alors qu’elle est [encore] sous sa [puissance] et le sert, et ils se sont avérés conspirateurs : on ne dit pas qu’ils paieront toute sa ketouba, mais [seulement] la valeur d’usufruit de sa ketouba. Qu’est-ce que la valeur d’usufruit de sa ketouba ? On évalue combien un homme voudrait donner pour la ketouba de celle-ci, [à condition que] si elle devient veuve ou divorcée [il la perçoive], et si elle meurt, son mari héritera d’elle.
והרי היא תחתיו ומשמשתו ונמצאו זוממין אין אומרים ישלמו כל כתובתה אלא טובת הנאת כתובתה איזהו טובת הנאת כתובתה אומדין כמה אדם רוצה ליתן בכתובה של זו שאם נתארמלה או נתגרשה ואם מתה יירשנה בעלה
Abayé dit : puisque [la question de] la valeur d’usufruit nous est parvenue, disons-en quelque chose. La valeur d’usufruit appartient à la femme, car s’il te venait à l’esprit qu’elle appartient au mari, que les témoins lui disent : « Quel tort t’avons-nous causé ? Si tu l’avais vendue pour sa valeur d’usufruit, le mari te l’aurait prise ! » Rav Chalman dit : [le tort existe] parce qu’il y a un bénéfice pour le foyer.
אמר אביי טובת הנאה הואיל ואתא לידן נימא בה מילתא טובת הנאה לאשה הויא דאי ס"ד לבעל הויא לימרו לה עדים מאי אפסדינך אי הות מזבנת לה לטובת הנאה בעל הוה שקיל מינך אמר רב שלמן משום דאיכא רווח ביתא
Rava dit : la halakha est que la valeur d’usufruit appartient à la femme, et le mari n’en mange pas les fruits. Quelle en est la raison ? Les Sages lui ont institué [le droit aux] fruits ; ils ne lui ont pas institué [le droit aux] fruits des fruits.
אמר רבא הלכתא טובת הנאה לאשה ואין הבעל אוכל פירות מאי טעמא פירא תקינו ליה רבנן פירא דפירא לא תקינו ליה רבנן
Quand Rav Papa et Rav Houna, fils de Rav Yehochoua, vinrent de la maison d’étude, ils dirent : nous avons appris [une source] pour l’ordonnance d’Oucha : « L’esclave et la femme : les rencontrer est fâcheux ; celui qui les blesse est tenu [de payer], et s’ils ont blessé autrui, ils sont exempts. » Or s’il te venait à l’esprit que l’ordonnance d’Oucha n’existe pas, qu’elle vende des biens de jouissance et le lui donne !
כי אתא רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע מבי רב אמרי תנינא לתקנת אושא העבד והאשה פגיעתן רעה החובל בהן חייב והם שחבלו באחרים פטורין ואי ס"ד ליתא לתקנת אושא תזבין נכסי מלוג ותתן ליה
Et selon ton raisonnement, admettons même que l’ordonnance d’Oucha existe et qu’elle ne puisse pas les vendre définitivement : qu’elle vende les biens de jouissance pour leur valeur d’usufruit et le lui donne ! C’est plutôt [qu’il s’agit d’une femme] qui n’en a pas ; ici aussi, [il s’agit d’une femme] qui n’en a pas.
ולטעמיך נהי נמי דאיתיה לתקנת אושא ולא מצי מזבנה לגמרי תזבין לנכסי מלוג בטובת הנאה ותתן ליה אלא דלית לה ה"נ דלית לה
Qu’elle vende alors sa ketouba pour sa valeur d’usufruit et le lui donne ! Selon qui est ceci ? C’est Rabbi Meïr, qui dit : il est interdit à un homme de garder sa femme ne serait-ce qu’un instant sans ketouba.
ותזבין כתובתה בטובת הנאה ותתן ליה הא מני רבי מאיר היא דאמר אסור לו לאדם שישהא את אשתו אפילו שעה אחת בלא כתובה
Et quelle en est la raison ? Pour qu’il ne lui soit pas facile de la renvoyer. Ici, il ne divorcera pas d’elle, car s’il divorçait d’elle, ceux qui ont acheté viendraient percevoir sur lui sa ketouba.
וטעמא מאי כדי שלא תהא קלה בעיניו להוציאה הכא לא מגרש לה דאי מגרש לה אתו הנך דזבני גבו לה לכתובתה מיניה
Pourquoi pas ? Ce sont des choses qui se vendent pour des dinars ! C’est plutôt à cause de [l’enseignement de]Chmouel, car Chmouel a dit : celui qui vend une reconnaissance de dette à son prochain et la remet ensuite [au débiteur], elle est remise ; et même un héritier peut la remettre.
אלמה לא מילי דמזדבני בדינרי נינהו אלא משום דשמואל דאמר שמואל המוכר שטר חוב לחבירו וחזר ומחלו מחול ואפי' יורש מוחל
On répond : tout [ce qui va] au mari, elle le lui remettra certainement ; et faire perdre à dessein cet acheteur, [les Sages] ne l’ont pas fait perdre.
אמרי כל לגבי בעל ודאי מחלה ליה ואפסדיניה לההוא זבינא בידים לא אפסדינהו
Et si tu dis : qu’elle la vende pour sa valeur d’usufruit à celui-là même qu’elle a blessé,
וכי תימא זבינא ניהליה לההוא דחבלה ביה בטובת הנאה
Original : Bava Kamma 89a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.