« inutile de le dire » : inutile de dire que si elle a mangé, elle paie ce dont elle a profité ; mais si elle a été amortie, on aurait pu dire que [le propriétaire du jardin] est comme celui qui fait fuir un lion des biens de son prochain, et qu’elle ne paie pas même ce dont elle a profité ; il nous apprend [que si].
לא מבעיא קאמר לא מבעיא אכלה דמשלמת מה שנהנית אבל נחבטה אימא מבריח ארי מנכסי חבירו הוא ומה שנהנית נמי לא משלם קמ"ל
Celui qui fait fuir un lion des biens de son prochain le fait de son plein gré, celui-ci non de son plein gré. Ou encore : celui qui fait fuir un lion des biens de son prochain ne subit pas de perte, celui-ci subit une perte.
מבריח ארי מנכסי חבירו מדעתו הוא האי לאו מדעתו אי נמי מבריח ארי מנכסי חבירו לית ליה פסידא האי אית ליה פסידא
Selon celui qui dit que sa compagne l’a poussée, à plus forte raison si elle a glissé dans son urine. Mais selon celui qui dit qu’elle a glissé dans son urine, si sa compagne l’a poussée, il a été négligent et elle paie ce qu’elle a endommagé, car [le lésé] lui dit : Tu aurais dû les faire passer une par une.
מ"ד שדחפתה חברתה כל שכן שהוחלקה במימי רגליה ומאן דאמר שהוחלקה במימי רגליה אבל דחפתה חברתה פשעה ומשלמת מה שהזיקה דא"ל איבעי לך עבורי חדא חדא
Rav Kahana a dit : On ne l’a enseigné que pour la même plate-bande ; mais d’une plate-bande à l’autre, elle paie ce qu’elle a endommagé. Et Rabbi Yo’hanan dit : Même d’une plate-bande à l’autre, et même toute la journée, tant qu’elle n’est pas sortie et revenue délibérément.
אמר רב כהנא לא שנו אלא באותה ערוגה אבל מערוגה לערוגה משלמת מה שהזיקה ורבי יוחנן אמר אפי' מערוגה לערוגה ואפילו כל היום כולו עד שתצא ותחזור לדעת
Rav Papa a dit : Ne dis pas « tant qu’elle n’est pas sortie délibérément et revenue délibérément », mais dès qu’elle est sortie délibérément, même si elle est revenue sans le vouloir. Quelle en est la raison ? Parce qu’il lui dit : Puisqu’elle s’y est habituée, chaque fois qu’elle s’échappe, elle court là-bas.
א"ר פפא לא תימא עד שתצא לדעת ותחזור לדעת אלא כיון שיצתה לדעת אע"פ שחזרה שלא לדעת מ"ט דא"ל כיון דילפא כל אימת דמשתמטא להתם רהטא:
« Si elle y est descendue normalement et a causé des dommages, elle paie ce qu’elle a endommagé. » Rabbi Yirmeya demanda : Si elle y est descendue normalement et a causé des dommages par le liquide de la mise bas, qu’en est-il ?
ירדה כדרכה והזיקה משלמת מה שהזיקה: בעי רבי ירמיה ירדה כדרכה והזיקה במי לידה מהו
Selon celui qui dit que [si] le début est une négligence et la fin un accident, il est redevable, ne pose pas la question ; quand tu la poses, c’est selon celui qui dit que [si] le début est une négligence et la fin un accident, il est exempt. Qu’en est-il ?
אליבא דמאן דאמר תחלתו בפשיעה וסופו באונס חייב לא תיבעי לך כי תיבעי לך אליבא דמאן דאמר תחלתו בפשיעה וסופו באונס פטור מאי
Disons-nous que, puisque le début est une négligence et la fin un accident, il est exempt ; ou bien ici tout est négligence, car, puisqu’il voyait qu’elle était près de mettre bas, il aurait dû la surveiller
מי אמרינן כיון דתחלתו בפשיעה וסופו באונס פטור או דלמא הכא כולה בפשיעה הוא דכיון דקא חזי דקריבה לה למילד איבעי ליה לנטורה
Original : Bava Kamma 58a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.