Dans quel cas ces paroles ont-elles été dites ? Pour celui qui allume sur son propre terrain et [le feu] est allé brûler sur le terrain de son prochain ; mais celui qui allume sur le terrain de son prochain (de l’avis de tous) paie tout ce qui s’y trouvait.
במה דברים אמורים במדליק בתוך שלו והלכה ודלקה בתוך של חבירו אבל מדליק בתוך של חבירו (דברי הכל) משלם כל מה שהיה בתוכו
Et Rabbi Yehouda concède aux Sages, pour celui qui prête un emplacement à son prochain pour y entasser un tas de gerbes, et qu’il a entassé et caché [des objets], qu’il ne paie que la valeur du tas de gerbes seulement. [Si on lui a prêté l’emplacement] pour entasser du blé et qu’il a entassé de l’orge, [ou pour entasser de] l’orge et qu’il a entassé du blé, [ou s’il a entassé] du blé et l’a recouvert d’orge, [ou] de l’orge et l’a recouverte de blé, il ne paie que la valeur de l’orge seulement.
ומודה ר' יהודה לחכמים במשאיל מקום לחבירו להגדיש גדיש והגדיש והטמין שאין משלם אלא דמי גדיש בלבד להגדיש חטין והגדיש שעורין שעורין והגדיש חטין חטין וחיפן בשעורין שעורין וחיפן בחטים שאינו משלם אלא דמי שעורין בלבד
Rava a dit : Celui qui donne un dinar d’or à une femme et lui dit : Fais-y attention, il est d’argent : si elle l’a endommagé, elle paie un dinar d’or, parce qu’il lui dit : Qu’avais-tu à faire avec lui pour l’endommager ? Si elle a été négligente à son égard, elle paie [un dinar] d’argent, car elle lui dit : C’est la garde de l’argent que j’ai acceptée, la garde de l’or je ne l’ai pas acceptée.
אמר רבא הנותן דינר זהב לאשה ואמר לה הזהרי בו של כסף הוא הזיקתו משלמת דינר זהב משום דאמר לה מאי הוה ליך גביה דאזקתיה פשעה בו משלמת של כסף דאמרה ליה נטירותא דכספא קבילי עלי נטירותא דדהבא לא קבילי עלי
Rav Mordekhaï dit à Rav Achi : Vous, vous l’enseignez au nom de Rava ; nous, d’après une Michna, c’est évident pour nous : « [S’il a entassé] du blé et l’a recouvert d’orge, [ou] de l’orge et l’a recouverte de blé, il ne paie que la valeur de l’orge seulement. » On voit qu’il lui dit : C’est la garde de l’orge que j’ai acceptée. Ici aussi, elle lui dit : La garde de l’or, je ne l’ai pas acceptée.
א"ל רב מרדכי לרב אשי אתון בדרבא מתניתו לה אנן ממתניתא פשיטא לן חטין וחיפן בשעורין שעורין וחיפן בחטין אינו משלם אלא דמי שעורין בלבד אלמא אמר ליה נטירותא דשערי קבילי עלי הכא נמי אמרה ליה נטירותא דדהבא לא קבילי עלי
Rav a dit : J’ai entendu une chose de Rabbi Yehouda, et je ne sais pas ce que c’est. Chmouel dit : Et Abba [Rav] ne sait-il pas ce qu’il a entendu de Rabbi Yehouda, qui rend redevable des dommages aux objets cachés par le feu ? On a institué en faveur de la victime d’un vol [la règle qu’elle peut affirmer sous serment ce qui a été détruit] par son feu.
אמר רב שמעית מילתא לר' יהודה ולא ידענא מאי היא אמר שמואל ולא ידע אבא מאי שמיע ליה לר' יהודה דמחייב על נזקי טמון באש עשו תקנת נגזל באשו
Amémar demanda : A-t-on institué [cette règle] en faveur de la victime d’un vol pour le délateur [qui livre les biens d’autrui à l’oppresseur], ou non ? Selon celui qui dit que nous ne jugeons pas les dommages indirects (garmi), ne pose pas la question, car nous ne jugeons pas non plus [les cas de] délation.
