car si elle la remet au mari, il ne perd rien, puisque maintenant non plus elle ne lui donne rien ! En fin de compte, tout [ce qui va] au mari, elle le remettra certainement, et nous ne mettons pas en peine le tribunal pour rien.
דאי מחלה לגבי בעל לא קא מפסיד דהשתא נמי לא מידי קא יהבה ליה סוף סוף כל לגבי בעל ודאי מחלה ואטרוחי בי דינא בכדי לא מטרחינן
Mais ce qui a été enseigné : « Et de même, si elle a blessé son mari, elle ne perd pas sa ketouba » : pourquoi ? Qu’elle vende sa ketouba à son mari, pour sa valeur d’usufruit, en [paiement de] cette blessure, car si elle la remet au mari, il n’y a pas de perte !
אלא הא דתניא וכן היא שחבלה בבעלה לא הפסידה כתובתה אמאי תזבנינה ניהליה לכתובתה לבעלה בטובת הנאה בהא חבלה דאי מחלה לגבי בעל ליכא פסידא
Et quelle en est la raison ? Pour qu’il ne lui soit pas facile de la renvoyer. Ici, il divorcera d’elle et percevra d’elle [le prix de] sa blessure ! S’il en est ainsi, maintenant aussi, il divorcera d’elle et percevra d’elle [le prix de] sa blessure !
וטעמא מאי כדי שלא תהא קלה בעיניו להוציאה הכא מגרש לה וגבי ליה בחבליה מינה אי הכי השתא נמי מגרש לה וגבי ליה בחבליה מינה
Et si sa ketouba dépasse la ketouba de la Torah, qu’on la maintienne sur la ketouba de la Torah, et le reste, qu’elle le lui vende en [paiement de] sa blessure !
[Il s’agit d’un cas] où sa ketouba ne dépasse pas la ketouba de la Torah, et où sa blessure est de quatre zouz, car à cause de quatre zouz il ne perdra pas vingt-cinq.
כגון דלא נפישא כתובתה מכתובה דאורייתא דהוי חבליה ארבעה זוזי דמשום ארבעה זוזי לא מפסיד עשרים וחמשה
Mais ce qui a été enseigné : « De même qu’elle ne vendra pas [sa ketouba] tant qu’elle est sous sa [puissance], de même elle ne la perdra pas tant qu’elle est sous sa [puissance] », or on trouve parfois qu’elle la perd ! Comment est le cas ? Par exemple, lorsque sa ketouba dépasse la ketouba de la Torah.
אלא הא דתניא כשם שלא תמכור והיא תחתיו כך לא תפסיד והיא תחתיו והא זימנין משכח לה דמפסדא והיכי דמי כגון דנפישא כתובתה מכתובה דאורייתא
Et voici ce qu’il enseigne : de même que celle qui vend sa ketouba à d’autres ne perd pas la ketouba des fils mâles — quelle en est la raison ? C’est l’argent qui l’a contrainte —, de même celle qui vend sa ketouba à son mari ne perd pas la ketouba des fils mâles — quelle en est la raison ? C’est l’argent qui l’a contrainte.
והכי קתני כשם שהמוכרת כתובתה לאחרים לא הפסידה כתובת בנין דכרין מאי טעמא זוזי הוא דאנסוה כך מוכרת כתובתה לבעלה לא הפסידה כתובת בנין דכרין מ"ט זוזי הוא דאנסוה
Dirons-nous que l’ordonnance d’Oucha est [l’objet d’une controverse entre] Tannaïm ? Car il a été enseigné dans une [baraïta] : Les esclaves de jouissance (melog) sortent libres [par la perte] d’une dent ou d’un œil [causée] par la femme, mais non par l’homme. Et il a été enseigné dans une autre : ni par l’homme ni par la femme.
לימא תקנת אושא תנאי היא דתני חדא עבדי מלוג יוצאין בשן ועין לאשה אבל לא לאיש ותניא אידך לא לאיש ולא לאשה
On supposait que, selon tout le monde, l’acquisition des fruits n’équivaut pas à l’acquisition du fonds. N’est-ce pas sur ceci qu’ils divergent : celui qui dit « par la femme » n’admet pas l’ordonnance d’Oucha, et celui qui dit « ni par l’homme ni par la femme » admet l’ordonnance d’Oucha ?
סברוה דכולי עלמא קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי מאי לאו בהא קא מיפלגי דמאן דאמר לאשה לית ליה תקנת אושא ומ"ד לא לאיש ולא לאשה אית ליה תקנת אושא
Et si tu veux, dis : l’une et l’autre [valent] après l’ordonnance, et ils admettent l’ordonnance d’Oucha ; mais selon celui qui dit « par la femme et non par l’homme », quelle en est la raison ? Comme [l’enseignement de]Rava, car Rava a dit :
ואי בעית אימא אידי ואידי לאחר תקנה ואית להו תקנת אושא אלא למאן דאמר לאשה ולא לאיש מאי טעמא כדרבא דאמר רבא
Original : Bava Kamma 89b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.