’a gâtée par son odeur, il est exempt. Pour quelle raison ? Ce n’est qu’une cause indirecte, et pour une simple cause indirecte on n’est pas passible.
אלא אי איתמר הכי איתמר אמר רבא לא שנו אלא שהבאיש מגופו אבל הבאיש מריחו פטור מאי טעמא גרמא בעלמא הוא וגרמא בעלמא לא מיחייב:
« Si son père ou son fils était dedans, il paie la rançon. » Mais pourquoi ? C’est un inoffensif ! Rav a dit : nous traitons d’un [bœuf] averti pour tomber sur les gens dans les fosses.
היה אביו או בנו לתוכו משלם את הכופר: ואמאי הא תם הוא אמר רב במועד ליפול על בני אדם בבורות עסקינן
Oula a dit : c’est de Rabbi Yossé le Galiléen, qui pense comme Rabbi Tarfon, lequel dit que pour la corne dans la cour du lésé on paie le dommage entier ; ici aussi, il paie la rançon entière.
עולא אמר ר' יוסי הגלילי היא דאמר כר' טרפון דאמר קרן בחצר הניזק נזק שלם משלם ה"נ כופר שלם משלם
Cela se comprend selon Oula : c’est pourquoi il enseigne « si son père ou son fils était dedans » ; mais selon Chmouel, pourquoi précisément son père ou son fils ? Même un autre aussi !
בשלמא לעולא היינו דקתני היה אביו או בנו לתוכו אלא לשמואל מאי איריא אביו או בנו אפילו אחר נמי
« Et s’il l’a introduit avec l’autorisation du propriétaire de la cour, [celui-ci] est passible, etc. » Il a été dit : Rav a dit : la halakha est conforme au premier Tanna ; et Chmouel a dit : la halakha est conforme à Rabbi.
ואם הכניס ברשות בעל חצר חייב [כו']: איתמר רב אמר הלכתא כת"ק ושמואל אמר הלכתא כרבי
Les Sages ont enseigné : [s’il lui dit :] « Rentre ton bœuf et garde-le », s’il cause un dommage, [son propriétaire] est passible ; s’il subit un dommage, [le propriétaire de la cour] est exempt. « Rentre ton bœuf et moi je le garderai », s’il subit un dommage, [le propriétaire de la cour] est passible ; s’il cause un dommage, [son propriétaire] est exempt.
תנו רבנן כנוס שורך ושמרו הזיק חייב הוזק פטור כנוס שורך ואני אשמרנו הוזק חייב הזיק פטור
La raison est qu’il lui a dit « garde-le », de sorte que le propriétaire du bœuf est passible et le propriétaire de la cour exempt ; donc, sans précision, le propriétaire de la cour est passible et le propriétaire du bœuf exempt, car sans précision il prend sur lui la garde.
טעמא דא"ל שמרו דחייב בעל השור ופטור בעל חצר הא סתמא חייב בעל חצר ופטור בעל השור דבסתמא מקבל עליה נטירותא
La raison est qu’il lui a dit « et moi je le garderai » : c’est [alors] que le propriétaire de la cour est passible et le propriétaire du bœuf exempt ; donc, sans précision, le propriétaire du bœuf est passible et le propriétaire de la cour exempt, car sans précision il ne prend pas sur lui la garde.
טעמא דאמר ליה ואני אשמרנו הוא דמחייב בעל החצר ופטור בעל השור הא סתמא חייב בעל השור ופטור בעל חצר דבסתמא לא מקבל עליה נטירותא
Nous voilà arrivés à Rabbi, qui dit : [il n’est passible] que si le propriétaire a pris sur lui de garder. Le début serait des Sages et la fin de Rabbi ?
אתאן לרבי דאמר עד שיקבל עליה נטירותא בעל הבית לשמור רישא רבנן וסיפא רבי
Rabbi Elazar a dit : c’est une [baraïta] brisée : celui qui a enseigné ceci n’a pas enseigné cela. Rava a dit : tout est des Sages ; puisqu’il a employé au début « garde-le », il a enseigné à la fin « et moi je le garderai ».
א"ר אלעזר תברא מי ששנה זו לא שנה זו רבא אמר כולה רבנן היא איידי דנסיב רישא שמרו תנא סיפא ואני אשמרנו
C’est pourquoi, s’il lui a dit « garde-le », il ne lui a cédé aucune place dans la cour ; c’est donc la corne dans la cour du lésé, et pour la corne dans la cour du lésé on paie le dommage entier ;
הלכך אמר ליה שמרו לא מקני ליה מקום בחצר והויא ליה קרן בחצר הניזק וקרן בחצר הניזק משלם נזק שלם
s’il ne lui a pas dit « garde-le », il lui a bel et bien cédé une place dans la cour ; c’est donc une cour d’associés, et pour la corne dans une cour d’associés on ne paie que la moitié du dommage.
לא אמר ליה שמרו אקנויי אקני ליה מקום בחצר והויא ליה חצר השותפין וקרן בחצר השותפין אינו משלם אלא חצי נזק:
MICHNA: Un bœuf qui visait son congénère et a frappé une femme, et ses enfants sont sortis : [son propriétaire] est exempt du prix des enfants. Mais un homme qui visait son prochain et a frappé une femme, et ses enfants sont sortis, paie le prix des enfants.
מתני׳ שור שהיה מתכוין לחבירו והכה את האשה ויצאו ילדיה פטור מדמי ולדות ואדם שהיה מתכוין לחבירו והכה את האשה ויצאו ילדיה משלם דמי ולדות
Comment paie-t-il le prix des enfants ? On évalue la femme : combien elle vaut avant d’accoucher et combien elle vaut après avoir accouché. Rabban Chimon ben Gamliel a dit :
כיצד משלם דמי ולדות שמין את האשה כמה היא יפה עד שלא ילדה וכמה היא יפה משילדה אמר רבן שמעון בן גמליאל
Original : Bava Kamma 48b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.