Non ! Si tu l’as dit d’un gardien bénévole, qui paie le double, le diras-tu d’un gardien rémunéré, qui ne paie pas le double ?
לא אם אמרת בשומר חנם שכן משלם תשלומי כפל תאמר בשומר שכר שאינו משלם תשלומי כפל
Bava kama 57b בבא קמא
Structure du débat :Question 3Objection 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Or s’il te venait à l’esprit qu’un brigand armé est un voleur, il se trouve qu’un gardien rémunéré paie le double lorsqu’il avance la prétention [qu’un] brigand armé [l’a pris] !
ואי ס"ד לסטים מזויין גנב הוא נמצא בשומר שכר משלם תשלומי כפל בטוען טענת לסטים מזויין
Il lui répondit : Voici ce qu’il dit : Non ! Si tu l’as dit d’un gardien bénévole, qui paie le double pour toutes ses prétentions, le diras-tu d’un gardien rémunéré, qui ne paie le double que lorsqu’il avance la prétention [qu’un] brigand armé [l’a pris] ?
א"ל הכי קאמר לא אם אמרת בשומר חנם שכן משלם תשלומי כפל בכל טענותיו תאמר בשומר שכר שאינו משלם תשלומי כפל אלא בטוען טענת לסטים מזויין
Il lui objecta : « Et [la bête] s’est brisé [un membre] ou est morte » (Ex 22, 13) : je n’ai que [le cas où elle s’est] brisée et morte ; le vol et la perte, d’où [le sait-on] ? Tu raisonnes a fortiori : si le gardien rémunéré, que [l’Écriture] a exempté pour la bête brisée ou morte, est redevable pour le vol et la perte, l’emprunteur, qui est redevable pour la bête brisée ou morte, ne va-t-il pas de soi qu’il soit redevable pour le vol et la perte ? Et c’est là un raisonnement a fortiori qui n’a pas de réfutation.
איתיביה (שמות כב, יג) ונשבר או מת אין לי אלא שבורה ומתה גניבה ואבידה מנין אמרת ק"ו ומה שומר שכר שפטר בו שבורה ומתה חייב בגניבה ואבידה שואל שחייב בשבורה ומתה אינו דין שחייב בגניבה ואבידה וזהו ק"ו שאין עליו תשובה
Or s’il te venait à l’esprit qu’un brigand armé est un voleur, pourquoi n’a-t-il pas de réfutation ? On peut le réfuter : ce qui vaut pour le gardien rémunéré, c’est qu’il paie le double lorsqu’il avance la prétention [qu’un] brigand armé [l’a pris] ! [Ce qui n’est pas le cas de l’emprunteur.]
ואי ס"ד לסטים מזויין גנב הוא אמאי אין עליו תשובה איכא למפרך מה לשומר שכר שכן משלם תשלומי כפל בטוען טענת לסטים מזויין
Il lui répondit : Ce tanna pense que [payer] le principal sans serment est plus grave que [payer] le double avec serment.
א"ל קסבר האי תנא קרנא בלא שבועה עדיפא מכפילא בשבועה
Faut-il dire que [ceci] le soutient : Celui qui loue une vache à son prochain et qu’elle a été volée, et que celui-ci dit : Me voici, je paie et je ne prête pas serment, puis le voleur est retrouvé : il paie le double au locataire ?
לימא מסייע ליה השוכר פרה מחבירו ונגנבה ואמר הלה הריני משלם ואיני נשבע ואח"כ נמצא הגנב משלם תשלומי כפל לשוכר
On a supposé [que cela est] conforme à Rabbi Yehouda, qui dit que le locataire est assimilé au gardien rémunéré. Et puisqu’il enseigne : « et il dit : Me voici, je paie et je ne prête pas serment », on en conclut que, s’il le voulait, il pourrait s’exempter par un serment.
סברוה כרבי יהודה דאמר שוכר כנושא שכר דמי ומדקתני ואמר הריני משלם ואיני נשבע מכלל דאי בעי פטר ליה נפשיה בשבועה
De quel cas s’agit-il ? Du cas où il avance la prétention [qu’un] brigand armé [l’a pris]. Et il enseigne : « puis le voleur est retrouvé : il paie le double au locataire ». Déduis-en qu’un brigand armé est un voleur.
ה"ד כגון דקא טעין טענת לסטים מזויין וקתני ואח"כ נמצא הגנב משלם תשלומי כפל לשוכר ש"מ לסטים מזויין גנב הוא
On répondit : Penses-tu [que ce soit] conforme à Rabbi Yehouda, qui dit que le locataire est assimilé au gardien rémunéré ? Peut-être pense-t-il comme Rabbi Meïr, qui dit que le locataire est assimilé au gardien bénévole.
אמרי מי סברת כר"י דאמר שוכר כנושא שכר דמי דלמא כר"מ ס"ל דאמר שוכר כשומר חנם דמי
Si tu veux, dis [que cela est] conforme à Rabba bar Avouha, qui inverse et enseigne : Le locataire, comment paie-t-il ? Rabbi Meïr dit : comme un gardien rémunéré ; Rabbi Yehouda dit : comme un gardien bénévole.
איבעית אימא כדמחליף רבה בר אבוה ותני שוכר כיצד משלם ר"מ אומר כשומר שכר ר"י אומר כשומר חנם
Rabbi Zeïra dit : De quoi traitons-nous ici ? Du cas où il avance la prétention [qu’un] brigand armé [l’a pris], et l’on découvre [que c’était] un brigand non armé.
רבי זירא אמר הכא במאי עסקינן בטוען טענת לסטים מזויין ונמצא לסטים שאינו מזויין:
« Si [la bête] est tombée dans un jardin et en a tiré profit, elle paie ce dont elle a profité. » Rav a dit : [Il s’agit du cas] où elle a été amortie [par les produits, dans sa chute].
נפלה לגינה ונהנית משלמת מה שנהנית: אמר רב בנחבטה
Mais si elle a mangé, elle ne paie même pas ce dont elle a profité. Faut-il dire que Rav suit son propre raisonnement, car Rav a dit : Elle aurait dû ne pas manger ?
אבל אכלה אפילו מה שנהנית אינה משלמת לימא רב לטעמיה דאמר רב היה לה שלא תאכל
On répondit : Comment comparer ? Admettons que Rav ait dit là « elle aurait dû ne pas manger » dans le cas où c’est elle qui a subi un dommage, où le propriétaire des fruits peut lui dire : Je ne paie pas, elle aurait dû ne pas manger. Mais pour causer un dommage à autrui, a-t-il dit qu’elle soit exemptée de payer ?
אמרי הכי השתא אימור דאמר רב התם היה לה שלא תאכל היכא דאיתזקא היא דמצי א"ל מריה דפירי לא משלמנא היה לה שלא תאכל לאזוקי היא אחריני דפטירה לשלומי מי אמר
Il dit plutôt
אלא
Original : Bava Kamma 57b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.