et prendre garde à elle ? Que la question reste en suspens (teikou).
ולאסטמורי בגוה תיקו
Bava kama 58b בבא קמא
Structure du débat :Baraïta 1Question 3Objection 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
« Comment paie-t-elle ce qu’elle a endommagé, etc. » D’où ces paroles [sont-elles tirées] ?
כיצד משלמת מה שהזיקה וכו': מנה"מ
Rav Matna a dit : Car le verset dit : « et qu’elle broute dans le champ d’autrui » (Ex 22, 4) : cela enseigne qu’on évalue [le dommage] en rapport avec un autre champ.
אמר רב מתנה דאמר קרא (שמות כב, ד) ובער בשדה אחר מלמד ששמין על גב שדה אחר
Ce « et qu’elle broute dans le champ d’autrui » est nécessaire pour exclure le domaine public !
האי ובער בשדה אחר מבעי ליה לאפוקי רה"ר
S’il en était ainsi, le Miséricordieux aurait écrit « et qu’elle broute dans le champ de son prochain » ; ou encore : [on aurait écrit] « un autre champ » ; pourquoi « dans le champ d’autrui » ? [Pour enseigner] qu’on évalue en rapport avec un autre champ.
א"כ לכתוב רחמנא ובער בשדה חבירו א"נ שדה אחר מאי בשדה אחר ששמין על גב שדה אחר
Et dis que tout [le verset] vient pour cela ! Exclure le domaine public, d’où le tirons-nous ?
ואימא כוליה להכי הוא דאתא לאפוקי רה"ר מנלן
S’il en était ainsi, le Miséricordieux l’aurait écrit à propos du paiement : « il paiera du meilleur de son champ et du meilleur de sa vigne » (Ex 22, 4). Pourquoi « dans le champ d’autrui » [a-t-il été écrit] ? Que le Miséricordieux l’ait écrit à propos de « et qu’elle broute », déduis-en les deux [enseignements].
אם כן לכתביה רחמנא גבי תשלומין (שמות כב, ד) מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם בשדה אחר ל"ל דכתביה רחמנא גבי ובער ש"מ תרתי
Comment évaluons-nous ? Rabbi Yossé bar ’Hanina dit : Un séa sur soixante séa. Rabbi Yannaï dit : Un tarkav sur soixante tarkav. ’Hizkiya dit : Une tige sur soixante tiges.
היכי שיימינן א"ר יוסי בר חנינא סאה בששים סאין ר' ינאי אמר תרקב בששים תרקבים חזקיה אמר קלח בששים קלחים
On objecta : Si elle a mangé un kav ou deux kav, on ne dit pas : qu’elle paie leur valeur, mais on la considère comme si c’était une petite plate-bande et on l’évalue. N’est-ce pas [qu’on l’évalue] en elle-même ?
מיתיבי אכלה קב או קביים אין אומרים תשלם דמיהן אלא רואין אותה כאילו היא ערוגה קטנה ומשערים אותה מאי לאו בפני עצמה
Non, sur soixante.
לא בששים
Nos maîtres ont enseigné : On n’évalue pas un kav, parce que cela l’améliore, ni un beit kor, parce que cela le diminue.
ת"ר אין שמין קב מפני שמשביחו ולא בית כור מפני שפוגמו
Que dit-il ? Rav Papa a dit : Voici ce qu’il dit : On n’évalue pas un kav sur soixante kav, parce que cela favorise l’auteur du dommage, ni un kor sur soixante kor, parce que cela défavorise l’auteur du dommage.
מאי קאמר א"ר פפא ה"ק אין שמין קב בששים קבים מפני שמשביח מזיק ולא כור בששים כורין מפני שפוגם מזיק
Rav Houna bar Manoa’h objecta : Ce « ni un beit kor » devrait être « ni un kor » !
מתקיף לה רב הונא בר מנוח האי ולא בית כור ולא כור מבעי ליה
Rav Houna bar Manoa’h dit plutôt au nom de Rav A’ha fils de Rav Ika : Voici ce qu’il enseigne : On n’évalue pas un kav en lui-même, parce que cela favorise le lésé, ni un kav dans un beit kor, parce que cela défavorise le lésé, mais sur soixante.
אלא אמר רב הונא בר מנוח משמיה דרב אחא בריה דרב איקא הכי קתני אין שמין קב בפני עצמו מפני שמשביח ניזק ולא קב בבית כור מפני שפוגם ניזק אלא בששים
Un homme coupa un palmier à son prochain. Il vint devant l’exilarque, qui lui dit : Moi, je l’ai vu : trois palmiers se tenaient en une touffe et valaient cent zouz ; va, donne-lui trente-trois et un tiers. Il dit : Qu’ai-je à faire d’un exilarque qui juge selon le droit perse ? Il vint devant Rav Na’hman, qui lui dit : Sur soixante.
ההוא גברא דקץ קשבא מחבריה אתא לקמיה דריש גלותא א"ל לדידי חזי לי ותלתא תאלתא בקינא הוו קיימי והוו שוו מאה זוזי זיל הב ליה תלתין ותלתא ותילתא אמר גבי ריש גלותא דדאין דינא דפרסאה למה לי אתא לקמיה דר"נ א"ל בששים
Rava lui dit : Si on l’a dit pour les dommages causés par ses biens, le dira-t-on pour les dommages causés par sa personne ?
א"ל רבא אם אמרו בנזקי ממונו יאמרו בנזקי גופו
Abayé dit à Rava : Pour les dommages causés par sa personne, quelle est ta pensée ? Car il a été enseigné : Celui qui fait tomber les jeunes grappes en fleur de la vigne de son prochain, on évalue combien elle valait auparavant et combien elle vaut après ; et il n’enseigne pas « sur soixante ».
אמר ליה אביי לרבא בנזקי גופו מאי דעתיך דתניא המבכיר כרמו של חבירו סמדר רואין אותו כמה היתה יפה קודם לכן וכמה היא יפה לאחר מכאן ואילו בששים לא קתני
Est-ce que, à propos de son animal aussi, on n’a pas enseigné de cette manière ? Car il a été enseigné : Si elle a brisé un jeune plant, Rabbi Yossé dit : Les rédacteurs de décrets de Jérusalem disent : un plant d’un an, deux pièces d’argent ; de deux ans, quatre pièces d’argent. Si elle a mangé du fourrage vert, Rabbi Yossé le Galiléen dit : on le juge d’après ce qui en reste ; et les Sages disent : on considère combien il valait et combien il vaut.
אטו גבי בהמתו נמי מי לא תניא כי האי גוונא דתניא קטמה נטיעה רבי יוסי אומר גוזרי גזירות שבירושלים אומרים נטיעה בת שנתה שתי כסף בת שתי שנים ארבעה כסף אכלה חזיז רבי יוסי הגלילי אומר נידון במשוייר שבו וחכמים אומרים רואין אותה כמה היתה יפה וכמה היא יפה
Original : Bava Kamma 58b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.