בעי אמימר עשו תקנת נגזל במסור או לא אליבא דמ"ד לא דיינינן דינא דגרמי לא תבעי לך דמסירות נמי לא דיינינן
Quand tu poses la question, c’est plutôt selon celui qui dit que nous jugeons les dommages indirects : a-t-on institué en faveur de la victime d’un vol pour le délateur qu’elle prête serment et perçoive, ou non ? Que la question reste en suspens (teikou).
אלא כי תבעי לך אליבא דמ"ד דיינינן דינא דגרמי עשו תקנת נגזל במסור דמשתבע ושקיל או לא תיקו
Un homme donna un coup au coffret de son prochain et le jeta dans le fleuve. Le propriétaire vint et dit : J’avais dedans ceci et cela. Rav Achi était assis et examinait [le cas] : dans un cas comme celui-ci, qu’en est-il ?
ההוא גברא דבטש בכספתא דחבריה שדייה בנהרא אתא מריה ואמר הכי והכי הוה לי בגוה יתיב רב אשי וקא מעיין ביה כי האי גוונא מאי
Ravina dit à Rav A’ha fils de Rava – et certains disent : Rav A’ha fils de Rava[dit] à Rav Achi : N’est-ce pas notre Michna ? Car nous avons appris : « Et les Sages concèdent à Rabbi Yehouda, pour celui qui met le feu à une demeure, qu’il paie tout ce qui s’y trouvait, car c’est l’usage des gens de déposer [des objets] dans les maisons. »
א"ל רבינא לרב אחא בריה דרבא ואמרי לה רב אחא בריה דרבא לרב אשי לאו היינו מתניתין דתנן ומודים חכמים לר' יהודה במדליק את הבירה שמשלם כל מה שבתוכו שכן דרך בני אדם להניח בבתים
Il lui répondit : S’il réclame des zouz, ici aussi [il en est ainsi]. Ici, (de quoi traitons-nous ?) il réclame une perle : qu’en est-il ? Les gens déposent-ils une perle dans un coffret ou non ? Que la question reste en suspens (teikou).
אמר ליה אי דקא טעין זוזי הכא נמי הכא (במאי עסקינן) דקא טעין מרגניתא מאי מי מנחי אינשי מרגניתא בכספתא או לא תיקו
Rav Yemar dit à Rav Achi : S’il réclame une coupe d’argent [qui se trouvait] dans la demeure, qu’en est-il ? Il lui répondit : Nous voyons : si c’est un homme aisé qui possède une coupe d’argent, ou bien un homme digne de confiance chez qui les gens déposent [des objets], il prête serment et perçoit ; sinon, ce n’est pas en son pouvoir.
א"ל רב יימר לרב אשי טעין כסא דכספא בבירה מאי אמר ליה חזינא אי איניש אמיד הוא דאית ליה כסא דכספא אי נמי איניש מהימנא הוא דמפקדי אינשי גביה משתבע ושקיל ואי לא לאו כל כמיניה
Rav Ada fils de Rav Avya dit à Rav Achi : Quelle différence y a-t-il entre le spoliateur (gazlan) et l’extorqueur (’hamsan) ? Il lui répondit : L’extorqueur donne le prix, le spoliateur ne donne pas le prix.
א"ל רב אדא בריה דרב אויא לרב אשי מה בין גזלן לחמסן א"ל חמסן יהיב דמי גזלן לא יהיב דמי
Il lui dit : S’il donne le prix, tu l’appelles extorqueur ? Rav Houna n’a-t-il pas dit : Si on l’a suspendu [par la contrainte] et qu’il a vendu, sa vente est une vente [valide] ? – Il n’y a pas de difficulté : ici, il a dit « Je veux bien » ; là, il n’a pas dit « Je veux bien ».
א"ל אי יהיב דמי חמסן קרית ליה והאמר רב הונא תלוה וזבין זביניה זביני לא קשיא הא דאמר רוצה אני הא דלא אמר רוצה אני
Original : Bava Kamma 62a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.